YT YouTube2Text

YouTube2Text → Transcripts → איך הופכים מקורבן לגיבור? | הוא מייעץ לארגונים המצליחים בעולם | מה הסיפור שאתם מספרים לעצמכם? | ל...

איך הופכים מקורבן לגיבור? | הוא מייעץ לארגונים המצליחים בעולם | מה הסיפור שאתם מספרים לעצמכם? | ל... — Transcript

by ליאור פרנקל - אדַפְּטֶיְישֵׁן‎ · 10,549 words · 1,528 segments · language en · Watch on YouTube

Open in transcriber Summarize with AI Download SRT/VTT

Full transcript

0:00היי ברוכים הבאים לעוד פרק בפופקורן
0:02הפודקאסט שעוסק באדפטישן בהסתגלות לעולם
0:05החדש אני ליאור פרנקל כל שבוע באים לפה
0:07אנשים מדהימים שמלמדים אותי לחשוב להסתגל
0:09להסתכל על דברים מזווית חדשה להבין מה
0:11קורה בעולם ה אפשר לומר עכשיו המטורלל
0:13שלנו א אם אתם אוהבים להזין פופקורן אתם
0:16כנראה אוהבים לחשוב ללמוד להתפתח או כולם
0:18ביחד או אף אחד מהם אבל אני בטוח שתהנו
0:20בשעה הקרובה א רגע לפני שמתחילים אני רוצה
0:24להגיד תודה לכל מי שכבר א רכש את הקורס
0:27קצרצרים למנהלים או שיעור יצירתיות בעב
0:29עבודה או את שניהם או אף אחד מהם. אני בכל
0:31אופן אוהב אכם. א יש לינקים איפשהו בפרק.
0:35יהיה לא כל כך חשוב. היום אנחנו נדבר על
0:39נושא שנוגע בכל אחד מאיתנו וזה הסיפור
0:41שאנחנו מספרים לעצמנו על עצמנו. א כשמישהו
0:46שואל אותך או אותך מי את בעצם אנחנו
0:49מספרים לו סיפור. זאת אומרת יכול להיות
0:50שאנחנו עונים עובדות יבשות אבל הם מקבלים
0:53צד השני מקבל את זה כסיפור. ואם אנחנו
0:56חווים כישלון או הצלחה ואנחנו יודעים איך
0:58לשלב את האירוע הזה לתוך הסיפור אז הסיפור
1:00הוא יותר מעמיק ויכול לייצג אותנו אבל
1:03אנחנו יוצרים את הסיפור הזה באופן מודע או
1:06שהסיפור מעצב אותנו מה קורה כשאנחנו
1:08מקבלים מחמאה ובמקום להגיד תודה אנחנו
1:10מבטלים אותה ואיך אנחנו יכולים אולי לכתוב
1:13את הסיפור שלנו מחדש כשנהיה הגיבורים שלו
1:16ולא הקורבנות או אולי כדאי לנו להיות
1:18הקורבנות א לא יודע הבאתי לכאן את ליאור
1:21הרוסי אחד המומחים המובילים בעולם בנושא
1:24חווית לקוח כוח ושינויים וטרנספורמציות
1:26בחברות. אני לא הכרתי אותו לפני שדיברנו
1:30על לעשות את הפודקאסט, אבל הוא עושה חיל
1:32בצורה מטורפת, שאני אפילו לא, אני אצטרך
1:34שלוש דקות רק להתחיל לספר לכם, אבל אני רק
1:37אגיד בקטנה שהוא עבד גם עם מותגים כמו
1:39מרצדס ודלטא ומסטרקארד
1:41וואולמרט והמטרופוליטן
1:45מוזאון בניו יורק והמון אחרים, גם
1:48ישראלים, גם אמריקאים והוא גם כתב כבר לא
1:52מעט ספרים, אבל הוא תכף מוציא ספר חדש
1:55שנמצא פה שנקרא ליצור את סיפור חייך,
1:58הבחירה להיות הגיבור ולא הקורבן. והוא
2:01מדבר שם על איך אפשר לקחת שליטה בנרטיב.
2:05לא בשביל ה אם אולי זה היה נשמע קודם
2:07בשביל השיווק שלנו. קודם כל גם בשביל
2:10עצמנו, בשביל להיות יותר בטוב עם עצמנו
2:13בעניין הזה. תוך כדי גם נדבר קצת, אני לא
2:16אוכל להתאפק ואני אשאל אותו קצת על
2:18סיפורים של טרנספורמציות של ארגונים כי זה
2:20נורא מעניין אותי. והולהיות
2:23כמוהוא מההוא והחברה שלו, מהחבר'ה שנמצאים
2:27שם, אני הייתי רוצה להיות זבוב על הקיר
2:29כאילו מה מה מה קורה במרצדס או בחברות ענק
2:33כאלה כשהם מחליטות לעשות שינוי עצום ימינה
2:36שמאלה א למעלה למטה אז ניתן למוזיקה את
2:39המקום שלה ונתחיל בעוד שניה
2:43[מוזיקה]
2:47[מוזיקה]
2:50י בום בום
2:53>> [מוזיקה]
2:59[מוזיקה]
2:59>> שאלת הזכור מביך? אני חייב לומר שאני חייב
3:02לתת איזשהו קונטקסט ואז אני אספר. אה, אחד
3:06התחומים שהתמחנו בו זה עולם הרכב. הצחלנו
3:09במרצדס ומשמה זה נבנה להרבה מאוד ארגונים
3:12ומוותגים. עכשיו דמיין לך, אני בדטר על
3:16הבמה,
3:17>> עיר הרכב,
3:18>> עיר הרכב. הלקוח הוא קדילק.
3:21ההנהלה הבחירה של קדילק יושבת ליום שלם של
3:25הדרכה שאני מבצע על העתיד של קדילק.
3:29יושבים שם 250 איש ואני בשיא הפשן אומר
3:34ואנחנו מרצדס
3:38והקהל אני תופס את עצמי אני לא יודע איך
3:42להגיב עדיין והקהל מתחיל בבו בוז
3:45>> בו
3:47>> וואו
3:47>> עכשיו מה אתה עושה בוא'נה זה זה הטעות הכי
3:52זה כאילו זה הנייטמר הכי גדול שיכול לקרוע
3:56למישהו שהוא עומד על הבת מדס
3:59כי מרצדס היו לקוח קודם
4:02>> ובמקרה הסיפור שהשתמשתי בו השתמשתי בו גם
4:05כן במרצדס
4:06>> דרכות שעשית ש
4:07>> בהדרכות שעשיתי במרצדס
4:09>> אז כאילו עכשיו קדלה גם הביאו אותי בגלל
4:11ההצלחה שקרתה במרצדס אז כאילו זה הפך
4:14להיות סיפור א זה [‏צחוק] ואתה עומד שמה
4:16כאילו
4:17>> הם עשו לך בו
4:18>> ממש בו
4:19>> הקהל אמר בו ובצדק אתה יודע מה זכותם הם
4:23המותג שהם צריכים להיות גאים בו והדבר
4:25האחרון שאני צריך להגיד we are mercedes
4:28בנס כאילו זה אתה לא יכול
4:31>> איך יצאת מזה
4:32>> אה תקשיב נשימה ארוכה אמרתי סליחה טעיתי
4:37אמרתי בפירוש סליחה טעיתי וחזרתי מיד
4:40לסיפור
4:41>> כאילו א אבל זה היה רגע שכאילו וגם הצוות
4:44שלי היו שמה 20 איש שלי שכירוע
4:47גדול שאנחנו הפעקנו והצוות או מי גאש
4:51ליאור רמרה עכשיו מרצדס [‏צחוק] באמצע
4:53האירוע של קדילק עכשיו רק לעשות זה יותר
4:57מצחיק
4:58האירוע הסתיים, היה בסדר גמור, בסוף אהבו
5:02אותי, אבל זכו את הרגע הזה והזמינו לי רכב
5:06לאסוף אותי לנמל תעופה והגיע בו. [‏צחוק]
5:10אמרו, טוב, כנראה שלקדיל כבר לא נכניס
5:12אותו. לא נכניס [‏צחוק] אותו,
5:14>> לא נכניס אותו. למרות שהפרויקט היה מצוין
5:16ומד שלא יעשה סלפי ויגיד, תראו את המרצדס
5:19החדשה [‏צחוק] שלי.
5:20>> כן, אבל בוא'נה, זה היה רגע שאני לא אשכח
5:23אותו כי אתה מכין כל כך הרבה. עכשיו זה
5:25אירוע של יום שלם, אתה מבין? הוא מתוקתק.
5:28זה לא הרצאה של שעה.
5:29>> כן.
5:30>> אתה איתם יום שלם. זה אתה עוד הולך לראות
5:32אותם בהפסקה, בארוחת צהריים. אתה הולך
5:34לחטוף על הראש.
5:35>> תגיד, אתה ישראלי, אתה גר בארצות הברית,
5:38אין לך מבטע אמריקאי, איך מגיעים לעבוד עם
5:41מרצדס או קדילק?
5:43>> אז קודם כל, אני עובד על המבטע שלי. אשתי
5:45טוענת שהוא לא מספיק אמריקאי, אבל זה
5:48בסדר. אני כן יודע. א
5:50>> לא באנגלית, אבל אני אומר בעברית. זאת
5:52אומרת, זה לא שגדלת 20 שנה באמריקה והיינו
5:54שומעים את זה במבטע. לא לא לא אבל תראה א
5:58כשהקמתי את חברת הייעוץ אני התחלתי בעולם
6:00ההייטק עוד לפני שידענו שאנחנו
6:02סטארטאפנישן וכדומה הייתי מעורב בשתי
6:05סטארטאפים אחד שהצליח יפה אחד ש לא ממש
6:07הצליח השני העביר אותי לסילקון vy וHP
6:10לקחו אותי להיות ראש חטיבת הסייבר של HP
6:13העולמית עכשיו רוב האנשים לא מכירים את HP
6:16בעולם הסייבר אבל ההמצאה הגדולה שלנו
6:18הייתה שאנחנו בעצם עברנו מעולם
6:20הפיירוallולים לעולם של הבטחה serבר מה
6:23המשמעות של זה אונליין בנקינ
6:25120 הבנקים הגדולים בעולם עלו פעם ראשונה
6:28אונליין בנקינ על מערכות שאני מכרתי להם.
6:31>> אוקיי? זה חטיבה שלקחנו אותה מ-50 מיליון
6:34דולר ל3 מיליארד דולר בשלוש שנים.
6:36>> משהו מטורף. והייתי שמה בשיא של תהליכי
6:39שינוי כי דמיין לך מה זהסio שמפחד פחד
6:42מוות שעכשיו מיליון אנשים נכנסים לו לתוך
6:45הסרברים בפעם הראשונה בחיים שלו. אוקיי?
6:48זה הייתה המהפכה. את זה עשיתי. אם לא היה
6:51סיבות אישיות הייתי נשאר בHP והייתי ב
6:54במסלול מהיר. מסיבות אישיות עברנו לאast
6:57co ואז הצטרפתי לניס. הייתי הCMO של ניס
7:00וראש חטיבת הקולסנטרים במשך שלוש שנים.
7:03וב-2003 הקמתי את חברת היוד שלי
7:05אתסטרטיביityי. הקמתי אותם מהגרז' קלאסי
7:07כמו שעושים בסטארטאפים והיא גדלה ל-150
7:11יועצים עם משרדים באוסטרליה, קנדה, לונדון
7:13וניו יורק ו ככה זה התפתח.
7:16>> והבנתי שגם מתי שהו דרגו אותכם מספר שתיים
7:18אחרי מקינזי. אז אני אני אז אני מדורג על
7:21ידי פורסטר החברה דורגה על ידי פורסטר
7:23מספר שלוש בעולם אחרי מקינזי וביין לפני
7:26אקסנצ'ר דלויט KPMG וEY
7:30שזה הייתה הצלחה מטורפת ואני אישית דורקתי
7:33מספר שתיים בעולם בתחום של חווית לקוח
7:35בגובל גורז
7:36>> מה זה חווית לקוח כשאתה יועץ אתה לא מוכר
7:39להם אתר
7:40>> יפה אז קודם כל מראש כשהגדרתי את החברה
7:42שלי אמרתי אני לא חברת ייעוץ אנחנו חברת
7:45ייסום והיה לנו סעיף בחוזה שאומר אם אתה
7:48לא מיישם, אנחנו הולכים.
7:51>> אוקיי, אני אמרתי, אני את המוניטין שלי
7:53הולך לבנות על תוצאות עסקיות נטו.
7:57>> בוא נתעכב שנייה על הנושא הזה, כי אני
7:59מניח שרוב המאזינים הם לא מכירים את תחום
8:02הייעוץ. והבעיה הגדולה של תחום הייעוץ,
8:04הבעיה הגדולה זה שבסוף אתה מזמין יועץ,
8:06חכם, ככל שיהיה ב עושה עבודה, חוקר, מדבר
8:10עם האנשים, בסוף מגיע לפעמים מצגת של 150
8:12עמודים או מסמך של 200 עמודים ואז הוא
8:15אומר לך ביי ביי והולך ו
8:17>> זה עוד המקרא. טוב, במקרה הגרוע המוניטין
8:20הוא שיועץ זה מישהו שלוקח את השעון ואומר
8:22לך מה השעה. זה זה המקומ שהוא אומר לך את
8:25מה שכבר ידעת את מה שכבר ידעת
8:27>> ושינוי אמיתי לא קרה.
8:29>> רגע ואז אתה בא ואומר אני לא סתם יהיה
8:33יועץ חיצוני אדאג שאתם תיישמו את זה.
8:35>> למה לעשות לעצמך כאלה חיים קשים? בגלל
8:38ששמה הייתה ההזדמנות
8:40>> כי שמה הייתה הזדמ שמה גילינו אני אספר לך
8:43סיפור נורא פשוט הגיע אליי א מקרה כשהייתי
8:46בנייס מתקשר אליי מנהל ה מנהל השוק
8:50ההולנדי ואומר לי ליאור אנחנו יש פה בעיה
8:53הלקוח הכי חזק שלנו זכה בפרס של הקול סנטר
8:57הגרוע ביותר בהולנד אמרתי לו נראה לי שיש
8:59לך בעיה באנגלית התכוונת הכי טוב בהולנד
9:02הוא אמר לי לא הכי גרוע אמרתי אין דבר כזה
9:05>> הקול סנטר שאתם מוכרים ללקוח אנחנו אכלנו
9:07לקוח את כל הטכנולוגיה והוא זכה בפרס של
9:10הלקוח של הקול סנטר הגרוע ביותר. אני אומר
9:13לו תקשיב, אין דבר כזה, מה אתה עושה צחוק
9:14ממני? אומר לי בהולנד יש, אנחנו אנשים
9:16ישירים. אמרתי לו, טוב, השכחו מזה מחר.
9:18אמר לי, לא לא, אתה לא מבין. המגזין שנתן
9:21להם את הפרס הזה שם עכשיו להקה של 10ה
9:25נגנים שמנגנים שירי אבל מול המשרדים שלהם.
9:28>> לא מאמין.
9:29>> אני הייתי בהלם בעצמי, התקשרתי ללקוח, אני
9:31אומר לו, תגיד יאן, מה קרה? אתה יושב על
9:33הטכנולוגיה הכי חדשה. אין מישהו אחר
9:36בהולנד עם הטכנולוגיה שלך והוא אמר לי דבר
9:38מכונן הוא אמר ליאור even a fall with a
9:41tool is still a fool
9:43>> גם עם הכלים הוא עדיין
9:46>> כ יש לו את הכלי הכי טוב בעולם
9:47>> ואמרתי לו מה אתה מתכוון הוא אומר לי
9:48תקשיב אני לא הכנתי את עצמי אסטרטגית אני
9:51לא הכנתי את עצמי תרבותית לשינוי אני לא
9:54הכנתי את עצמי אופרטיבית לשינוי שום דבר
9:56קנינו את את ה
9:57>> זת קנינו את התוכנה אבל אף אחד לא יודע
9:59להשתמש עושים שם טעויות
10:00>> בדיוק
10:02>> ואז אני אומר בוא הנה יאן זה לא יכול
10:04להיות ואני פונה ללקוחות אחרים אומרים לי
10:06הכל אותו דבר אנחנו עשינו קיצור דרך קנינו
10:09תוכנה אבל אנחנו לא מוכנים ואז לקחתי
10:12אחורה הלכתי למקינזי הלכתי לגלופ הלכתי
10:15למי שאתה לא רוצה אמרתי חבר'ה אני צריך
10:17עזרה ללקוחות כל אחד אמר לא אני עושה את
10:19השפיץ שלי אני אעשה הדרכות אני אעשה מחקר
10:22אני אעשה זה אבל אף אחד לא היה מסוגל
10:25לעמוד מול מנכל ולהגיד אתה רוצה לשנות את
10:27הארגון אני פה אחראי עד העובדת האחרונה
10:31>> ועל זה הקמתי את סטרטיביתי אנחנו תמיד
10:33אמרנו מנכלים האחריות שלנו זה סוזן ממחלקת
10:37החשבונאות אם סוזן לא משתנה מחר היא לא
10:40עושה דברים אחרים נכשלת
10:43>> וואו אבל בעצם בחרת באחד הדברים שהם הכי
10:47מסובכים עם הרקורד הכי גרוע שזה לקחת
10:50ארגון ולשנות בו משהו קטן או גדול
10:52>> בריין טרייסי אחד הסופרים ה
10:54>> אף אחד לא רוצה את זה
10:56>> בריין טרייסי אחד הסופרים המוכשרים ביותר
10:59בתחום הניהול אמר לי ליאור גודק
11:02>> אף אחד לא עשה את את זה
11:04>> כן לא קודם כל ברור לי איך אתה תגיע להיות
11:07מספר שלוש בעולם משום מקום כי כולם צריכים
11:10את זה כולם רוצים את זה אבל אבל גם צריך
11:13להיות רווחי זאת אומרת בסוף אתה משקיע
11:15משקיע משקיע משקיע משקיע
11:17>> תקשיב תקשיב
11:19קודם כל בניתי את כל החברה לא על בסיס של
11:22שעות או או ימים וכדומה אלא מוצרים שיש
11:26עליהם תמחור מראש וכל הבפרים נמצאים בפנים
11:30>> דבר שני כך שהלקוח לא צריך לחשוש לבקש
11:33ממני אז עזרה כשיש בעיות. זאת אומרת הכנסו
11:35את זה כבר בפנים. הפריצה הגדולה שלנו
11:37הייתה פדקס אירופה. פדקס אירופה הגיעו
11:40אלינו עם גידול אורגני ממוצע בשנה של 3%
11:44שזה לא מי יודע מה.
11:46>> כן.
11:47>> אוקיי. והמנכל אמר לי תקשיב אני אין לי
11:50תקציבים אני לא יכול להקים פה טכנולוגיות.
11:52אני כל מה שאני יכול זה להתמקד בחווית
11:55לקוח ולשפר אותה כי אני מספר שלוש
11:57באירופה.
11:58>> תוך שנתיים לקחתי אותו ל-44%. גידול
12:01אורגני וגידול במת החוכים של 56%
12:06בארגון מאוד מורכב של 9000 עובדים עם ועדי
12:09עובדים עם ה בפריז וועד עובדים קשוח שפות
12:15שונות
12:1744%
12:18>> איך אבל הרבה פעמים כדי לעשות את השינוי
12:20הזה הם צריכים לשנות את איך שהם חושבים את
12:22איך שהם מתנהגים
12:23>> ודאי אז כאן בנינו מתודולוגיה שהכילה מספר
12:26דברים א' הייתה לנו מחלקת מחקר עם מחקר
12:29מתודי משלנו
12:31מחלקת ייעוץ שלקחה את המחקר ותרגמה אותו
12:35ישירות לתהליכים חדשים וכדומה ואני יכול
12:38לתת לך דוגמאות בעוד שנייה ואז מחלקת
12:41הדרכה שלקחה את כל זה והכינה את העובדים
12:44ברמת העובד ומחלקת תקשורת שבנתה מותג
12:48פנימי לכל התהליך כל זה היה באינטגרציה
12:51זאת אומרת ברגע שיוצאתי את המחקר כבר
12:54ידעתי מה אני צריך למחלק את ההדרכה
12:56>> המחקר היה על איך פדקסי בחוץ או על איך
12:58העובדים בפנים
12:59>> יפה אז אז אנחנו בנינו מחקר מאוד מעניין
13:02שיסתכל
13:04על חווית הלקוח מנקודת המבט של העובד
13:07ומנקודת המבט של הלקוח ושמה נמצאים הפערים
13:11כי אם תעשה עכשיו רק מחקר מה הלקוח רוצה
13:14>> אתה יודע מה תהיה הבעיה בפנים אף אחד לא
13:16יפנים את זה יגידו אה לא זה מחלקה אחרת זה
13:18לא אני זה לא בדיוק אנחנו בעצם עיצבנו כל
13:23מחלקה זה התפיסות של העובדים שלכם זה
13:25התפיסות של הלקוחות שלכם ואתם בדירוגים
13:28שונים לחלוטין באחד במקרה קיצוני סתם לתת
13:31לך דוגמה בחברה אחרת על השאלה אני תמיד
13:34עושה מעל ומעבר ללקוחות שלי 92% מהעובדים
13:38דרגו את עצמם כעושים מעל ומעבר 17%
13:42מהלקוחות טענו שהם קיבלו מעל ומעבר
13:44שהעיצבתי את זה מול המנכל אומר לי בואנה
13:47זה מביש
13:48>> אמרתי לו זה לא מביש כי אתה אף פעם לא
13:50עשית ספק איך אתה רוצה שתראה חווית לקוח
13:54אז כל עובד עושה מה בראש לו
13:56>> הבעיה
13:56>> זה כמו ששואלים את ה מי מי מי מי עושה
13:59יותר כלים בבית? אז גם הבעל וגם האישה
14:01תמיד מצביעים יותר מ-50%.
14:02>> כן. וכולנו אגב בכל מחקר אנחנו מעל הממוצ.
14:06כן. כן. אז אז כאן קודם כל פיצחנו ושמנו
14:10מול הארגון מראה אמיתית. דבר שני, הסתכלת
14:14גם כן בין השאר על איזה תהליכים הארגון
14:18מיישם שגורמים לעובד להתנהג בצורה שהוא
14:20עובד. בוא ניתן לך דוגמה נורא נורא פשוטה.
14:23אוקיי? פדקס מודדת כל דבר, כל דבר על בסיס
14:28תהליכים. למשל,
14:31נהג של רכב נמדד על הקצב שבו הוא הולך
14:34לכיוון הקבלה כדי לאסוף את הזה ובאיזה
14:37זווית הוא מחזיק את את המפתח.
14:39>> ברמת השניות.
14:40>> ברמת השניות וברמת איזה זווית הוא מחזיק
14:42את המפתח.
14:43>> את המפתח כדי שהוא יפתח מהר את המנול.
14:45>> וואו.
14:46>> זה המדדים. עכשיו אתה בתור עובד אתה תחשוב
14:48פעמיים בחיים. לא.
14:50>> לא.
14:50>> עכשיו אני לך סתם דוגמה. עשינו בדיקה עם
14:53עובדים. הסתובבנו איתם בשטח ואחת העובדות
14:56שלי הולכת איתו לקבלה, הוא בא אוסף את
14:58המעטפה שלו, היא אומרת לו, "מה אתה רואה
15:00את המעטפה? מה אתה רואה את המעטפה? מה אתה
15:01רואה את המעטפה? מה אתה?" ואז הוא הבין
15:03שהוא לא יכול לחזור על אותה שאלה אז היא
15:05אומרת לו, "תסתכל מסביבך." והוא פתאום
15:08רואה 50 מעטפות צהובות שזה DHL.
15:13>> היא אומרת לו, "ברור לך שקיבלת מעטפה אחת,
15:16אבל קיבלת 50 סירובים."
15:19עכשיו היא אמרה [‏צחוק] לו, אתה תתקשר,
15:21אתה תתקשר לאיש מכירות שאחראי על האקאונט
15:25הזה להגיד לו שהם שולחים 50 על כל מעטפה
15:29אחת שלנו הם שולחים 50 בDHL. מה הוא אומר
15:31לה? אני אפילו לא יודע מי האיש המכירות של
15:33האקאונט.
15:34>> אני אפילו לא יודע מה איש המכירות של
15:37האקאנט. זה דוגמה לתהליך שמיד פרקנו אותו.
15:41מיד פרקנו אותו. עוד דוגמה. היה להם KPI
15:43שמודד שעל כל משלוח הם צריכים עד 10 בבוקר
15:48לדפוק בדלת ולנסות לעשות דליברי. הבעיה
15:52היא שבאירופה אנשים הולכים לעבודה.
15:55>> הם לא יהיו בבית בשעה 10 בבוקר.
15:57>> כן.
15:57>> הם גרים באזורים כפריים. צריך לשלוח עכשיו
16:00משאית לאזור כפרי מיותר לחלוטין.
16:03>> כן.
16:03>> שינינו את התהליך. מרימים עלינו טלפון
16:05בערב. אתם תהיו בבית? לא. אתם רוצים
16:08דליברי בשערב? אתם רוצים דליברי למשרד?
16:10זאת אומרת פתאום פישטנו את זה ויותר
16:13מכוניות עבדו בשטח העירוני שבו יש לי הרבה
16:16יותר עבודה מאשר בזה. אז אלה דוגמאות
16:19קטנות ואז ההדרכה שבה באה ממקום של מוכנות
16:24פנימית ממוטיבציה אישית
16:26>> כן
16:26>> כי בסוף הטענה שלנו הוא ארגון הוא הסך
16:28כולל של הסיפורים שאנשים מחליטים לעשות כל
16:31אימייל כל טלפון כל תקשורת עם לקוח יכולה
16:35להיות סיפור מדהים או יכולה להיות סיפור
16:37משעמם או סיפור גרוע וזה החלטה של שושנה
16:40ממחלקת החשבונאות זה החלטה של דייד ממחלקת
16:43מכירות זה החלטה של מרג'רי ממחלקת השיווק
16:46זה לא החלטה של המנכל
16:48כי הארגון מורכב, זה היה הטמ שלנו, ארגון
16:51מורכב ממיליוני החלטות שנעשות כל יום על
16:55ידי עובדים ואני צריך לשנה את העובדים
16:57האלו. אז ברגע שהסיפור של פדקס פרץ ופתאום
17:00ראו עלייה במכירות, אני לא הייתי בסביעות
17:03רצון לקוחות, זה לא מעניין אותי. מה
17:05שעניין אותי זה להניע חמישה פיז. אתה מכיר
17:08את הארבע פיז של שיווק, אנחנו שינינו
17:11אותם. החמישה פיס שעל בסיסם בנינו את
17:14האסטרטגיה זה strong preference להדפה
17:18למוותג premium price האם אני מסוגל לקחת
17:21סכום יותר גבוה portion of budget מה מנתח
17:26הארנק של הלקוח אני מסוגל לקבל
17:30>> permanence of relationship כמה זמן הלקוח
17:32נשאר איתנו וpromotion to others כמה
17:35לידים אני מקבל מלקוחות מרוצים ככה מדדנו
17:38על בסיס
17:40לא NPS
17:41לא סביעות רצון לקוחות ועם זה מנכלים
17:44התחברו
17:45>> כן למרות שהחמישי הוא קצת NPSי זאת אומרת
17:47החמישי זה כמה פרמוש אני אעשה אבל אני
17:50בודד את זה בתכלס תביא לי לידים
17:51>> אה לא ב אני אגיד לך אם לא אם תיסגר אז
17:54כמה אני אהיה עצוב זה לא כזה
17:57כמה לידים הבאת כמהז הבאת ואני מלמד אנשי
18:01מכירות איך לעשות את זה
18:03>> כן
18:03>> ואז הטו נמוך
18:06>> הוא אפסי
18:07>> כי לקוח מרוצה מביא אז אחרי הסיפור של פדר
18:10דקס זה התחיל להתפוצץ והתחילו להגיע עוד
18:12לקוחות שאמרו גם אני רוצה את זה
18:14>> עכשיו הייתה לנו מתודולוגיה שבאמת התכתבה
18:17עד הסוף ואף אחד לא התחר בנו מקינזי לא
18:20עושה הדרכות מקינזי לא עושה מחקרים בדרך
18:23כלל גלופ עושה מחקרים אבל הוא לא עושה הוא
18:25לא עושה הדרכות והוא לא עושה והיכולת שלנו
18:27לבוא למנכל להגיד מה החזון שלך איפה כואב
18:31אבל אני אחראי על זה זאת אומרת כל הדיזיין
18:34שלנו היה from accounting איך אני מזיז
18:37אתזן from accouning
18:39וזה היה ההבדל המרכזי שבסוף העיף אותנו
18:44לשמיים.
18:44>> כן. כן. מדהים. כי בסוף אתה יודע בלא
18:48משנה חברת כבלים או חברת טלוויזיה אומרים
18:51לי אתה תקבל HD וזה. בדרך כמו שאתה אומר
18:54אני מדבר עם חמישה נותני שירות עם שני
18:56אנשי מכירות עם המתקין שבא אליי הביתה.
19:00ואם כל אלה עצבנו אותי או גרמו לי להרגיש
19:04תיאוב לכל הזה אז אני כבר לא בא לי לקבל
19:06את הערוץ HD הזה ואת האינטרנט המהיר כי
19:08אני כבר התבאסתי מה מהמותק ואתה אומר אתני
19:11צריך גם עם המתקין לדבר גם עם הזה במכירות
19:14גם עם האי בשירות גם אם האי ש
19:15>> בוא אני אספר לך את אחד הסיפורים המזעזעים
19:18ביותר התקשר אליי מנכל של חברת דלק שהם
19:20עושים א א מתקינים את המכלי גז ב
19:24>> לא דלק הישראלי
19:25>> חברת דלק כלשהי כלשהי
19:27>> הוא אומר לי תקשיב אני קיבלתי עכשיו יום
19:29שישי בערב קיבלתי עכשיו טקסט מלקוח שבו
19:34כתוב ככה הנהג שלך סיים להתקין אצלי את
19:38הדלק הוא כרגע משתין בחצר האחורית שלי
19:41לעיני הבת בת ארבע שלי
19:43>> מה אצלכם
19:45>> וואו
19:46>> הוא אומר לי תתקן לי את זה
19:49וואי [‏צחוק] וואי וואי
19:52טוב אז זה מעבר מצוין אנחנו 20 דקות
19:54מברברים אני הבטחתי למאזינים לדבר על
19:56הסיפור שלהם ואיך ליצור את סיפור חייהם
19:59ונסחפתי איתך לשינויים ארגוניים אבל בעצם
20:02אני מניח שלא כועסים עלינו יותר מדי כי
20:04עשית את הכל בצורה מאוד מאוד סיפורית אתה
20:06אתה סטורי טיילר כאילו כבר כנראה בצורה
20:08טבעית עובד על זה הרבה שנים אבל גם בצורה
20:12טבעית בוא רגע נבין את הקשר בין סיפורים
20:15שארגונים מספרים לעצמם וסיפורים שאנחנו
20:18מספרים לעצמנו והאם זה דומה לא דומה או מה
20:21למדת משם על מה שאנחנו יכולים לעשות עם
20:23עצמנו
20:24>> תראה
20:28אחרי החלק הקשה הוא לא להגיד מה צריך
20:30לעשות הוא לגרום לאנשים לרצות לעשות את זה
20:34אז היינו בתחום שנקרא change managג'מנט
20:36ניהול שינוי התובנה במשך שנים הייתה
20:40שהמגבלה המרכזית לשינויים היא שאנשים
20:43מפחדים מהעתיד הלא ידוע
20:46>> אוקיי אנחנו ב-2017 עשינו מחקר עם הרודד
20:50buנס רוייו בנשמרק של 422 חברות ושאלנו
20:55אותם מה סיכוי ההצלחה של תהליכי שינו
20:58שינוי או של אסטרטגיות חדשות אצלכם בארגון
21:01>> כן
21:02>> 9% סיגוי הצלחה מתוך 100% מעידים על עצמם
21:05מעידים על עצמם הצלחנו רק ב9% מהמקרים
21:10>> ואז שאלנו אוקיי מה היו הסיבות שורש א
21:12תקציב טכנולוגיה
21:15ניהול נכון
21:18הדבר המרכזי הוא בעצם הגורם האנושי הגורם
21:22האנושי נלחם בשינוי עכשיו תבין כשחברות
21:26מעידות שרק 9% תהליכי השינוי שלהם
21:28מצליחים. אם תחליף את המילה שינוי בעתיד
21:31אז תבין את הסיכון.
21:32>> כן.
21:33>> הם הם אז אז ככה, התובנה המרכזית שלנו
21:36הייתה שהבעיה לא נמצאת לא בעובדות ולא
21:40בעתיד הלא ידוע, נמצאת במקום אחר לחלוטין.
21:43יותר מזה, אנחנו לא חיים בעולם של עובדות.
21:46וכל מנכל שחושב שהוא חי בעולם של עובדות
21:48טועה. כי בסוף, כשאתה מסתכל על ביצועים של
21:52ארגונים, יש שתי סוגים ביצועים. סוג
21:54ביצועים ממוצעים וביצועי על. אוקיי, מה
21:58ההבדל בין ביצועי על לביצועים ממוצעים?
22:01אתה רוצה שהעובד יהיה יצירתי, יקח אחריות,
22:04יחשוב מחוץ לקופסה, יחייך בכנות ללקוח,
22:08יהיה אכפתי. אתה יודע מה? אי אפשר לשלם.
22:11אין כסף בעולם שארגון יכול לשלם לעובד,
22:14לחייך בצורה אותנטית.
22:17>> אין. תחשוב על הטיסה האחרונה שלך. בעלייה
22:20חייכה אליך עד הילד, בירידה חייכה אליך עד
22:23הילד. איזה חיוך היה יותר אותנטי?
22:26בירידה
22:27>> בירידה נכון חוזר מהעיניים נמאס לי לראות
22:31אותך נכון זה הכי אותנטי מה שהסברנו
22:34לארגונים זה תקשיבו הדלטא בין הביצועי על
22:37לביצועים המוצאים זה בעצם בחירת עובד הם
22:40יכולים לבחור את זה אין חוזה שאומר אתה
22:43צריך להביא ליאור 37 רעיונות יצירתיים
22:45בריבעון ואני מודד אותך אין דבר כזהכן
22:48>> אין דבר כזה אז קודם כל התובנה הראשונית
22:50הייתה אני עובר מתהליכים אחידים לבחירת
22:54עובד ולסיפורי עובד אז איך אני מניע אותו
22:56לפה. מספרים לא יניעו אותו לשם. לא יניעו
22:59אותו. אני לך דוגמה נורא פשוטה. בכל ינואר
23:02רובנו עולים על המשקל, רואים את המספר, לא
23:05אוהבים אותו וממשיכים להתנהג אותו דבר.
23:08>> מספרים לא משנים בני אדם. עובדות לא משנות
23:11בני אדם. סיפורים משנים בני אדם. וכאן
23:13גילינו דבר נורא מעניין.
23:16כשאתה אומר לבן אדם אנחנו צריכים להשתנות,
23:20אנחנו במוח האנושי שלנו הופכים לקורבן.
23:24למה? וזה מה שניסינו לפצח. מסתבר שכשאנחנו
23:28שומעים את המילה שינוי אנחנו שומעים על
23:31אותו כשפיטה
23:33שלילית על מה שעשינו בעבר.
23:34>> על מי שאני עכשיו
23:36>> על מה שעשיתי בעבר. עכשיו תקשיב על מה
23:37שעשיתי עד כו
23:38>> כן בדיוק ועכשיו אני 20 שנה אני אחראי על
23:41האקסלים כולם יודעים שאני מנהל את האקסלים
23:44הם באים אליי ועכשיו עוברים לSP או עכשיו
23:46עוברים לסלספורce.
23:48אז רגע מה? אז 20 שנה עשיתי טעויות. 20
23:51שנה עם כישלון. אתה רוצה שאני עכשיו אגדיר
23:5420 שנה של ההתנהלות שלי ככישלון שמה הייתה
23:58הבעיה כי הסיפור שלי היה זה שאני זה האקסל
24:01שלי
24:02>> אנחנו יצרנו זהותי
24:04>> מול הכלים שאנחנו משתמשים בהם ועד שאני לא
24:07משחרר לך את הזהות הזאת אנחנו בבעיה כי
24:11הוא ממשיך להיות באותו סיפור
24:13>> העובדים נשארים בסיפור הזה כי הם לא
24:15מסוגלים לשחרר אותו כי הם הם תופסים את
24:17השינוי כשפיטה שלילית על מה שהם עשו בעבר
24:21>> כן
24:22>> אוקיי אוקיי, שמה מתחיל הסיפור וכאן אנחנו
24:24בכל מקום מיישמים תהליך שאני קורא לו
24:27coקריation, יצירה משותפת. אני לא אומר
24:30להם מה צריך אלא אני מעמיד אותם מול אותם
24:33עובדות שאני נמצא בהם ואני מייצר סימולציה
24:37עם העובדים מה אתם הייתם עושים. זאת אומרת
24:39אתה עוזר להוביל אותם כנראה לאותה החלטה
24:43שאני בסוף צריך במקום
24:44>> להפיל ואומר להם החלטנו המנכל הנה המצגת
24:49החדשה הנה האסטרטגיה החדשה אלא אחרי
24:52שהבנתי את את מה קורה והבנתי מה כללי
24:55המשחק החדשים ואני מבין לאן אני צריך
24:57להוביל אותם מה שאני מייצר זה לא תשובות
24:59אני מייצר מסע
25:00>> כן
25:00>> אני מייצר מסע שגורם להם להיות חלק מזה כי
25:03היעד שלי הוא מוטיבציה פנימית ולא
25:05מוטיבציה חיצונית כי אם אני לא אעוטיבציהן
25:08פנימית אני לא אקבל את היצירתיות אני אקבל
25:11ביצועים ממוצעים זוכר היד שלי הוא פה
25:14ובשביל זה הם צריכים להיות הבעלי בתים כל
25:16אחד מהם הוא המנכל אחד מהם הוא הבעלים של
25:19ה של ההחלטה הזו וכשהם יוצאים בתחושה שהם
25:22הבעלים של ההחלטה אז קודם כל זה משחרר זה
25:25דבר ראשון דבר שני אתן לך סיפור מעניין פה
25:28בנק בארץ שעשה מהפכה דיגיטלית וגילה שכל
25:31הבנקאים אומרים ללקוחות אל תורידו את
25:34האפליקציה יפטרו אותי
25:35>> לא מאמין
25:36>> כן אמיתי אמיתי ואז מה הם עושים? שמים
25:39KPI, שמים מדדים ואומרים אני מודד עכשיו
25:42כל סניף על בסיס כמה הורדות. הורידקציה?
25:44>> יופי. אתה יודע מה הבנקאים עשו? הלכו
25:46ללקוחות אמרו תורידו תבדקו מצב חשבון
25:48וזהו. אל תעשו שום דבר כי יפטרו אותי. ואז
25:50הם הבינו שאי אפשר לבצע שינוי
25:53>> בדיוק. אי אפשר לבצע שינוי בלי האנשים.
25:56אין מצב זה לא יקרה. ואז אני זוכר אני
25:58יושב בשיחה בקבוצת מיקודים עובדים והוא
26:02אומרת לי שמה עובדת תקשיב אני עבדתי בקופה
26:05סגרו את הקופה בסניף שלי. איזה ביזיון,
26:08איזה פה, איזה שם, איזה זה. והיא מרגישה
26:12קורבן כי 20 שנה היא שירתה אנשים דרך
26:14הקופה וזה היה הזהות שלה.
26:16>> כן.
26:17>> אמרתי לה, תראי, בוא נעשה שנייה תרגול
26:20נורא פשוט. אני רוצה שתפרידי את הייעוד
26:23שלך מהכלים שלך. בוא אני אסביר לך. את כבר
26:2720 שנה עוזרת למר כהן לחסוך כסף לחתונה של
26:31הבת שלו כדי שביום החתונה, תחת החופה היא
26:34תגיד לו, אתה האבא הכי נהדר בעולם. ואת
26:37היית חלק מהתהליך הזה. את גם עזרת למשפחת
26:40רחמים לקנות את הבית הראשון ולחסוך שקל
26:43לשקל עד זה. זה לא משתנה. הייעוד שלך
26:46שלעזור לאנשים להגשים את החלומות שלהם דרך
26:49כלים פיננסיים לא משתנה. אבל את זוכרת
26:52כשהתחלת, את היית צעירה מאוד, נראה לי
26:54כיתה ב' התחלת פה, היה את החשבוניות האלה
26:56הם החרוזים, נכון? ואז יום אחד נתנו לך את
26:59המחשבון הזה עם הסרט. זה היה שי
27:01הטכנולוגיה ואז הביאו לך מחשב, עכשיו את
27:03באייפד. את יודעת מה? הייעוד שלך לא
27:07משתנה. הסיפור הזה לא משתנה. כל הסיפור
27:09שמשתנה, הפרק החדש הוא פרק של כלים. וברגע
27:12שאתה מפריד ייעוד מכלים, אתה פותח גמישיות
27:15לאנשים. למה? כי אם הייעוד ממשיך, אז אני
27:18לא מאבד זהות.
27:20>> נכון? אבל ברגע שמגיעה הקופה האוטומטית
27:23שיושבת בצד, זה כבר מרגיש אחר מאשר להחליף
27:26את המחשב שלי לאייפד שלי.
27:28>> מעולה.
27:29>> כי הקופה עכשיו היא בצד. או אני אתה יודע,
27:31אני אומר את הפיל שבחדר. בוא נשים על
27:33השולחן את השאלה הכי גדולה. הפיל בחדר אז
27:37אז אז אז היום יש קופה ומחר יהיה קופה עם
27:40רובוט
27:40>> אז אחד הדברים שאני טוען אחד הדברים שאני
27:42טוען בספר זה שהיכולת שלנו לפתח את
27:45המיומנות החשובה ביותר בחיים שלנו שזה
27:47מוכנות לעתיד בלתי צפוי אוקיי
27:51קשורה ביכולת שלנו להסתכל אחורה לאירועים
27:54קודמים בלתי צפויים ואיך התמודדנו איתם
27:57עכשיו אני אפתח לך כרגע את את העדשה טיפה
27:59יותר כדי שלא נתחיל להיכנס לויברציות אני
28:02אקח אותך לתחילת התעשייה המהפכה התעשייתי
28:06עובדים בדיו את העבודה שלהם. למה? כי
28:09לקחנו תפקידים שהמאוד מאוד שיטתיים שאפשר
28:13לבצע להם אוטומציה.
28:14>> כן.
28:15>> אוקיי. אני אקח אותך לשנת 1950. ב-1950
28:20המצאה חדשה נפלה על העולם. אתה יודע מה
28:24היא? מעליות בלי עובד.
28:28>> אנשים פחדו להיכנס למעלית.
28:29>> מה זאת אומרת? אני אלחץ. רגע, איפה העובד?
28:32עכשיו בינינו העובד לא יכל להציל אותך בכל
28:34מקרה. שניכם הייתם תקועים באותו חור. אתה
28:36יודע
28:37>> כמה שנים לקח להמצאה הזאתי לזה להתפס?
28:42הטענה שלי היא נורא פשוטה. AI בקונטקסט
28:45רחב יותר הוא עוד מהפכה טכנולוגית שלוקחת
28:48תפקידים שבעבר עשינו אותם ידנית. אנחנו
28:52מעבירים אותם ל לאוטומציה
28:56ופותחים לך אפשרות לשדרג את היכולות. וכאן
29:00מתחיל השאלה, האם אתה מתייחס אל השינוי
29:02הזה כקורבן ואז אתה תהיה מאשים, דוחה,
29:06מתנגד וכדומה או שאתה אומר אני גיבור, אני
29:09לוקח את הדבר הזה כי כבר עברתי תהליכים
29:11בלתי צפויים בעבר, אני יש לי ארגז כלים
29:14איך לעשות את זה, שזה מה שאני כותב עליו
29:17בספר, איך לבנות את הארגז כלים הזה ואיך
29:19לנתח אותם וכדומה, ואז לקחת אותם למה הערך
29:23החדש שלך, כי הערך כל הזמן זז. זה אחת
29:26הטעיות הכי גדולות. אנחנו לימדו אותנו
29:28שכביכול יש לנו איזשהי יכולות טכניות
29:30מסוימות. אני טוב בעריכת דין, אני טוב
29:32וריית חשבון, אני טוב, אבל המיומנות החדשה
29:35היא טוב בלת אימפקט לאנשים. איזה כלים,
29:39איזה כלים טכניים, זה צריך להשתדרג וזה
29:42ההבדל בין ייעוד ואימפקט לבין כלים.
29:45>> כן? זאת אומרת זה חוזר בסוף ל אתה יודע
29:49היה את המעבר הזה אני יותר קרוב לעולם
29:54הסטארטאפים היה את המעבר הזה איפהשהו בין
29:582010 ל-2015
30:00שלימדו את כולם חבר'ה תפסיקו לספר לנו על
30:04הפיצ'רים המשעמים של התוכנה או האפליקציה
30:06או החומרה שהמצאתם תתחילו לדבר על הערך
30:09סטיב ג'ובס בא ומלמד את כולם זה לא מעניין
30:12להגיד יש לי 256 גיגהרם אלא הוא אומר זה
30:16מחשב לאנשים יצירתיים. אם תיקנו אותו תהיו
30:19יותר יצירתיים. לאף אחד לא אכפת כמה
30:20הרדדיסק יש שם וכמה זה לעומת כל הלm וכל
30:24המתחרות שאנחנו לא יודעים להבדיל ביניהם
30:25כי אנחנו משווים אם יש להם יותר או פחות
30:27גיגרם. אז אתה אומר באותה מידה זה שאת אתה
30:31משתמש היום בפיגמה או בסקטץ' או בתוכנת
30:33עיצוב אחרת בסדר? מה זה משנה? אם אתה יודע
30:37לייצב דברים שגורמים לחווית לקוח יותר
30:40טובה או לעשות משהו שעוזר למרקטינג של
30:43איזשהי חברה, אתה תמשיך לעשות את זה. הפיג
30:47הסקט התחלף עם פיגמה, הפיגמה התחלף עם AI
30:50וכולי וכולי וכולי.
30:53זה כל כך קשה בגלל שאנחנו
30:57אני חושב שנגיד יכול להיות שילדים שיולדו
31:00היום או יכול להיות שאפילו ילדים שהם היום
31:02בני 10 אני חושב שלהם זה יהיה יותר קל אבל
31:06כרגע נמצאים
31:08בעולם העבודה אנשים שחלקם דור Y חלקם
31:12כמוני דור X נולדו סוף שנות ה-70 תחילת
31:15שנות ה-80 ואפילו יש כאלה לפני שאותנו
31:18לימדו שהדבר הטכני הוא הדבר זאת אומרת זאת
31:22אומרת המה שאני לומד באוניברסיטה יש שם את
31:25הכמה קורסי ליבה וזה כאילו הדבר שאני
31:29עושה. זאת אומרת אני והמכניקה של הכלים זה
31:34העניין
31:34>> בדר ברור ברור ואתה התמחת בזה
31:37>> כן
31:37>> וולימדו אותך שאתה תעשה את מה שאתה מומחה
31:40בו ואחרים יעשו דברים
31:41>> כן ומה שאתה מבקש ממני אני עושה כאילו אני
31:43לא גם כזה אבל אבל מה שאתה כאילו מבקש מזה
31:46אתה אומר אתה צריך להיות מוכן לקחת את כל
31:48זה לפתוח את הזה של הפח זה ולשים בתוך הפח
31:51זה ולהגיד זה לא משנה אני עובר לבבא תור
31:53אבל רגע השקעתי בזה כל כך הרבה כל כך הרבה
31:56זמן למדתי והתמחתי בזה ואני מכיר את כל ה
31:59באנלוגיה קיצורי מקלדת.
32:01>> ברור, ברור, ברור, ברור. אבל תראה, בוא
32:03נפתח שוב עדשה טיפה יותר. אם תעשה עכשיו
32:06פייצרט
32:08ותחלק אותה לשלושה חלקים, אירועים שתכננת
32:11ויצאו כמו שרצית, אירועים שתכננת ולא יצאו
32:15כמו שרצית, ואירועים שהפטיעו אותך שלא
32:17היית מוכן להם. מה מה החלק הגדול בתוך
32:21הפייטרט הזה?
32:22>> לא הראשון.
32:23>> ודאי.
32:24>> לא זה שתכננתי סו כמו שרציתי.
32:26>> יפה. יש מציאות שבה בעצם אנחנו חיים בעולם
32:29לא צפוי. בוא נסתכל על האשור האחרון.
32:32ברגזיט, קורונה,
32:35מלחמת אוקראינה, רוסיה, שביעי באוקטובר,
32:38>> כן?
32:39>> אנטישמיות בקמפוסים, נשיא חדש בארצות
32:42הברית
32:44ומלחמת סכר
32:46>> עולמית.כן כן.
32:47>> תסתכל את כמות השינויים שקרו בעשור אחד.
32:50עכשיו, אנחנו לא שולטים בקיומם של
32:53השינויים. הם קורים והטענה שלי הם קוראים
32:55בקצב הרבה יותר מהיר מאשר בעבר. לכן
32:58להתכבע על תהליך מסוים או על כלי טכנולוגי
33:01מסוים או על יכולת טכנית מסוימת זה בדיוק
33:04ההפוך ממה שאתה צריך לפתח. השריר שצריך
33:07לפתח זה בעצם מה שאני קורא לו חוסן של
33:09שינוי. המהירות וההכלה של שינוי האם אני
33:14הראשון שמנצל אותה או שאני מתקרבן מולה
33:17וטוען שאכלו לי שתו לי ולא אני טוען שאני
33:20חייב להמשיך לעשות מה שעשיתי בעבר. זה מה
33:22שנמצא בשליטתנו וזה קשור לסיפור.
33:25>> אז בוא נדבר רגע על זה, על איך ליצור את
33:27סיפור חייך. איך אני יוצר את סיפור חיי?
33:31והשאלת המשך זה בסדר גם תענה עליה בעוד
33:33רבע שעה, כי איך לצות סיפור אחרך זה שאלה
33:36ארוכה היא איך אני יוצר אותו ככה שהוא
33:40יהיה עמיד בפני השינויים אם הכל לא צפוי?
33:44>> מעולה.
33:47הטענה המרכזית שלי בספר. אם אתה לא מייצר
33:50את סיפור חייך הוא יהיה מיוצר בשבילך שלא
33:52תחשוב שיש מצב סטטי אתה או קורבן או גיבור
33:56אין צופים בסיפור שלך ואני נותן דוגמאות
34:00של
34:00>> בעיני עצמי או בעיני אחרים שמסתכלים עליי
34:02>> גם בעיני עצמך
34:03>> בוא ניקח את תסמונת המתחזה אתה יודע כמה
34:05אנשים סובלים מתסמונת המתחזה ואני מספר שם
34:08סיפור אישי שגם אני חוויתי אותו אני הייתי
34:10במ כמה דקות לפני פגישה עם מנכל נוקיה
34:13כשנוקיה היו הטופ שבטופ שלבסלולרי
34:16באלסינקי ואני אומר לעצמי בואנה ליאור מי
34:18אתה
34:19מי אתה שת תהיה אצלו? הוא 43% נתח שוק
34:22בעולם. מי אתה שתדבר איתו? תקשיב, נכנסתי
34:26לחרדות, ליאור, נכנסתי לחרדות, מה יש לי
34:29להגיד לבן אדם? עכשיו תשמאל, אתה מתחזה
34:32מתי היא קורה? היא קוראת כאשר אנחנו
34:34מפתחים את היכולות שלנו. כשאנחנו מגיעים
34:36למקומות שאנחנו לא רגילים אליהם, בדיוק
34:38במקומות שאנחנו צריכים לחגוג את ה את
34:40ההתפתחות שלנו, היא באה ואוכלת אותנו. גם
34:43אם נצליח, היא תמשיך לאכול אותנו, כי
34:45אנחנו מפחדים שיגלו שאנחנו פייט. זה רק
34:47דוגמה אחת. יש שמה מספר דוגמאות שמראות מה
34:51קורה כשאתה לא מייצר את ציפור החיים.
34:53>> עכשיו אני בא ואומר דבר נורא פשוט. קודם
34:55כל ברירת המחדל שלנו כבני אדם היא להיות
34:58קורבן. תבינו שגם אם אתם לא קוראים לעצמכם
35:01קורבן, ההתנהגות שלכם היא קורבנית ואנחנו
35:03נכנסים לאיזשהו פסיביות של א לא בסדר.
35:07>> אכלו לשתו לי.
35:08>> אכלו לשתולי. מגיע לי. עד שהכל יהיה מסודר
35:11אני לא עושה כלום.
35:13החלטה להיות גיבור זו החלטה מודעת שבאה
35:16ואומרת למרות הכל יש לי יכולת להתרומם
35:20ולשדרג את עצמי מהקורבנות אל אל הגיבורות
35:24עכשיו מתי היית עושה את זה אתה יודע
35:26ההגדרה של מנהיגות היא לעשות את הדבר
35:29הנכון כשאתה לא יודע מה הדבר הנכון לעשות
35:32>> תחשוב על זה ויש כאן מנהיגות אישית ההגדרה
35:35של גיבור זה לעשות את הדבר הנכון גם שאתה
35:38לא יודע מה הדבר הנכון אבל להשתמש בסופר
35:40פאור שלך להשתמש יש בכלים שלך וכדומה. אז
35:43בוא אני אספר לך סיפור. בקורונה מתקשרים
35:45אליי לקוחות אומרים לי תקשיב ליאור אנחנו
35:48אנחנו בקרייס. תקשיב עכשיו בוא נדבר על
35:51זה. קורונה כולנו התחלנו בתור קורבנות. אף
35:53אחד לא ידע מה לעשות. כל העולם לא ידע. גם
35:56המומחים, גם הבריאות, אף אחד לא ידע.
35:58>> לא היה שום פליי.
35:59>> שום פליייבוק בדיוק. ואז אני אומר להם,
36:02בוא נדבר שנייה על התחושות. אומרים לי,
36:03"תקשיב, זה אירוע חסר תקדים." אמרתי,
36:05"אוקיי, אתם יודעים מה הבעיה? אתם צודקים
36:08עובדתית, אבל זה לא יקדם אותנו קדימה.
36:11למה? כי כשאתה אומר אירוע חסר תקתיים, אתה
36:13גם אומר אני חסר עונים וחסר כלים.
36:15>> כן?
36:16>> ועם זה אי אפשר לעבוד.
36:17>> אתה אתה מראש אומר גם אני הולך להיכשל
36:19וכשאני אכשל גם אל תאשימו אותי כי זה חסר
36:21תקדים.
36:22>> בדיוק.
36:22>> מאיפה אני יודע מה לעשות?
36:23>> בדיוק. אז אמרתי להם אתם יודעים מה? בוא
36:25נעשה סיבוב. בוא נבקר את האירוע הקודם
36:29שלכם שהיה חסר תקדים ונכתוב אותו כמו ספר.
36:34ויש יש פרק בספר שעושה את אותו דבר
36:36בקורונה. התחלתי לשאול אותם שאלות. מי
36:38היה? מה היה האיום? איך הרגשתם? מי היה
36:42רשע בסיפור? ממש כתבנו אותו כמו סיפור ואז
36:45אמרנו אוקיי ואז מה הייתה נקודת המפנה? מי
36:48היה הגיבור? מתי החלטת לעבור מקורבן
36:50לגיבור? מה הייתה נקודת המפנה? איזה ערכים
36:53שלך התחדו? איזה מה הסופר פאר שבזכותו
36:56יצאת? כתוצאה מכך מה למדת על עצמך? מה?
37:00וכתבנו את הסיפור הזה כמו סיפור. ממש יש
37:02טמפליט גם בספר על הדבר הזה. ואז הם
37:04הסתכלו ואמרו בואנה יש לי ארגס כלים
37:07לארועים בלתי צפויים. הוא פשוט היה שמה.
37:09וזה הטענה המרכזית של הספר. כדי להפוך
37:11לגיבור אתה צריך לחזור לאירועים קודמים,
37:14לכתוב אותם כסיפור שיאבד לך את הכלים ואת
37:18החוסן לאירוע הבא.
37:21>> באירוע הבא שאתה נמצא בו, יש לך את
37:23היכולות. אתה פשוט לא מודע להם כי אף פעם
37:26לא עשית את הסיפור הזה. לא כתבת את הסיפור
37:28הזה, לא שכתבת אותו לא כקלז'ר על הבעיות
37:33אלא ככלים לעתיד. וכשהם התחילו לגלות את
37:36הסופר פא שלהם ואת הכלים ואת הערכים פתאום
37:39אמרו bring it on אני יכול לעשות את זה יש
37:43לי לקוח שבתקופת הקורונה עשה מסע ומתן
37:45מחדש על כל שטחי המדף שלו עם כל ה עם כל ה
37:50עם כל הריטיילרים
37:53ויצא מזה לא רק בהישרדות אלא בסגסוג
37:56>> כן כן כן כי כי אנחנו נוטים לשכוח אבל
38:02צריך לזכור שאירוע חסר תקדים זה אומר
38:06באותה מידה לא רק א שאני לא יודע מה לעשות
38:11אלא זה אומר שהולכות להיות הרבה הזדמנויות
38:13>> בדיוק אמרתי להם תקשיבו יש לי חדשות ממש
38:15טובות אתם מרגישים עכשיו שהייתה לכם
38:18אסטרטגיה ומישהו נתן לכם בוקס בפנים נכון
38:20>> כן
38:21>> הנה החדשות הטובות גם למתחרים שלכם הם
38:23קיבלו בוקס בפנים ולכן השאלה היא לא אם
38:27קיבלתם בוקס בפנים שזה מה שאתם מרגישים
38:29כרגע אלא מי יקום יותר מהר ויותר טוב
38:32וימצא את ההזדמנויות וזה זה ההבדל בין
38:34קורבן לגיבור. גיבור מסתכל על הזדמנויות.
38:38קורבן מסתכל על אכלו לי שטו לי דפקו אותי.
38:42>> כן.
38:42>> ונסה לטעד את את ההווה בניגוד להסתכלות
38:47קדימה לעתיד.
38:47>> כן. ותגיד, אתה מאמין או סלאש ראית שאפשר
38:51באמת לעשות את המעבר הזה? כי זה אתה יודע
38:55העניין של הקורבנות לא משנה אם זה לא כולם
38:59חושב כאילו להגיד קורבן זה זה מאוד א מילה
39:03קשה אבל בוא נגיד נגיד שיש ספקטרום
39:04>> אני מחבה משתמש בה
39:05>> כן אני אני אוהב את זה אבל אני אני רק
39:08רוצה לעורר פחות התקדות למי ש ספקטור
39:11הפסיביות כן שאני עוד לא פרואקטיבי אני
39:14בספקטרום הפסיביות בין קצת לגמרי אכלו
39:16לישטולי גם אם זה בקטנה אוקיי המאזינים
39:19שלי אגב כולם מושלמים ופרואקטיבים אבל
39:22מאזינים של פקס אחרים נגיד אנחנו מדברים
39:24עליהםכ
39:25>> אז א
39:27>> זה ממש עניין שהוא הופך להיות אינסטינקט
39:31זאת אומרת אני אני מקבל עכשיו משהו מגיע
39:33הבוס ומספר לי שמשהו קרה המוח שלי לוקח לו
39:36שנייה לעבור להיות הקורבן או אני לא יודע
39:40אפילו א הבן שלי עצפנו אותו בבית ספר טה
39:43טה טה טהטה לוקח שנייה כשאנחנו רגילים
39:46להתנהג ככה זה עניין של שניות זאת אומרת
39:48זה לא עניין של עכשיו נשב נחשוב עם המצגת
39:51ונראה שאנחנו קורבן אנחנו אנחנו בשנייה
39:53עברנו זה ועכשיו השאלה שלי האם ראית או
39:56אתה מאמין שאני יכול לעבור משם להיות
40:00היותר פרואקטיבי כי זה כבר ממש הופך להיות
40:03טבע שני שלנו להתנהג ככה
40:05>> אז יש לי מעל 400 ארגונים ומיליוני עובדים
40:09שעברו את התהליך הזה והצליחו להציל את
40:11עצמם עם מצבים מאוד מאוד קשים חלקם מצבים
40:14של א של קיום אבל אני אתן לך דוגמה פה
40:16מהארץ אוקיי אני עובד עם ארגון פיננסי
40:19גדולכן
40:20>> אני באמצע אה
40:22סדנה שהיא גם כן קור קריה של יצירה משותפת
40:25ואני נעמד ומבקש מאחד הסמנקלים לקום ולצאת
40:28ולא לחזור לסדנה והוא אומר לי מה אתה זורק
40:31אותי הוא מסתכל על המנכל המנקל אומר לו
40:33תקשיב ליאור אמר לך תצא את צא הוא אומר
40:35אבל למה אמרתי לו אתה ציני אומר לי מה זאת
40:38אומרת אתה לא מבין פה אתה לא מבין את
40:39ישראל ציניות זה הכלי העבודה שלי אמרתי לו
40:41לא לא לא ציניות זה הכלי ארס שלך אתה חושב
40:45שהבדיחה מצחיקה נכון אבל קודם כל הבדיחה
40:47היא פה על כולנו ואני רוצה שתבין מה אמרת
40:49עכשיו בבדיחה שעכשיו עכשיו סיפרת מה שאמרת
40:52לכולם, למה אתם תורכים? שום דבר לא ישתנה.
40:56>> ציניות זה כלי הרס. תראה לי זם אחד שאמר,
40:59"אני הקמתי את החברה שלי עם ציניות. כל
41:02בוקר התעוררתי ואמרתי אני בא בציניות."
41:05אין דבר כזה. נכון שבישראל למשל אנשים
41:08פיתחו את זה כשריר מאוד מפותח של ציניות.
41:12אבל אני שובר את זה ואני טוען. ציניות זה
41:14כמו סרטן ליצירתיות בארגון.
41:17זה ממש כך.
41:19>> כן. אז נכון שיש התנהגויות שאנחנו צריכים
41:22זה
41:22>> זה הסיבה אגב שבתור אני בן אדם עם יחסית
41:26חשיבה יזמית אני לא נמצא בטוויטר יותר כי
41:29טוויטר אני רואה שהיא רק מורידה לי את
41:32החשיבה היזמיתות
41:34>> אני רק מדמיין לא משנה מה אני אכתוב כבר
41:36איך ירדו ויצר
41:38ואינסטינקטים אוקיי יש פרק בספר שאשתי מה
41:41זה כועסת עליי הספר הפרק שואל ואני אשאל
41:44אותך באינסטינקט אני רוצה שתענה לי חדשות
41:46רעות חדשות טובות מה אתה רוצה קודם
41:49א כנראה רעות צערי
41:51>> יופי אתה אתה מייצג 75% מהאוכלוסיה בדקנו
41:54את זה גם ב
41:56קורסים של MBA וכדומה
41:58>> בוא אני אגיד לך אני לא מאמין ל-25% אחרים
42:01[‏צחוק]
42:01>> נכון נכון אבל בוא בוא נשחק שנייה את הזה
42:03>> ומה מה אני טוען בספר כשאתה בדנוז חדשות
42:07רעות קודם המינדסט שלך הוא בוא נתקן את
42:10ההווה אתה פיקסר
42:11>> אוקיי
42:12>> כשאתה אומר חדשות טובות קודם אתה אומר יש
42:14כאן הזדמנות אני רוצה את ההזדמנויות
42:17>> אשתי כועסת עליי על הפרק הזה. אוקיי?
42:19וכשאני אומר את זה לאנשים, זה תופס אותה,
42:22אומר, "תקשיב, אני לא חשבתי על זה." אז
42:23בספר יש טיפים מאוד מאוד טקטיים שמכוונים
42:27אותך לראות את המילים שאתה משתמש, את
42:29התובנות, את האטיות, את העיוותים שגרמו לך
42:34להגיע למקום שלילי. הייתה לי סיפ
42:36>> את זה קצת מזכיר את הסיפור של א א גמישות
42:39מחשבתית של קרול דווק, של המילים שאנחנו
42:42אומרים לעצמנו ואיך הם משפיעות על
42:43>> נכון מאוד. ואני יחסית גדול של קרל דוק.
42:47אני קורא לזה best practices versus next
42:49practices ואני מראה דוגמאות בוא תיקח
42:53דוגמה קלאסית של bestס next coca-cola
42:56חברת חברת המשקאות הגדולה ביותר בעולם
42:59>> אוקיי בוא נשאר כרגע שיש להם תקציב מחקר
43:02שוק ענק נכון
43:03>> כן
43:04>> משום מקום גטס אוסטריה לך תמצא את זה במפה
43:07חור רד בול מגיע ומקים קטגוריה שלמה של
43:12משקאות אנרגיה לא ראיתם את זה במחקרי שוק
43:15לא הייתה איזה נקודה קטנטנה עכשיו אתה
43:16רוצה לשמוע עוד משהו מעניין?
43:18>> רגע
43:19>> שנייה שנייה שנייה ואיך אתה רוצה לשמוע
43:21עוד משהו מעניין על רד בול? זה בכלל לא
43:23משקה שלהם. זה משקה שהיה קם בתאילנד. הוא
43:26התחר בקוקה-קולה כל זמן. קוקה-קולה ידעו
43:28על זה. הם פשוט התעלמו. למה? כי קוקה-קולה
43:33חיה בbest practices. מה זה best
43:35practices? בוא ניקח את מה שעשינו בעבר
43:37ונשכפל, נשכפל, נשכפל, נשפל. השאלה כל
43:40בוקר הייתה איך אני משכפל? באו רד בול
43:43והצליחו להיכנס בחברה הענקית הזאת ולהפתיע
43:48אותם כי הם שאלו What's next. הם לא שאלו
43:52best הם פיתחו את השריר הזה של הזה תקשיב
43:56יואו היו ה
43:57>> אני רק רוצה להגיד שרורי ספרלנד שאני מאוד
43:59מאוד מאוד אוהב תמיד הוא עוד יותר צוחק על
44:02הסיפור הזה כי הוא אומר הם הפטיעו אותם עם
44:04משקה שהבידול שלו זה היה שהוא מגעיל בטעם
44:07של תרופה
44:08>> נכון והם לקחו אותו בכלל מת
44:12יותר טעים הוא הוא יותר מגעיל אבל איכשהו
44:15זה גורם לך לחשוב שזה יותר שזה אמיתי
44:17>> הם יצרו קטגוריה
44:19>> כן
44:19>> אתה מבין מה שהוא במחקר שוק שלהם היה צריך
44:22להיות שם אבל אני אומר לך שהוא היה שם רק
44:24שהם התעלמו ממנו למה כי כשיש לך סיפור אתה
44:28מחופף את כל הנתונים בחזרה אל הסיפור הזה
44:30כשהסיפור שלך לא מספיק גמיש
44:32>> אז אתה לוקח את הכל ומכופף אותו בחזרה
44:35>> אז רגע זה מגיע בעצם לשאלה השנייה ש
44:38ששאלתי זאת אומרת איך אני יוצר את הסיפור
44:42שלי שהוא יהיה מוכן לשינויים זאת אומרת כי
44:45אם היא ניתקע רגע למה שקרה עם קוקה-קולה
44:47איך קוקה-קולה היו יכולים לעשות את זה
44:48אחרת
44:49>> בוא אני אספר לך סיפור
44:50שכשאני התוודעתי אליו פוצץ לי את הראש.
44:56ביטוח זה מוצר על הפנים. אף אחד לא רוצה
44:58אותו כי אם אתה
45:01>> אתה עושה את זה מפחד, לא כפ
45:02>> מפחד. ואם אתה מקבל את הבנפץ אז זה בעיה
45:05כי קרה לך איזה משהו שלילי. אני סגרתי עם
45:07אשתי שאני באופן פרואקטיבי לא מנסה לקבל
45:10את הביטוח חיים שלי כי הדרישות של החברת
45:13ביטוח קצת מוגזמות לתעמי.
45:14>> זה כמו גידור אבל הפוך. כאילו אתה תמיד
45:16נדפק.
45:17>> בדיוק. כן.
45:18עכשיו בארצות הברית יש 3000 חברות ביטוח
45:21בהקבלה אם היה בישראל את המקבילה זה 110
45:24חברות ביטוח שאין יש 15 תחרות קשה כולה
45:28במחיר
45:29>> וחברת ביטוח אחד עומדת במקום אחר לחלוטין
45:33היא גדלה ב-25 שנה האחרונות בקצב דו ספרתי
45:38כל שנה 25 שנה ברציפות
45:40>> מה
45:41>> כן
45:41>> זה נשמע לי זה כבר יוצא שהיא ב
45:44>> כן
45:44>> אקספוננציאל מטורף
45:45>> אקספוננציאל מטורף מספרים מטורפים את השנה
45:48הזאת.
45:49>> אתה בכוונה לא אומר את השם שלהם?
45:50>> אני יכול להגיד את השם. זה לא בעיה. השם
45:52שלהם זה אקודי. אתם לא תמצאו אותם. זה
45:54חברה בבעלות פרטית בוויסקנסן. מה הסיפור
45:58שלהם? המנכל מסרב כבר 25 שנה לעשות תוכנית
46:02אסטרטגית רב שנתית. הוא מסרב. מה הוא עושה
46:06במקום? מה הטענה שלו? הטענה שלו אם יש לי
46:08תוכנית אסטרטגית רב שנתית מחר השתנה משהו
46:10אני לא מסוגל להיות גמיש מספיק כי אני אקח
46:13את הנתונים האלה ואני אחפיף אותם לתוכנית
46:15שלי. משמעו כל הזמן דרך הזה מה הוא עושה
46:19במקום כל ינואר הוא מזמין 20 אנשים שכתבו
46:23מחקרים או ספרים חדשים לדבר מול ההנהלה
46:27הבחירה והצ והבורד ובסוף ינואר הם בוחרים
46:31חמישה נושאים שעליהם הם התמקדו השנה הם לא
46:34עובדים עם יועצים הם לא עובדים שום דבר הם
46:36עושים הכל לבד אני הוזמנתי לשמה כשהספר
46:40הקודם שלי next is now יצא ואני הייתי בני
46:42ה-20 ואמרו לי מראש תקשיב ליאור זה הפעם
46:45האחרונה שנראה אותך
46:46וכדומה. עכשיו כשאתה עושה את זה 25 שנה,
46:49אוקיי, אתה מבין שכולם היו שמה.
46:52>> כולם, כל מי שאתה מכיר, כל מה שאתה כולם
46:55היו שמה ולכולם נאמר אותו דבר. אתה לא
46:58חוזר לפה.
46:59>> איזה [‏צחוק] מלחיץ. איזה מלחיץ.
47:01>> כאילו אתה אומר איך אני אחדש?
47:03>> יפה. אז אני בנותנת את ההרצאה שלי, חוזר
47:06הביתה, מספר חודשים אחרי זה, מקבל טלפון
47:08מהם, "ליאור, אנחנו רוצים שתחזור לשנה
47:10הבאה." אמרתי, "רגע, אבל" אמרתם לא חוזרים
47:12וגם אין לי ספר חדש. אמרו כן אבל יש בעיה
47:15קטנה ששלושה מתוך החמישה נושאים שנבחרו
47:19השנה היו מההרצאה שלך אז אנחנו מרגישים
47:21שאתה מבין אותנו ואתה מאתגר אותנו בצורה
47:24מאז ליאור אני שמה שש שנים
47:28>> וכל שנה אני צריך לחדש את עצמי כדי לאגר
47:31אותם
47:33עכשיו אתה מתעסק לא עם חברה בקריסיס
47:36>> 25 שנה של גידול דו ספרתי כל שנה
47:39>> אתה צריך להרים את זה כל הזמן למעלה אני
47:41מהם למדתי מה זה גמישות מחשבתית.
47:45כי כשאתה מוציא את ה את המגבלות ואתה מפתח
47:49את היכולות, הוא אומר, אני רוצה להתאמט
47:52מול הנתונים האלו בצורה הכי פתוחה שיש,
47:54בלי מגבלות של תוכנית רב שנתית. אם אני
47:57אחליט שזה לא מתאים לי, אני לא עושה את
47:59זה, אבל אני יודע שלפחות הכלתי את הדבר
48:01הזה. וכאן יש את ההבדל בין כשאתה מקובע על
48:05טכנולוגיות ויכולות טכניות וכדומה לעומת
48:09מיקוד באימפקט ואז גמישות א כזו
48:13>> ואז אני אספר לך סיפור נורא מעניין לפני
48:16שנתיים אני עולה איתו לשיחה כדי לעבור על
48:18השקפים של המצגת של השנה הבאה כבר הכל
48:21סגור מסודר יושבים שמה עוד חמישה 10
48:24מנכלים 30 יום לפני המצגת הוא
48:26>> רגע מה אתם עוברים על השקפים
48:28>> כן אני עובר לפני כן תקשיב זה זה עובר
48:30לבורד זה עובר זה לא דברים א וכבר יצרנו
48:34מערכת יחסים גם כן והוא עולה על השיחה
48:37והוא אומר לי תקשיב ליאור שיניתי דעתי אתה
48:39לא הולך לדבר על מה שאתה מה שהחלטנו אתה
48:41הולך לדבר על הספר הבא שלך אמרתי לו בן
48:44אין ספר הבא אומר לי יש יש אתה לא יודע
48:46פשוט אמרתי בן אל תשחק איתי עכשיו אנחנו
48:4930 יום לפני המצגת אני יודע מה זה לחץ
48:51למצגת הזו אל תשגע אותי לא ליאור אנחנו
48:54נדבר על המצגת הזאת בזמן אחר אני אשלם לך
48:56עליה אתה מדבר על הספר הבא אמרתי לו תקשיב
48:59בן אין לי ספר אם אתה תחייב אותי אני הולך
49:01להביא את הספר וני דפוב [‏צחוק] ואני אקרא
49:05לך אותו 90 דקות הוא אומר לי אם אתה תקרא
49:07לי את פו הדוב אני בטוח שאני אלמד משהו
49:09חדש ניתק אני מסתכל על הסמנקלים אף אחד לא
49:13ידע על הדבר הזה
49:15עכשיו אני תקוע
49:18שבועיים לפני כן כתבתי מאמר דעה אני מפרסם
49:21קבוע בפסט compפני ובצף אקטיב
49:25שאלה מי יוצר סיפור חייך שלחתי לו את זה
49:28אמר לי על זה אני רוצה שתדבר
49:31תוך 30 יום השלד של מה שהיום נראה הספר
49:34הזה הוכן לדבר הזה. עכשיו אמרתי לו אחרי
49:39זה אמרתי לו תקשיב בן אתה תחמן בן תחמן כי
49:41אני יודע מה אתה עשית לקח לי זמן להבין
49:44אתה הרי כל הזמן רוצה להתאמת עם העתיד אבל
49:46אתה צריך לחכות עד שהעתיד הזה יהיה מוכן
49:48בספר ואתה פשוט רצית לדעת מה העתיד לפני
49:51שהתיד מוכן בספר כן כי כי הרבה פעמים בספר
49:54זה העתיד שלפני שנתיים
49:55>> בדיוק והוא אומר קלת [‏צחוק]
49:59>> אבל זה יפה שבאמת הלכת ועשית מזה עוד ספר
50:01>> בסוף זה יצא ספר ותקשיב הספר בגרסה
50:04האנגלית יצא באוקטובר שנה שעברה וזכה בפרס
50:06ראשון שון בספרי עיון בארצות הברית
50:08בתחרות.
50:09>> מטורף מטורף
50:11>> אז מה סיפרת להם שם על על ה על הקורבן ועל
50:15זה את הדברים שסיפרת פה או שעשית את זה
50:18מאוד מאוד אישי?
50:19>> אז תראה קודם כל לקחתי מספר דוגמאות של
50:22הטיות שגורמות לנו היום לאבט את הסיפור
50:24חיים שלנו. אם זה תסמונת המתחזה, אם זה ה
50:28תסמונת האישור, אם זה ההשליית סוף העוף
50:32ההיסטוריה. א הכל מ פשוט אין לנו את הזמן
50:35אחרי זה. למשל א תסמול את החשת המחמאות.
50:39אוקיי? מה קורה כשאתה מקבל מחמאה אופידבק
50:40טוב? מה אנחנו עושים? לא לא זה היה פשוט
50:43לא לא זה לא אנחנו זה אבל אני בא וטוען
50:46חבר'ה זה הדלק שלנו לעתיד המחמאות האלו
50:48והפידבק החיובי הוא חשוב יותר מהפידבק
50:51השלילי. אתם חייבים לדעת להכיל את זה ואני
50:53מדבר על מה איך תסמו
50:55>> אז מה איך אני אמור להגיב כשאומרים לי את
50:56זה
50:57>> אתה קודם כל צריך להכיל ולנסות להבין מה
50:59נאמר לך כי התשובה לסופר פאור שלך נמצאת
51:02שמה האימפקט שלך על אנשים איך גרמת להם
51:05להרגיש נמצאת שמה הכוח שלך ליאור זה לא
51:08בפודקאסט מחר יהיה משהו אחר אוקיי הכוח
51:11שלך זה בלת השראה לאנשים הכוח שלך זה לתת
51:15להם רעיונות חדשים אל תגביל את עצמך ותגיד
51:17אני פודקאסטר יש לי פודקאסט שנקרא פופקורן
51:20מחר אני לא יודע יודע מה זה? יכול להיות
51:21שתשדר לי דרך הרייבן של גוגל של מטה אוקיי
51:25לא יודע אז אם אתה תגדיל את עצמך לפודקאסט
51:28אז אתה תתקע שמה
51:30>> וכולנו ראינו מה קרה כאשר מטה ואחרים שינו
51:33את האסטרטגיה שלהם ופתאום ווקס ואחרים
51:36נעלמו מהשטח כי כי הם היו תלויים
51:38בטכנולוגיה לא באימפקט היכולת שלך ליצור
51:41גמישות כוללת את הדברים הבאים א' לחשוב על
51:44האימפקט שאני יוצר על האנשים ולא על הכלים
51:47שאני משתמש בהם להבין שאני כל הזמן צריך
51:50לשדרג את כלים
51:51ולראות בהם פרקים ולא התנתקות וכדומה.
51:56והכי חשוב להתמקד בכוח שכן יש לך ולא בכוח
51:58שאין לך. אחת הדוגמאות המרכזיות של קורבן
52:03מול גיבור זה להתמקד בכוח שיש לי ולא בכוח
52:06שאין לי. תן לך סיפור.
52:08>> כוח אתה מתכוון בהשפעה שלי על המציאות?
52:11>> לא. גם בעשייה היומיומית. תן לך סיפור.
52:14סיפור קטן במרצדס. אוקיי.
52:18מגיעה לכוחה
52:20רכב מפונשר שת ש אחרי צהריים סופת שלגים
52:24כל ג'רזי אין אתה לא רואה ממטר
52:28התכנאי מנסה לא מוצא את הגלגל אין לו טייר
52:31חילופי אין לו צמיג חילופי להחליף לה הוא
52:34מתקשר וזה מנסה לעזור לא מצליח הוא מסתכל
52:38עליו והוא רואה שהיא בסטרס אז היא אומרת
52:40הוא אומר לה גברת למה את בסטרס זה זה קורה
52:42זה בעיקר ב היא אומרת לו תקשיב לבן שלי יש
52:46משחק בעוד שעה שעתיים הבתחתי לו להיות שמה
52:49אני חייבת להיות עכשיו נוצר חיבור אנושי
52:52>> הוא לא מסתכל עליי יותר בתור צמיג מפונשר
52:55הוא מסתכל עליו בתור אישה שהבטיחה לבן שלה
52:57והוא לא רוצה שהיא תבטל את הזה הוא שובר
53:00את הראש איך אני עוזר לה אין לי רכב
53:02חילופי אין לי אין לו רכב חילופי
53:04>> לא לא כי כבר היו עוד לפניה שהגיעו אז
53:07נגמרו לו הרחבים והוא שובר את הראש שובר
53:10את הראשו ואומר רגע אתה יודע מה אני יודע
53:12איפה בעולם תצוגה יש רכב עם הצמיג הזה הוא
53:18הולך
53:18>> אבל רגע זה חדש עם הניילון
53:20>> עם הניילון מוריד את הצמיג
53:23>> מוריד את הצמיג שם לה את הצמיג הרכב נשאר
53:26שמה בלי צמיג כי אין לו זה היא ראתה את זה
53:29התחילה לבכות ואמרה אף אחד בחיים לא טיפל
53:33בי ככה עכשיו אנשי מכירות במקום לצעוק
53:35עליו אתה יודע מה הם עשו לקחו את הלקוחות
53:37שהיו בעולם צוגה כי הם כולם עברו את האותה
53:39הדרכה אז הם כבר יודעים מה זה לקחו את
53:41הלקוחות בעולם צוגה הביאו אותם לרכב זה
53:43אמר אמרו להם תקשיבו אתם יכולים לקנות רכב
53:45איפה שאתם רוצים אבל מי יעשה את זה
53:47בשבילכם?
53:48עכשיו דיברתי איתו אחרי זה הוא אומר לי
53:51תקשיב ליאור הייתי סופרמן היום היום הייתי
53:54הגיבור היה לי את כל התירוצים בתירוצים
53:56הייתי קורבן היה לי את התירוצים אבל אני
54:00שדרקתי את עצמי לביצועי על וארגון שבאמת
54:04מצליח ליצור דיפרנציאציה ולהיות רווחי
54:06וכדומה הוא ארגון שהעובדים שלו בוחרים
54:09לייצר את הסיפורים האלו במקרה של מרצדס
54:11יצרנו 5000 סיפורים כאלו בשנה הראשונה
54:145000 כי סיפור אחד הוא היוצא דופן לכל כל
54:18ארגון יש את הסיפור האחד
54:20>> שלושה בשביל אתר מה ש
54:21>> כן כן כן אבל זה אומר שהם היוצא דופן הם
54:24לא התרבות הארגונית
54:25>> כן
54:26>> תראה לי 5000 ואז אני אראה לך ארגון שהולך
54:29קדימה
54:30>> כן תגיד איך
54:33נתת את הדוגמה קודם עם הסמנכל הציני באמצע
54:36ההדרכה ואם רגע אנחנו נכנסים ל לאמד של
54:40החיים של מה קורה בתוך הארגונים אתה יודע
54:43חוץ מהסמנדקל הציני יש את ההפסקות סיגריה
54:46בחוץ הרעל נמצא בכל מקום בארגונים גדולים.
54:49אוקיי? וזה לא שאני אומר את זה כשיפוטי
54:53לעובדים. הרבה פעמים יש רעל מוצדק. אתה
54:55יודע, היה אכפת מהמניות, היה אכפת מדברים,
54:58עשינו כל מיני החלטות בתור המנהלים
55:00והעובדים נפגעו. או שהם תופסים את עצמם
55:03כקורבנות, לא משנה. אבל זה לא שאתה יכול
55:05רק בהדרכה לתפוס את הזה. איך אתה מצליח
55:09לעזור להם שגם אחר כך בפגישות מרפסת וביש
55:13להם הרגלים של ציניות, של רעל, של לצחוק
55:16על הזה, של בכלל שלכל אתה יודע ואני אתה
55:20נראה לי בן גילי בערך, אוקיי, אולי יותר
55:23צעיר א
55:26אנחנו גדלנו בעולם של הרד פלי הרד
55:31>> עבודה זה לא מקום שבו אני מוצא משמעות
55:33עבודה זה מה שאני עושה בשביל כסף וגם אם
55:35לא טוב לי אני לא מתלונן ואחרי זה אני
55:37בסוף שבוע נחמד לי אז אני שותה יין
55:40ועושה כיף כאילו צריך פתאום אתה אומר אני
55:43מצליח לחבר אותם למשמעות ולדברים האלה זה
55:47נפלא אבל זה כל כך לא ההרגל שלהם
55:49>> אוקיי אז בוא אני אתן לך סיפור נורא
55:52מעניין יש לי חבר שהוא היה נזיר
55:53>> איזה כיף איתך כל זה סיפור לא [‏צחוק] יש
55:56לי חבר שהוא היה נזיר 10 שנים הוא חי
55:57במנזר
55:58>> כן
55:59>> אוקיי ואז עבר לעבוד במשבי אנוש בחברת
56:01אנרגיה גדולה
56:02>> לא מאמין
56:03>> אז אמרתי לו תגיד תשווה קצת את ה את ה זה
56:07הוא אומר לי דווקא יש לי השוואה מצוינת אה
56:10הוא אומר כשהייתי במנזר בערך 40% מהקולגות
56:13שלי האמינו שאלוהים ידבר איתם דיבור ישיר
56:16עכשיו שאני בקורפרט זה בערך 85% כל
56:19המנהלים בטוחים שיש להם את כל את כל
56:21התשובות שבעולם אז ככה בוא בוא נפרק את זה
56:25כשאנחנו עושים את התהליכי שינוי אני מתחיל
56:27בהנהלה אבל אני מנהל את זה כמו מירות
56:29שליחים הנהלה סמנקלים מנהלי קו ראשון
56:33ועובדים אל העובדים אנחנו לא מגיעים עד
56:34שלא הכנו את הזה כמו במרוץ שליחים. אין
56:37מצב שהמטה יגיע אליהם עד שלא עשינו את זה.
56:40מה אני עושה עם המנהלים? קודם כל בונה את
56:42הסיפור.
56:43>> אחרי זה עם הסמנקלים אני מנקה את הרואו
56:46מתהליכים וkpiז מותאים כדי שיהיה לנו את
56:50את האמון.
56:51>> כן.
56:52>> ואז אני עובד עם נעלי קו ראשון על איך
56:54להתמודד עם מנהל עם עובדים צינים ואיך
56:56לעשות להם קוצ'ינג וכדומה. ורק אז אני
56:59מגיע לעובדים ואומר תקשיבו אנחנו כבר
57:01התכוננו בשבילכם. אז קודם כל אני בונה
57:04ארגז כלים לכל אחד מהם.
57:06בתפקיד שלהם במוות שליחים הזה. זה זה הדבר
57:10הראשון. עכשיו בספר אני גם מדבר על איך
57:13להנהיג עם ארגז כלים של סיפורים, איך
57:17להשתמש בסיפורים כדוגמאות לביצועי על
57:20ולהשתמש בהם וכדומה. בסוף יש מלחמה בכל
57:23ארגון בין הפסימים לבין האופטימים. עכשיו
57:26אתה צודק ב100% שמה שאמרו לנו זה play
57:28hardד work hard play hard אבל אני טוען
57:32שאנחנו חייבים לעבור ובעיקר עם הדור החדש
57:34של העובדים לפpurpose driven work לעבודה
57:38ממוקדת יעוד אנחנו משקיעים שעות בתוך
57:41העבודה ואין שום סיבה שלא נמצא ערך עצמי
57:45של יכולת לעזור לאחרים
57:47>> כן
57:47>> אוקיי כאשר אני מסתכל על האימפקט שאני
57:50נותן לעובד זה דבר שיכול לתת להם את הכלים
57:54הכי טובים וכאן הם יבצאו את הבחירה לשדרג
57:57לביצורי על כי הם מבינים שזה הם.
58:01>> כן.
58:01>> כי בסוף אני שואל אותם שאלה נורא פשוטה.
58:03אני אומר להם בסוף היום כשאתם מסתכלים
58:05במראה מה אתם רואים בן אדם שמילה 20 דפסים
58:10או בן אדם שעזר ל-20 בני אדם? זה הבחירה
58:12שלכם.
58:13>> כן. כן.
58:14>> וממנה תיגזר איך תתנהגו אל הבני אדם
58:17וכדומה. אם תתחבו מאחורי הדפסים זה
58:20כשאנחנו מקבלים את התשובות המערכת לא
58:22נותנת לי וזה הקורבנות. זה קורבנות נטו
58:25ואני קורא לזה קורבן כדי לזעזע את האנשים
58:28ולהגיד אתם מראים התנהגות קורבנית
58:32אתה יודע זה מזכיר לי א אמרתי לך כבר שאני
58:34מאוד אוהב את אורי סארלנד אז יש לו איזה
58:37סיפור באיזה הרצאה שהוא אומר אפרופו האיי
58:41והאוטומציות שה במלונות או אני לא זוכר
58:45איפה כי אני זה מלפני מלא שנים ש ש
58:52העלימו את הבחור בלובי
58:54כי הדלת הפכה להיות אוטומטית.
58:57>> והוא
58:59אומר, אבל פספסנו את הקטע שהוא אומר א
59:03שלום למי שנכנס ופתאום חסר את הסיפור הזה
59:07שאתה מגיע למקום ומישהו מחייך אליך. דבר
59:09ראשון, מישהו מחייך עליך ושמעתי
59:13את זה לא מזמן גם עכשיו נזכרתי שמעתי את
59:15זה במיינדזיין בפודקאסט עם עם טו תום אבן
59:19ורועי בנדור אני א א אתם הזכרתם לי את
59:21הסיפור הזה איך בעצם
59:24אסור לפספס את הפרפס שיש בנוסף לזה שהדלת
59:29נפתחת אלא כל הזמן לחשוב על מה עוד אנחנו
59:32עושים כמו בסיפור עם הפאנצ'ר וה והמרצדס
59:36אני רגע רוצה לקחת אותך למשהו ש שדפדפתי ב
59:39ב בספר וראיתי הסיפורים ה אה לפחד לפעמים
59:44מהכוחות שלנו יותר מהחולשות מה מה זה אומר
59:50ולמה הכוונה זאת אומרת ה שאני יכול לפחד
59:54מהחוזקות שלי
59:56>> ליאור אנחנו סוגים לעשות דברים מדהימים
59:59החיים לקחו אותי למקומות שבחיים לא חלן לי
1:00:01שאני אגיע אליהם אני בן אדם דתי כמו שאתה
1:00:04רואה הגעתי לעצב חנויות קוסמטיקה לנשים
1:00:08ערביות בערב הסעודית בקטר בחיים לא תכננתי
1:00:11את זה אם אתה חושב שתכננתי לעשות את
1:00:13המהפכות של מרצדס בחיים לא תכננתי את זה
1:00:17ואתה שואל את עצמך בואנה מה אני עושה פה
1:00:20ויש לנו יכולות מדהימות שאנחנו פשוט לא
1:00:23עושים להם אקטיביישן אנחנו לא מתפעלים
1:00:26אותם וכשאנחנו מגלים אותם זה לפעמים מפחיד
1:00:30כשאתה יוצא מההרצאה שנתת בראש ואנשים
1:00:34פתאום נעמדים לך בסנדינג אובשן במחיות
1:00:37ואתה אומר אומר וואלה זה נגע בהם
1:00:40>> כן
1:00:41>> זה עשה להם וכשאנשים פוגשים אותי 10 שנים
1:00:43אחורה אחרי זה ומצטטים אותי ואומרים לי
1:00:47אני ממשיך ליישם
1:00:49אין דבר מדהים מזה עכשיו לאורך הזמן כשאתה
1:00:51מתחיל לקחת את האירועים הבלתי צפויים ואיך
1:00:54הפכת אותם לכלים ולכוח ולחוסן אתה מגלה
1:00:57שיש לך בכוחות אתה יכול להשפיע על אנשים
1:01:00זה סוג של אחריות
1:01:01>> כן
1:01:01>> ויש אנשים שמפחדים מזה
1:01:03>> כן
1:01:03>> יש אנשים שזה מכניס אותם לחרדה
1:01:07>> איפה גדלת
1:01:08אני גדלתי בשכונה די בקצה של רמתגן
1:01:11שנקראת רמת המידר אה בבית ספר היסודי
1:01:15הסבירו לנו שעדיף מאוד שנעבור לאורט וניקח
1:01:18איזה איזה מקצוע של מכונאי או משהו יותר
1:01:21פרקטיקי כי אנחנו אנחנו די נהיה מתוסכלים
1:01:24אם נלך לבית ספר איוני בתיכון ואז לא
1:01:27נעמוד בסטנדרטים אז אמורים מאוד יסלילו
1:01:29אותנו למקום הזה
1:01:31>> כן למה אני שואל כי יש משהו שעכשיו אני
1:01:35קולט שכאילו כל פעם אתה אתה אומר לי ואני
1:01:37כאילו מנסה לאתגר אותך אבל זה לא שאני לא
1:01:41מאמין יש משהו אחד שעוד לא כאילו לא
1:01:42דיברנו על המילה הזאת שנקראת מסוגלות הרבה
1:01:46פעמים הבעייהי היא תחושת מסוגלות עכשיו
1:01:49אתה מספר לי שגדלת בשכונת המידר
1:01:53ואפילו המורים אמרו לכם הבית ספר שלך
1:01:55המורים בא הבית ספר אמרו הבית ספר שלך לא
1:01:57כזה מספיק טוב מאיפה מגיעה התחושת מסוגלות
1:02:01המטורפת הזאת שבסופו של דבר אתה עובד עם
1:02:04הברנדים הכי גדולים בעולם
1:02:06>> תקשיב אני נכנסתי בתור מהגר אני בסך הכל
1:02:09בסופו של דבר בארצות הברית מהגר אוקיי
1:02:11ואתה נכנס אל הלב של הוספיות האמריקאיות
1:02:17שזה corporate אמריקה fortune 100 אתה
1:02:20נמצא שמה במשרדים עם המנכלים אתה מלווה
1:02:23אותם אתה מחזיק להם את היד אירוע מטורף
1:02:27חלק מה שאני מדבר עליו בספר ובספר הזה
1:02:29באמת פתחתי הרבה מאוד דוגמאות אישיות כדי
1:02:31לתת לאנשים את התחושה שזה נורמלי כי ברגע
1:02:35שתבין שהחרדות שלך הם נורמליים להיות תוכל
1:02:37להתחיל להתגבר עליהם יותר מהר. זה דבר
1:02:38ראשון. דבר שני, ככל שאתה לומד את ההצלחות
1:02:41שלך ומתרגם אותם, הם הדלק. לכן גם תשמאל
1:02:45את החשת המחמאות. גם אני התחלתי בזה. לא,
1:02:48זה כלום, זה זה, זה זה. בסוף אמרתי, למדתי
1:02:51להגיד תודה, מה אהבת, תן לי ללמוד מזה. מה
1:02:54השפיע עליך? מה הפתיע אותך? זה אחת השאלות
1:02:57הכי חזקות שלי בכל כל פעם שמישהו ניגש לי,
1:03:00מה הפתיע אותך? כי אני לומד מזה.
1:03:01>> כן,
1:03:02>> אני לומד מזה. אני אז אז אז מה שעשיתי
1:03:05בניתי לי כלי שלוקח את ההצלחות האלה מנתח
1:03:08אותם הייתי עושה את זה עם הצוטים גם כדי
1:03:10לתת להם את הכוח תבין תקשיב הפרויקט הכי
1:03:13גדול שלנו 20 מיליון דולר הפרויקט הכי
1:03:15מהיר שלנו 3 וח מיליון דולר אני התחרטתי
1:03:17עם אקסנצר אני התחררתי עם דליט אני
1:03:19התחרטרתי עם ey אני לא התחרטי עם א עם
1:03:21חברות קלות גם זה הייתה תעוזה כלשהי וכל
1:03:24הזמן אמרו לי אתה מגזים ליאור זה לא זה לא
1:03:26ה זה אמרתי להם תקשיבו אבל לקוח מרוצה אני
1:03:29מביא תוצאות מה אתם רוצים מהחיים שלי
1:03:31>> אבל אני למדתי לעשות את הרפלקשן, לעשות את
1:03:34השיכוף הזה ולקחת האירועים הקודמים, לנתח
1:03:37אותם, ללמוד מהם ולבנות את הזה. זה בא בלי
1:03:40חרדות? מה פתאום? יש מקומות שנכנסתי עם
1:03:43רגליים רועדות,
1:03:45אבל ידעתי שהצלחתי באירוע קודם דומה, אין
1:03:48שום סיבה שאני אקשל פה. ואם אני אקשל,
1:03:51לפחות ניסיתי.
1:03:52>> אחת הבעיות הכי גדולות שלנו זה שאנחנו
1:03:54עושים עשה מתן עם עצמנו.
1:03:56>> וזאת אני לא רוצה להשיג עושים לנו הנחות.
1:03:59ואז עושים לעצמנו הנחות ואומרים אני לא
1:04:01אגיע לזה אין סיכוי אני לא פה אני לא שם
1:04:04אני לא זה אני לא זה
1:04:05>> אז למה בכלל להתחיל
1:04:06>> אז כן רבק זה סטטיסטיקה ככל שתקבל יותר
1:04:09לאבים ככה תקבל לזה כן אבל אם לא תקבל את
1:04:12אם לא תשאל בחיים לא תקבל את הכן
1:04:15>> תגיד סליחה עוד פעם על שאלה האישית יש לך
1:04:17ילדים
1:04:18>> חמישה ילדים וחמישה נכדים
1:04:20>> וואו אתה באמת נראה יותר צעיר ממה שאתה
1:04:23כנראה
1:04:25איך תעזור לנו רגע הורים לילדים בעולם הזה
1:04:29זה
1:04:30>> איך
1:04:32הם לא יגלו את זה בגיל א שלא יגלו את זה
1:04:34בגיל 30 40 את ה את החוכמה החשובה הזאת
1:04:38איך כי אתה יודע ילדים מצד אחד אפשר להגיד
1:04:41להם עד מחר דברים אבל מצד שני הם שומעים
1:04:43את מה שהם רוצים והם צריכים לעבור את
1:04:44הדברים שלהם בעצמם איך אתה אם אתה מרגיש
1:04:47שיש שם משהו שפיצחת או שלפחות אתה מאמין
1:04:50שאתה עושה תראה
1:04:53בתור הורים יש לנו נטייה להצטייר כודעי
1:04:57הכל אנחנו אנחנו התשובה. אתה שאל את
1:05:00השאלה, אנחנו התשובה. והאמת היא שזה לא
1:05:02נכון. אנחנו גם לא נטולי א רגשות. והדרך
1:05:08הטובה ביותר זה לעזור לילד להתמקד בחוזקות
1:05:12שלו ולא בחולשות ולהגיד אנחנו במסע, אני
1:05:15לא יודע, אני גם כן לומד. אף אחד לא נתן
1:05:18לי ספר להורות. ומה שראיתי עם ההורים שלי
1:05:20לא בטוח שאני רוצה א לשכפל.
1:05:23>> כן? אז אז בפתיחות הזא שאומרת אנחנו שנינו
1:05:26במסע משותף
1:05:28וובוא נתמקד בחוזקות ובכוח על אני אתן לך
1:05:31סתם דוגמה מתיכון הייתי מטרלל את המורים
1:05:34של הילדים שלי בתיכון הייתי יושב ים המורה
1:05:36להיסטוריה אומר לי תקשיב הילד שלך קיבל 65
1:05:39בהיסטוריה צריך לעבוד איתו על זה ואז אני
1:05:41אומר לו לא אומר לי מה זאת אומרת אמרתי לו
1:05:4565 בוא אני אסביר לך אם הוא 65 אחד בשתי
1:05:48סיבות או שלא מעניין אותו היסטוריה או
1:05:50שאתה מורה אז בוא נגיד שלא מעניין
1:05:52אותו היסטוריה עכשיו אמרתי לו תקשיב אני
1:05:54בדיוק באתי עכשיו מהמורה למתמטיקה שאמר לי
1:05:56שהילד שלי 85 במתמטיקה אתה יודע מה אני
1:05:59הולך לעשות אני הולך להשקיע שהוא יהיה 95
1:06:01במתמטיקה כי כנראה שזה התחום שהוא אוהב
1:06:04אי אפשר להיות הכל בקול
1:06:06>> כן
1:06:06>> ואני חושב שהגמישות הזו של הורים לבוא
1:06:09ולהגיד בוא נתמקד בכוחות שלך אני אקח אותך
1:06:12למצוינות הכי גבוהה תקשיב יש לי בת שגמרה
1:06:15תואר שלישי בסטנפורד אני גאה בה באותה
1:06:17מידה שאני גאה בבת שלי שהיא כדורגלית
1:06:20מקצועית ומאמנת כדורגל ב בהפועל קטמון
1:06:23ירושלים אוקיי גאה בילדים שלי במה שהם
1:06:25בחרו לעשות אבל אני אומר תתמקד בכוחות על
1:06:28שלהם תחדד אותם אל תנסה להפוך אותם לאיזה
1:06:31לאיזה סופר פאוור של הכל ותשדר שזה מסע
1:06:35משותף שגם אתה לומד בתוכו
1:06:38>> ולגבי סיפור אתה עובד איתם גם על הסיפור
1:06:40של
1:06:40>> בודאי הם כולם קראו אגב את הספר לפני כן
1:06:43אישרו לי אותו כל הילד שלי בן ה-16 שלא
1:06:45האמנתי שהוא קרה כל כך הרבה דברים [‏צחוק]
1:06:47כי הוא כבר לא קורא ונתן לי פידבקים והכל
1:06:50אני חושב שכל אחד ממצק קודם כל להיות מודע
1:06:53שהפחדים הופכים להיות יוצרי סיפורים
1:06:56שהופכים אותם לקורבן ועל זה אנחנו מדברים.
1:06:59והדבר השני זה באמת להתמקד בסופר פאור
1:07:02ובאימפקט שאתם עושים על האנשים. אבל אני
1:07:04חושב שאת המסר הזה שלהתמקד באימפקט ולא
1:07:07בצדים הטכניים של מי שאתה או מה שאתה חושב
1:07:09שאתה ולא להצמד על הצדים הטכניים אלא
1:07:11להבין אני בביזנס של אמפקט. אני לא בביזנס
1:07:15של הטכני אה זה אחד הכלים שאני עובד איתם
1:07:19עליהם. אוקיי, אז נסיים עם זה כי זה עם זה
1:07:22התחלנו ועם זה אנחנו נסיים וזה באמת המסר
1:07:25הכי חשוב. ליאור הרבה בהצלחה. אני שומע
1:07:29שאתה כבר מאוד מאוד מאוד מאוד מצליח, אז
1:07:31תמשיך להצליח. א באת לביקור בארץ, נכון?
1:07:34בטח לקידום של הספר או משהו כזה?
1:07:36>> בן לבין. יש לי בית ברעננה ואני מנוות בין
1:07:39לבין.
1:07:39>> אוקיי. טוב. אז תמשיך להצליח וליצג אותנו
1:07:43בכבוד. כיף לשמוע ככה על ישראלי שעושה כל
1:07:46כך הרבה דברים מצליחים באמריקה הגדולה.
1:07:51תודה רבה רבה תודה שמוד
1:07:54ניפגש בשבוע
1:07:57>> [מוזיקה]
1:08:05[מוזיקה]

About this transcript

This page contains the full transcript of איך הופכים מקורבן לגיבור? | הוא מייעץ לארגונים המצליחים בעולם | מה הסיפור שאתם מספרים לעצמכם? | ל... by ליאור פרנקל - אדַפְּטֶיְישֵׁן‎, generated from the public captions YouTube serves with the video. The transcript has 10,549 words across 1,528 segments, with the original timestamps preserved so you can click any line to jump to that moment in the embedded player.

What you can do with it

Use the transcript to take notes, quote the speaker, build a study guide, generate a summary with ChatGPT or Claude via the YouTube Summary tool, or export it as a timed subtitle file with YouTube to SRT. You can also re-open it in the transcriber to translate the transcript into 100+ languages.

Free YouTube transcript tool

YouTube2Text is a free YouTube transcript generator — no signup, no daily limit. Paste any YouTube link and get the full transcript instantly, with timestamps, click-to-jump, translation to 100+ languages, AI prompts for ChatGPT, Claude, and Gemini, and exports to TXT, SRT, VTT, or Markdown.