YT YouTube2Text

YouTube2Text → Transcripts → מעורבות המוח בתהליכי שינוי - ד"ר טל סינס - חלק א'

מעורבות המוח בתהליכי שינוי - ד"ר טל סינס - חלק א' — Transcript

by היחידה לפיתוח מקצועי ביהס לחינוך אונ' בר אילן · 20,169 words · 2,842 segments · language en · Watch on YouTube

Open in transcriber Summarize with AI Download SRT/VTT

Full transcript

0:01א אז זהו אז עכשיו התחלנו להקליט ולכן
0:04ההתחייבות שלי אליכם זה שעשיתי לא 100 אלא
0:09142 א כדי שא' זה יהיה מעניין וב כדי שיצא
0:14לכם ערך מה מהמפגש הזה ואני מקווה שזה
0:18יהיה יותר כמו מסע שנעבור ביחד מאשר סתם
0:21איזה הרצאה אני את המסע הזה עובר עם שחר
0:24ועם חלק מהאנשים פה עם סרית למשל כבר הרבה
0:27שנים א וכל פעם מחדש
0:30מצד אחד מאוד מאתגר מצד שני מרתק א אז תכף
0:35אני אספר גם מי אני ומה אני זה משולב בתוך
0:38ההרצאה אז אני לא אחסוך גם בזה א ויש לי
0:43כמה בקשות אני יודע בקשות או סוג של
0:45הנחיות א' אני מדי פעם משוטט בין המסכים
0:48של המצלמות אין לכם מושג איזה ערך זה נותן
0:52לראות הפנים שלכם נגיד אני רואה את נדב עם
0:55היד על הפנים ואת אורה מחייכת ואת הילת
0:58יושבת כזה חושבת אני לא יודעת זה יהיה טוב
1:01לא יהיה טוב כן את הילת ביטן ולית ואני
1:04מדי פעם באמת משתדל לפנות לפנים שלכם רני
1:08מור
1:10וכי יש בזה משהו יש משהו ש איבדנו את זה
1:14בזמנו בקורונה ואחר כך זה חזר חלק בתקשורת
1:19בן אישית ולי עדיין עדיין הזום קשה
1:23באיזשהו מקום אבל בסדר אין מה לעשות זה
1:27עיתות התקופה והמודרניזציה
1:30אני מאוד שמח לשאלות אני מאוד שמח לשאלות
1:34כמו ששחר אמר ננהל אותם בצ'אט ואני מניח
1:37שיהיו לכם
1:39שאלות אז תרגישו חופשי לשאול אני מאוד
1:42מאוד משתדל מדי פעם לתת פסק זמן במסות של
1:46החומר שאני מפיל עליכם
1:49ולענות ובאמת תייחס אז אני פה תהיו
1:54חזקים ההתחייבות שלי זה שבאמת אני עושה את
1:58המקסימום שהמסע הזה יהיה אכיל ומעניין
2:02ואפקטיבי עבורכם וזהו מה שאתם צריכים
2:04לעשות זה רק להקשיב ולא להתפתות יותר מדי
2:08על הטלפון כי לי לי זה מה שהורג את
2:10ההרצאות אני אחרי 10 דקות מתחיל לזוז
2:13בחוסר נוחות אז
2:14א בוא ננסה בוא ננסה אז אני ברשותכם צולל
2:18מיד על תוך
2:20ההרצאה אחר כך אנחנו נעשה קצת
2:23א נעשה הפסה פעם ככל שהזמן ירשה יאפשר אה
2:31א אז אני רוצה להתחיל בשיר בשיר
2:35א התחלה קצת מפתיעה בינתן התוכן שיבוא
2:39בהמשך ההרצאה אבל זה שיר קודם כל שהוא יפה
2:42יפה ואפילו ב שדב התאמצתי ללמוד אותו
2:45בעלפה כי זיכרון זה משהו שאנחנו פחות פחות
2:49נעזרים בו בשנים האחרונות הרכיב זיכרון או
2:53הצורך לזכור הלך וירד והוא נחלש אז גם זה
2:56איזשהו אימון עבורי לנסות לראות אם אני
2:58יכול לזכור את השיר הזה ב בפה וגם הוא
3:00פשוט יפה יפה זה שיר שנכתב בבין השנים
3:041830
3:06ל-16 לא יודעים בדיוק מתי הוא נכתב כי
3:10אמלי דיקינסון שכתבה אותו חלק גדול
3:12מהשירים שלה התפרסמו בכלל אחרי מותה ו
3:15הפכה להיות משוררת מאוד
3:18ידועה אגב אני כרגע רואה שמצטברות שאלות
3:21אבל או הערות אבל אני אתייחס אליהם אחר כך
3:26ואשר נקרא the brain is wider the sky
3:30וברשותכם אני קצת אקריא וקצת קצת אפרש
3:32אותו the brain is wider than the sky for
3:35put them side by side the one the other
3:38will contain with e and you beside המוח
3:42הוא רחב יותר מהשמיים כי אם אתה שם אותם
3:45אחד ליד השני האחד יכול להכיל את השני
3:49בקלות ואפילו אותך בתוכו למה הכוונה ה
3:53איום של השמיים הכל כך רחבים לא מתקיים
3:58בלי המוח שלנו או בעצם מוח שלנו הוא זה
4:01שמייצר עבורנו את תפיסת השמיים ולכן
4:05כשאנחנו מתבוננים בשמיים אומרת אמלי
4:07דיקינסון אנחנו בעצם מכילים אותם אצלנו
4:10בתוך המוח אנחנו ורזים את כל השמיים
4:12ומכניסים א מכניסים אותם אל תוך המוח
4:15ובעצם אנחנו גם מכניסים וגם מייצרים את
4:18השמיים בתוך המוח שלנו the brain is
4:22deeper than the sea for bl to bl the one
4:27the other will
4:31המוח ו שהוא גדול יותר רחב יותר מהשמיים
4:33אז היא עושה עוד איזה אנלוגיה כזאת והיא
4:36אומרת המוח הוא עמוק יותר מהים קח אותם
4:40תחזיק אותם כחול מול כחול האחד יספוג את
4:44השני כמו שספג סופגים את המים מהדלי זאת
4:48אומרת היא אומרת שוב ים זה זה משהו שבאמת
4:52רוב כדור הארץ מכוסה במים והיא אומרת וכל
4:55הדבר הזה בעצם מוכל על ידי המוח שלנו
4:58שתופס בכלל הוא יצר את המילה ים מה זה ים
5:01נותן אותו משמעות ובסוף בסוף בבית האחרון
5:05היא אומרת the brain is just the waight
5:07of god for have them pound for pound and
5:10they will differ if they do a sil from
5:13sound וזה הבית שהוא
5:15הכי פחות קל
5:17להבנה ויש עליו הרבה פרשנויות אבל כי לא
5:21היה ברור אם היא אומרת אם היא בעצם פונה
5:24ואומרת פונה אל גדולתו של האל ואומרת תראו
5:28המוח הוא הוא כמעט במשקל ש של האל ולי הוא
5:32זה שיוצר
5:34אותו או לחילופין היא אומרת שהמוח הוא זה
5:38שבמקומות
5:40מסויימים בורא את האל או האל זה שבורא את
5:43המוח ובאמת הבית האחרון קצת הולך לאיבוד
5:46מבחינת היכולת לפרש אותו אבל התפיסה של
5:50אמלי דיקנסון של המוח ומשהו כבר ב-1800
5:55נגיד שהיא כתבה את זה כשיא הייתה בת 30
5:571860 היא מאוד מאוד מדוייקת ומאוד מרשימה
6:02ומאוד נכונה לאייך שהיום אנחנו תופסים את
6:06המוח ואת ה יכולות והמוח שלנו יושב בעצם
6:12בתוך המערכת העצבית שהיא גם היא מכילה את
6:16המערכת העצבים המרכזית המוח עמוד השדרה
6:19הפריפריאלית המערכת שמעצבת ומאפשרת לנו
6:22לקבל סיגנלים העולם החיצוני ולפרש אותו
6:25ולייצר באמצעותו את המציאות והמערכת
6:28העצבים האנטרית שזאת מערכת שיושבת בעצם
6:31סביב מערכת העיכול וכשאתם אומרים יש לי
6:34תחושת בטן זה לא מרגיש לי טוב
6:36בבטן זאת המערכת שעובדת היא משדרת לנו
6:40איזשהי אינטואיציה הרבה פעמים אגב מהר יר
6:43מהמערכות המרכזי והפריפריה ות תגובת בטן
6:46היא הרבה פעמים מהירה יותר עצבית ממערכות
6:49נוספות וזאת מערכת אחת שמנהלת אותנו כבני
6:53אדם ויש עוד הרבה היא מתכתבת עם מערכת
6:55החיסון ועם מערכת שנקראת המייקר ביום שזה
7:00מערכת של החיידקים שיושבים בתוך הגוף שלנו
7:03אני אגע בזה קצת ני חושב באיזשהו שלב
7:05באמצע ההרצאה אבל באופן עקרוני יש לנו
7:07יותר חיידקים בגוף מאשר תאים אנושיים מה
7:11שאומר שאולי אנחנו חיידק שמגדל בן אדם ולא
7:15בן אדם ש מגדל חיידקים אבל זה תחום מרתק
7:19שהיום אנחנו מבינים שמשפיע על הבריאות
7:21שלנו על המצב הנפשי שלנו א וכמובן על על
7:25מערכת העיכול שלנו והרוגע שלנו תחום חדש
7:29יותר נקרא מיקרוביום וזה הפטריות זאת
7:31אומרת אם המיקרוביום זה החיידקים
7:34המיקרוביום זה הפטריות שיושבות ביחד עם
7:37החיידקים ובתוך הגוף שלנו אנחנו ממש
7:40ג'ונגל של אורגניזמים והם מתקשרים ביניהם
7:44וגם הם מכתיבים את מי שאנחנו ומה שאנחנו
7:46כמובן המערכת הגנטית ה dna ש אני תכף שוב
7:50אספר טיפה על עצמי שם גדלתי וצמחי הגנטיקה
7:54המודרנית יותר שנקראת האפיגנטיקה שזה
7:57שינויים שמתרחשים על גבי ה dna והרבה
8:00פעמים מטווחים את מה שקורה בסביבה פנימה
8:03אלינו אל תוך הגוף ואתם רואים פה את כל
8:06הרשימות האלה ובסופו של דבר אנחנו חתיכת
8:10יצור מורכב מאוד מאוד א שאולי בעזרת החבר
8:14החדש שלנו הבינה המלאכותית הא אנחנו אולי
8:18מתי שהו יום אחד נבין טוב יותר קצת איך כל
8:21הדבר הזה עובד ביחד כי אנחנו מבינים אה גם
8:26כמו שתראו היום בצורה מסוימת כל אחת
8:29מהמערכות האלו אבל ברגע שאנחנו מנסים לחבר
8:32ביניהם זה נהיה משהו שהוא חורג מגבול
8:35היכולות שלנו ואולי סוף סוף בעזרת הבינה
8:38המלאכותית נצליח לעשות גם את ה את החיבור
8:42הזה אז על מה אנחנו נדבר מה בעצם אנחנו
8:45נעשה בשיחה של הכמעט שמונה שעות האקדמאיות
8:49האלה קצת פחות מבחינת השעון יהיו לזה שני
8:52חלקים החלק הראשון יעסוק
8:55בדרך שבה אנחנו תופסים את המציאות מה זה
8:59המציאות האם המציאות קיימת איך אנחנו
9:02מייצרים את המציאות ונבין גם למה זה חשוב
9:05לנו הדרך שבה אנחנו תופסים את המציאות על
9:10התהליכים האימונים שאנחנו עושים לעצמנו
9:13ולאחרים וגם נושא שהפך להיות חשוב מאוד
9:18מאוד הוא תמיד היה חשוב אבל הוא הפך להיות
9:20עוד יותר חשוב לצערנו זה תפיסת החוסן שלנו
9:24זאת אומרת מה הקשר בין הדרך שבה אנחנו
9:27חווים רואים את המציאות לבין החוסן הפנימי
9:31שלנו במסגרת החלק הראשון נדבר גם על משהו
9:34שנקרא גמישות מוחית א נדבר על זה בהרחבה
9:38ושוב איך הדברים האלה מתכתבים עם היכולת
9:41שלכם לייצר השפעה אצל אדם שמולו אתם
9:44עומדים אגב בין אם זה הילד שלכם או המתאמן
9:48שאיתו אתם עובדים א החלק השני יהיה יותר
9:51טכנולוגי אנחנו נגיע אליו כנראה לקראת
9:54הפגישה הבאה זה תלוי כמה נצליח לכסות בחלק
9:58הראשון ואנחנו נבדוק מה עושה הטכנולוגיה
10:02ואיך היא משמשת אותנו ככלי בתהליכים של
10:06אימון בתהליכים של יצירת הגברת הגמישות של
10:09המוח וכתוצאה מכך איך בעזרת טכנולוגיה
10:14אנחנו מייצרים שינוי וגם זה בסוף מתקטב עם
10:17החוסן שלנו עם היכולת שלנו להתמודד עם
10:21דברים אז פשוט כדי ששוב טיפה למסגרת הדיון
10:24כי אחר כך אנחנו נפרוץ את המסגרות האלו
10:27כשאנחנו נדבר על גמישות מוחית אנחנו נעשה
10:31איזשהו מבוא קצר למה זה גמישות מוחית
10:34המונחים המקצועיים זה brain או
10:37נורפסט אנחנו נדבר במסגרת הגמישות המוחית
10:40על neurogenesis על
10:44ספטסס ועל fcal plasticity המון מילים
10:48מפוצצות בעוד שעה וחצי מעכשיו כולם ייהפכו
10:52להיות מטבעות לשון שימושיות עבורכם ביום
10:55יום
10:57א בחלק השני של ה
11:00של החלק הראשון של גמישות מוחית אנחנו
11:02נדבר על תפיסת המציאות באנגלית זה נקרא
11:06perception ושם אנחנו נעבור כמעט על כל
11:09החושים שלנו ראייה שמיעה מישוש תפיסת הזמן
11:13שלנו כמובן המודעות התודעה מי אנחנו ובין
11:17לבין גם זה יתחיל כבר
11:20מהיום הסתיים או התממש גם בחלק הזה אנחנו
11:24נדבר על מה על פלסיבו
11:26נוסיבו ומה הקשר ביניהם ובין אושר ובאמת
11:31יש פה המון המון מושגים אבל אני מתחייב
11:34שאנחנו נעבור וניגע בכל אחד מהמהם בהרחבה
11:37בחלק השני שוב כאיזה שהיא מסגרת אנחנו
11:41נדבר על טכנולוגיה טכנולוגיה בכלים
11:44אימוניים נזכיר מונח שנקרא ורו coaching
11:48זה איך אנחנו נעזרים בכלים הכי מתוחכמים
11:50שקיימים היום בחקר המוח כדי לשפר תהליכי
11:54אימון א שלנו מול המאמנים כדי לשפר תהליכי
11:57השפעה א כדי לראות איך זה משפיע על
12:00המציאות שלנו וכל זה בתוך מושג שנקרא ו
12:04coaching נדבר על
12:06bci נבין מה זה bci מה זה קשור אלינו אל
12:10החיים שלנו וא אם יהיה לנו זמן ננסה אפילו
12:14לפתוח איזה צוער אל העתיד ולהבין לאן
12:17אנחנו הולכים
12:19א אני חושב שמה
12:21שבסוף מניע אותי בהרצאה הזאת זה מה שהניע
12:25אותי מלכתחילה זה השאלה האם יש טעם במה
12:29שאתם עושים ואני בכוונה מפנה את זה
12:32אליכם כתבתם ככה חלקכם כתבו מה מה הם
12:36עושים אז חלק עושים פסיכותרפיה וחלק עושים
12:39קואצינג וחלק עושים ייעוץ ארגוני ו cbt ו
12:42nlp ומיינדפולנס
12:46ו בסופו של דבר זה עובד זה עובד אחרת לא
12:51הייתם פה אחת השאלות שמטרידות אותי זה למה
12:56זה עובד ואיך זה עובד והאם יש תיקוף מדעי
13:02מבוסס ל לכלים השונים האלה שאנחנו משתמשים
13:06בהם שאגב בסופו של דבר בהרבה מהם יש
13:10מוטיבים משותפים איפה אבל יושב התיקוף
13:13המדעי הזה ואני חושב שזה סופר חשוב כי
13:16אנחנו חיים בעולם שלא תמיד הדבר הזה מובן
13:20באליו מובן מאליו ואני רוצה לתת דוגמה למה
13:23אני מתכוון אז לפני כמה שנים היייתה כתבה
13:27בעיתון לאישה לא לא קראתי את הכתבה אני
13:30מודה אבל הכותרת שלה הייתה האם הרפואה
13:33האלטרנטיבית באמת עובדת ו את הכותרת הזאת
13:38גזר אדם שאני מכיר ומכבד את דעתו גם אדם
13:44שגדל בתוך העולם המדעי מאוד מאוד
13:49והוא הלה את זה גר את התמונה העלה את זה
13:52כפוסט הוא איש מאוד מגיב לדברים
13:56שקשורים לעולם המדע וזאת הייתה התגובה שלו
14:01לא נקודה שמחתי
14:04לעזור זהו זאת הייתה התגובה של אדם שעשה
14:07דוקטורט א במכון וייצמן גם אני יכול להגיד
14:11גם את זה
14:13ובעצם במחי יד מזלזלת לטעמי הוא פשוט פותר
14:19את ה בלי רגע לעצור ולשאול רגע מה זה אומר
14:23בדיוק רפואה אלטרנטיבית לאיזה תחומים
14:27התייחסה הכתבה ז האם יש תחומים שבהם זה
14:31עובד יותר פחות והתגובה מאוד מיידית קצת
14:37שחצנית שאני מכיר אותה ותכף אני גם אסביר
14:40למה אני מכיר אותה התשובה הזאת שלא לא זה
14:44לא עובד אם זה
14:47לא כדור או ניתוח אז אז חבל על הזמן
14:52א הם משהו שלי קצת קשה איתו
14:58ואני חושב שזה מתחבר לעוד המון שאלות
15:01שיצא לי להתקל בהם יותר ויותר בשנים
15:04האחרונות ואני מניח ש לחלקכם יצא גם כמו
15:08למשל האם אפשר לרפא סרטן באמצעות חשיבה
15:11חיובית אנחנו מדברים הרבה על חשיבה חיובית
15:15מחשבה מייצרת מציאות תחשוב טוב יהיה טוב א
15:19אז האם באמת כשאנחנו מגיעים למחלות מאוד
15:22רציניות האם אפשר להעזר בכלים העולמות
15:26שציינתי העולמות השונים שוב זה באמת לא
15:28משנה אם אתם יועצים ארגוניים או עושים
15:30פסיכותרפיה או עושים cbt בסופו של דבר אתם
15:34רותמים סוג של חשיבה חיובית בתהליכים שלכם
15:37אז אני מותח את זה לקיצון ואומר האם אפשר
15:39לרפא סרטן האם מחשבה באמת מייצרת מציאות
15:43ואני שם בסוגריים בריאותית כי שוב זה כרגע
15:46הקונטקסט העולם שבו אנחנו מבחינתי פועלים
15:49אנחנו רוצים לייצר איזשהו תהליך שינוי
15:51תהליך שינוי בהגדרה הבריאותית מבחינתי זה
15:54לא חייב להיות רק מחלה כמו א יודע מה קרת
15:59או אלצהיימר זה גם תהליכים בריאותיים של
16:03השלווה שלנו מידת האושר שלנו אז האם מחשבה
16:06מייצרת המציאות האם אפשר לחזק את מערכת
16:09החיסון על ידי חשיבה עליה והאם אפשר לייצר
16:13חוסן כל השאלות האלו זה שאלות
16:16שאותו אדם שאני מכיר היה עונה עליהם לא לא
16:20לא ולא למה כי זה לא מסתדר לגמרי עם
16:25עם או לא הסתדר לגמרי עם מעולם המדע ואני
16:30בא מעולם המדע אז זה אני א ברגע מאוד
16:35מאושר בחיי א זה תמונה שבאמת אני תמיד
16:39אומר שחוץ מכם ומאמא שלי אף אחד לא לא זכה
16:42לראות אותה זה בעצם השלב שבו אני מקבל
16:44דוקטורט במכון וייצמן לוחץ את ידו של
16:47דניאל זייפמן מי שהיה אזה נשיא מכון ויצמן
16:51ואחרי עבודה מאומצת של כמעט שבע שנים
16:54נכנסתי לויצמן ב-2000 יצאתי ב27 עשיתי
16:58תואר שני וד דוקטורט אני מקבל את הדוקטורט
17:00שלי מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית ובאמת
17:04עשיתי דוקטורט במכון ויצמן אחד ממכוני
17:06המחקר הטובים לטעמי בארץ ובעולם ואחר כך
17:11אפילו עשיתי פוסט דוקטורט במחלקה לנאורו
17:14ביולוגיה בחקר המוח וגדלתי בעצם בתוך
17:18העולם אקדמאי זאת אומרת הרקע שלי ההכשרה
17:20שלי היו מדעים מאוד בהגדרתם ואחר כך
17:25התגלגלתי לתוך הקריירה המקצועית שלי וב
17:28בעצם אגב זה השם שלי פה למטה למי שפספס
17:31ואחר כך עבדתי בחברת טבע חברת טבע למי
17:35שבמקרה לא מכיר חברת תרופות מייצרת גם מה
17:39שנקרא תרופות גנריות תרופות שהם כמו מנתק
17:43לתרופה המקורית בכדי להוריד את עלויות
17:45התרופה המקורית אבל גם יצרה את הקופקסון
17:49תרופה לטרשת נפוצה שגם היא צמחה ממכון
17:53וייצמן ובאמת בטבע עבדתי במחלקה
17:56המשפטית במשך חמש שנים וגם שם עולם שהוא
18:01עולם של תרופות טיפול תרופתי משם עברתי
18:04להדסה במשך שלוש שנים עבדתי באדסה ם קרם
18:07והר הצופים נעלתי את הפטנטים של שני בתי
18:12החולים האלה עבדתי המון מול
18:14רופאים לראות איך הם חושבים איך הם
18:17ממציאים בין אם זה טכנולוגיה חדשה טיפולית
18:20בין אם זה תרופה ולעזור להם לסייע להם
18:23להגן על הדבר הזה לשמור עליו ולייצר ערך
18:26עבור בית החולים אחר כך הייתי נהל הפטנטים
18:29במוסד הטכניון בחיפה אחר כך עבדתי בחברה
18:33בשם סייטוריזן שזה חברה שעושה שימוש בבינה
18:38מלאכותית אי אפשר היום לעבור הרצה בלי
18:40להגיד שלוש פעמים אם לא אמרת שלוש פעמים
18:42בינה מלאכותית בהרצה זה הרצאה לא לא לא
18:45שווה אז הנה הפעם השנייה זה חברה שעושה
18:48שימוש בכלים של בינה מלאכותית כדי עיץ
18:51תהליכי פיתוח של תרופות ולדייק אותם לוקח
18:5510 שנים לפתח תרופה טובה זה עולה 100
18:57מיליון דולר החברות בתחום הזה כמו החברה
19:00הזאת רוצות להוריד את זה לחמש שש שנים
19:04ולצמצם את זה ל2 30 מיליון דולר זה מאוד
19:08מאוד משמעותי והיום בתפקיד האחרון שלי אני
19:11סמנכל פיתוח עסקי בחברה שנקראת ביונ
19:15בוויקס חברה ישראלית יושבת בצפון הארץ 45
19:18עובדים שמפתחת תרופות לסרטן תרופות
19:22ביולוגיות לסרטן הסיבה שאני טורח ומספר את
19:26כל הרקע הזה זה כדי י להראות שאי אפשר
19:31להאשים אותי בזה שאני לא מגיע מהעולם הזה
19:35העולם האקדמאי תרפי טיפולי
19:38תרופתי ועם זאת מאוד קשה
19:41לי אולי בגלל זה מאוד קשה לי ש יש מין
19:45ביטול מוחלט של דברים שאולי לא נופלים
19:48בצורה
19:49מיידית בכלים שהמדע הרגיל הנורמטיבי מכיר
19:54בכלים הטיפוליים מה שנקרא רפואה
19:57קונבנציונלית מכירה ואני מאמין ש א' צריך
20:01לקיים דיון על זה א ולדבר על זה ובמסגרת
20:05הדיון הזה זה התחביב האחרון שלי שבו אני
20:09בעצם עושה איזשהו שיחה א עם חבר שהוא איש
20:16חבד חרדי דוקור חן טובי ואנחנו בעצם
20:19מדברים על שיחה על על מדע ואמונה
20:23א זה זה בחינמ כן זה לא איזה משהו שיש בו
20:26כסף זה לא איזה פרסומת סמוייה זה פשוט
20:29מיזם ש אני מאוד מחובר ליו ברמה האישית כי
20:33א' הוא מעודד שיחה מקרבת א וחברית וב הוא
20:38מחבר באמת בין שני תחומים שקרובים לליבי
20:41שזה המדע והרוח אז אתם מוזמנים אגב זה
20:45המייל שלי למטה שמשרת שתי מטרות אחת כל
20:48שאלה שלא הספקתי לענות עליה במסגרת ההרצאה
20:52אני אדאג לענות עליה במייל אני אין דבר
20:55כזה שאני לא מגיב למייל ולמי שרוצה לינק ל
20:59פודקאסט אפשר או לצלם את המסך או לפנות
21:02אליי ואני אשלח לכם לינק אז אני באמת אני
21:08מקווה שאת הנקודה הזאת אנחנו מאחורינו אני
21:10בא מהעולם המדעי ו העולם המדעי לא חף מ
21:15בעיות יש אמירה מאוד יפה של פילוסוף בשם
21:19אלן וטס שאומר תראו אני מיד מתרגם את זה
21:25בעברית אני לא טורח כרגע רגע באנגלית הוא
21:27אומר את הדבר הבא מה בעצם עושה מדען מה
21:29עושים מדענים הם קמים בבוקר רואים את השמש
21:32זורחת אומרים אוקיי יש לי
21:35הבחנה השמש זורחת בבוקר הולכים לישון קמים
21:38למחרת רואים שהשמש זורחת אומרים טוב פעם
21:42ראשונה פעם שנייה בוא נחכה פעם שלישית
21:45נראה אם התהליך חוזר על עצמו קמים ביום
21:47השלישי השמש זורחת הם אומרים טוב חברה
21:49תקשיבו זהו פיצחנו את את הנושא הזה השמש
21:54זורחת כל יום והיא תזרח יום והלא בכל יום
21:59שזה אמירה הגיונית נכון היא נראית לנו
22:01הגיונית זאת אומרת אנחנו מניחים אנחנו זה
22:04נקרא היפותזה יש איזשהיא תאוריה שמבוססת
22:07על תהליך אקספרימנטלי נישואי שכשהוא חוזר
22:11מספיק פעמים אנחנו מרגישים בנוח להגיד
22:13הדבר הזה יקרה זאת אומרת הוא חזר 10 פעמים
22:16ללכן אני מניח שהוא יקרה בפעם ה-1 ומה
22:19שאומר אלן וטס הוא אומר רגע בעצם מה שאתם
22:22אומרים לי זה שמדע מניח שמחר השמש תזרח
22:27עכשיו יכול להיות שיום אחד השמש תפסיק
22:29לזרוח נכון זאת אומרת בכל מיני תסריטים
22:32תסריטי מדע ומדע בדיוני גם יכול את ארועים
22:37שבהם השמש תפסיק לזרוח ואז הפעם ה 392
22:41מיליון ואחת השמש לא תזרח ומסתבר שהמדען
22:44טעה אומר אלן וואץ בעצם המדענים אתם הוא
22:48מפנה את זה באיזשהו חיוך אלינו המדענים ה
22:51אומר אתם בעצם לא מדענים אתם נביאים אתם
22:53מנבאים שמשהו יקרה אתם לעולם לא בטוחים
22:57שהוא באמת יתרחש אוקיי אז זאת הנחה ראשונה
23:00הנחה שנייה מגיעה מהעולם של החוכמה חוכמה
23:04שלנו היהודים אמר רבי יוחנן מיום שחרב בית
23:08המקדש ניטלה ניטלה נבואה מן הנביאים
23:11וניתנה לשוטים ולתינוקות אז אלה מכם שעשו
23:15פסיכומטרי או עשו מבחנים של לוגיקה אם
23:18הנחה א' נכונה והנחה ב' נכונה משמע שכל
23:21המדענים הם או שותים או תינוקות וזאת
23:26איזשהיא צניעות שאני רוצה שאנחנו ניקח
23:28איתנו אל תוך הרצאה שהיא מאוד עמוקה מדעית
23:31אנחנו נדבר הרבה על מדע אבל חשוב לי
23:34שנזכור גם אתם וגם אני א שוב כל אחד
23:36מאיתנו עם הרקע המדעי שהוא הגיע
23:39שהמדע הוא חשוב אנחנו צריכים אותו בעיני
23:42אנחנו צריכים אותו כדי לבסס שאנחנו עוברים
23:45עם מאומן איזשהו תהליך טיפולי א' אנחנו
23:48מבינים מה קורה איתו למה השינוי הזה מתרחש
23:51איפה בדיוק במוח זה קורה כי זה עוזר לנו
23:54לדייק את הטיפול ולשפר אותו אבל הרבה
23:56פעמים זה פשוט עובד בלי שאנחנו אנחנו
23:58מבינים גם למה ולכן אי אפשר לענות על שאלה
24:02האם רפואה אלטרנטיבית עובדת בתשובה לא
24:06ובוא נצלול אל תוך אל תוך העולם הזה
24:09ונתחיל להבין א איפה המדע והמוח נפגשים
24:14שזה קשור לתהליכים של שינוי ואני רוצה
24:17להתחיל בסיפור על מלשק זה סיפור שפקח את
24:21עיניי קצת שוב בהקשר הזה של של מדע ומוח
24:25והיכולת להשפיע על הגוף בעזרת המוח ו צר
24:28מציאות א וזה מחקר שנעשה בסטנפורד
24:32מחקר מדעי מבוסס על ידי חוקרת בשם אלי קרם
24:37ומה שהיא עשתה היא הביאה נבדקים למעבדה
24:40ונתנה להם ברושור ממש הדבר הזה שאתם רואים
24:43פה זה מה שראו הנבדקים הם זכו לשתות מלשק
24:48שנקרא אלנ אלגנס ב באנגלית זה מפנק מילק
24:53שק מאוד מפנק ששותים אותו יש בו הרבה שומן
24:56וסוכר ואת כל ה חלבונים כל מה שבן אדם
24:59צריך כדי באמת ליהנות מארוחה טובה בצורה
25:03של משקה ונבדקים שטו את ה מילק שכזה ובעצם
25:07מה שביקשה מהמהם החוקרת אליה קרם זה דבר
25:11פשוט לבדוק את הדם שלהם לעשות בדיקת דם
25:15כשהיא הסתכלה על הורמון שנקרא גרלין מה זה
25:20גרלין זה הורמון שכשאתם עוד בערך שעה שעה
25:24וחצי תתחיל לקרקר לכם הבטן זה ההורמון
25:27שמייצר את הדבר ד הזה הוא נקרא גם הורמון
25:29הרעב הרמות שלו עולות בדם ומשפיעות על
25:34מערכת העיכול ככל שאנחנו מתחילים להיות
25:38רעבים והוא ממש הורמון הישרדותי זאת אומרת
25:41הוא דואג לזה שהגוף רעב המוח צריך לאכול
25:44השרירים צריכים לאכול תביאו לנו אוכל
25:47והמטרה של ה אלי הקרם הייתה לתת להם את
25:50המיל שק המפנק הזה לבדוק להם את הדם רגע
25:54לפני שהם שותים אחרי השתייה ואיז שהו פרק
25:57זמן חצי שע אחרי שהם ש את זה ולראות מה
25:59קורה גרלין להורמון הזה כשהם שותים את השק
26:01באמת הם שתו את השק המפנק הרגישו סבאים
26:04בתקו להם את
26:05ההורמון וביקשו מהמהם לחזור מאותם נבדקים
26:09אחרי חודש חזרו הנבדקים אל המעבדה נרגשים
26:13לקראת שתיית המיל שק המפנק שלהם וחיכתה
26:16להם אכזבה במקום לקבל מלשק מפנק הם קיבלו
26:21את הברושור הזה וזה שוב זה ממש גזרתי את
26:24הברושור מתוך הניסוי המדעי שנעשה והם
26:27קיבלו מלשק שנקרא סנסי שק gilt fre סטפק א
26:33א סיפוק ללא רגשות השם למה 0% שומן ללא
26:38סוכר 140 קלוריות הטעם אגב של המיל שק הזה
26:42פרנץ' ונילה זהה ל הטעם של המיל שק המפנק
26:44וזה המילק שקיבלו הנבדקים בניסוי שארכה
26:49אלי הקרם בפעם השנייה שוב שותים מיל שק
26:51קצת מבאס אגב הם קיבלו כסף על זה אז אז זה
26:54בסדר א שלוש בדיקות דם ו רוצים לראות איך
27:00מה מה התוצאה של ה מה קורה מבחינת הגרלין
27:02ובעצם את התוצאות האלה מפרסמת אלי הקרם
27:05אתם רואים זה החוקרת המובילה של המאמר
27:08ב-2011 והנה התוצאות אני אסביר לכם אסביר
27:12נעבור אותם ביחד מה מה קורה פה באירוע הזה
27:16אז הקו השחור מייצג את הרמות של הגרלין
27:20אוקיי לאורך זמן אז הציר פה ציר הו מראה
27:25לי ממש ברמות כמה גרלין היה ב דם בנקודת
27:29זמן מסויימת 900 פיקוגרם למל 940 זה הרמות
27:34של הגרלין לאורך הזמן של הניסוי הקו השחור
27:39מראה לנו מה קרה לגרן הזה בתוך הגוף
27:41כתוצאה משתייה של מיל שק מפנק והקו האפור
27:46בהיר יותר מראה לנו מה קרה כש הנבדקים שטו
27:51את הסנס שייק את המיל שייק הדל שומן 140
27:54קלוריות ומה שאנחנו רואים הוא הדבר הבא
27:59הנבדקים בפעם הראשונה שטו את המיל שק
28:02המפנק ומהר מאוד רמות הגרלין רמות הורמון
28:07הרעב שלהם פשוט צנחו למטה בצורה מאוד
28:11מהירה מאוד חדה ביחס לנקודת הפתיחה
28:15הנבדקים ששתו אותם נבדקים סליחה שחזרו
28:19חודש אחר כך ושתו את המיל שק הדל 140
28:23קלוריות שתו אותו וחצי שעה אחר כך הגרלין
28:27שלהם הורמון הרעב כמעט ולא השתנה זאת
28:31אומרת הוא ירד מאוד לאט לא בצורה משמעותית
28:34והדבר הזה
28:36התפרסם למה אני רגע שוב למי שפספס למי
28:41שרגע היה בטלפון בעצם מה שאומרת פה החוקרת
28:44אם אתה שותה מישק מאוד משביע עם מלא
28:47קלוריות אז אתה מהר מאוד ההורמון השובע
28:49יורד מהגוף נעלם המוח משדר פקודה שהוא
28:53קיבל את מה שצריך וכש מלשק מאוד דל והמוח
28:57מזהה שהוא לא קיבל את מה שהוא צריך הוא
28:59משמר את רמות ההורמון ברמה גבוהה יחסית
29:02ואז האנשים רעבים הדבר היחיד שקצת מבלבל
29:06בניסוי הזה הוא ששני המיל שקים היו בדיוק
29:10אותו הדבר לא היה ביניהם הבדל זה אותו מיל
29:13שק בדיוק רק שיווקו את זה לאנשים בצורה
29:17שונה זאת אומרת ואגב המאמר זכה לכותרת
29:22mind over milk shake יש באנגלית יש את
29:25המונח המשפט mind over מטר הרוח חזקה יותר
29:28מהחומר אז היא במין חיוך כתבה מד over
29:32מלשק זאת אומרת העובדה שהאנשים חשבו שהם
29:37מקבלים מילקשייק דל או מלא מאוד השפיע על
29:43הרמות הפיזיולוגיות של הגרלין שלהם בדם
29:46והדבר הזה יש לו מונח זה נקרא בורל פלסיבו
29:50פלסיבו התנהגותי זאת אומרת לסיבו זה אותו
29:55טיפול שאין בו ערך טיפולי כמו למשל כדור
29:58סוכר שנותנים אותו לנבדקים ובכל זאת רואים
30:01איזשהי תגובה אצל ה נבדקים האלה למרות שהם
30:06מקבלים כדור סוכר מה שאומרת אלי ה קרם זה
30:09היא אומרת לא צריך אפילו את הכדור כדי
30:11לייצר את האפקט הזה של ה לסיבו מספיק שאתה
30:15חושב על הכדור ומספיק שאתה מאמין שבאמת
30:19אתה מקבל אותו כדי לייצר תופעה אמיתית אצל
30:23האדם אז אני רואה שיש קצת שאלות אז אני
30:27אתייחס עליהם ואז אני א זה
30:30א מה הנושא היום הנה שחר זה מסומן אח ושי
30:35מעורבות המוח בתהליכי שינוי האם השיעור
30:38מוקלט השיעור
30:39מוקלט היפנוזה לא מאושרת מדעית סימן שאלה
30:42ממה שאני יודעת היא כן מוכחת מדעית וזה
30:44כלי טיפולי כל הכלים שציינתי מקודם יש להם
30:48תיקוף מדעי ברמה זו או אחרת נדבר על זה
30:53המייל שלי טלסין 11 gma תודה רבה למי ששלח
30:57את זה א ונשאלה פה שאלה האם זה היה אותו
31:01מלשק או שהשני היה דל קלוריות א המיל שק
31:05היה אותו המשקה בדיוק רק שובק אחרת יופי
31:09תודה רבה לכל אלה שענו במקומי א שני
31:12המישקים היו בדיוק אותו דבר המחשבה על כך
31:16שאתה שותה מלשק דל שומן המוח מזהה את זה
31:21ומתרגם את זה למשהו שהוא באמת דל שומן
31:24ולכן הוא משאיר את הסיגנל את האיתות ל
31:28תביא לי עוד אוכל זה לא מספיק לי עכשיו
31:30תחשבו כמה הדבר הזה חזק בכל מה שקשור
31:32לדיאטות כל ה בגלל זה אגב כשמר הזה פורסם
31:36הוא עורר המון גלים כי בעצ זה אומר שכל
31:38הפיטית הזי שאנחנו אוכלים והפריחות האלה
31:41שאנחנו יודעים שזה לא משביע בראש שלנו כמה
31:44זה באמת עובד לנו וכמה זה באמת משרט לנו
31:47את התהליכים של הדיאטה או כמה פשוט עדיף
31:50שכל משהו עם קצת קלוריות ופשוט לא נוכל
31:53ממנו הרבה ובעצם זה היה אחד הנישואים
31:58ושוב תרגישו חופשי לכתוב שאלות כמו שאתם
32:00רואים אני יוצר בסוף ומתייחס לכולם זה היה
32:04אחד הנישואים שעשתה אליי הקרם
32:07וניסוי שני שהיא עשתה כמה שנים קודם לכן
32:10ב27 זה היה ניסוי שהיא עשתה ביחד עם מי
32:14שהיה אז המנחה שלה אליה קרם היא היייתה
32:18ספורטאית ספורטאית אלית כזאת היא היייתה
32:21עושה טריאתלונים
32:22והוא אמר לה את יודעת אני חושב שכל
32:25האימונים האלה שאת עושה הם לא עד כדי כך
32:28הכרחיים כי אפשר להיכנס לכושר גם על ידי
32:32מחשבה וכמובן זה התגר אותה היא אמרה לא זה
32:36לא יכול להיות אני קמה בחמ בבוקר עושה
32:38ארבע שעות אופניים אני לא יכולה לשבת
32:40לדמיין שאני עושה כושר הוא אמר לה אוקיי
32:43אז בואי תבדקי את זה וזה הוביל אותם למחקר
32:46שנקרא מחקר החדרות זה מחקר סופר מענייין א
32:50שבו בעצם לקחו חדרניות ואני לא סתם אומר
32:54חדרניות ולא חדרנים זה לא משהו מגדרי זה
32:56פשוט כי כל הנבדקות בניסוי היו נשים
32:59וחילקו אותם לשתי קבוצות קבוצה אחת ישבה
33:02באיזשהו חדר וישבה שם שעתיים שלוש
33:07ובעצם לא זה היה כמו קבוצת הביקורת בניסוי
33:10קבוצה אחרת נכנסה לחדר ובחדר הזה ישבו
33:14מומחים מומחי ספורט ורופאים ותזונאים
33:19ובמשך שלוש שעות הם ישבו והסבירו לחדרניות
33:22האלה למה העבודה שלהן כחדר אות זה שהם
33:27קמות בבוקר במשך שמונה שעות הם מנקות
33:30חדרים ומסדרות ומורידות סדינים וממש
33:32עובדות פיזית עבודה קשה למה זה מגביל
33:36לפעילות גופנית כמו להתאמן בחדר כושר והם
33:40ממש הסבירו להם מבחינת צריכת קלוריות ואיך
33:42זה משפיע על ה על הגוף שלהם
33:45ונתנו להם כמו מין מסגרת ברורה
33:49שמסבירה כמה אימון או כמה עבודה בתור
33:54חדרנית היא אימון פיזי לכל דבר ואז הפרדו
33:58משתי הקבוצות וחזרו אליהם אחרי שלושה
34:01חודשים בערך ובדקו כל מיני פרמטרים החל
34:04בדברים כמו למשל כולסטרול או למשל bm יחס
34:09השומן במשקל בגוף והיקף המותניים ועשו להם
34:14בדיקות דם אבל גם בדקו דברים שקשורים
34:17לדברים יותר סביב מה מידת האושר שלהם או
34:20מה מידת הסיפוק שיש להם בעבודה והדבר
34:23המדהים שגילו זה שהחדר ש אה
34:28קיבלו הסבר שמה שהם עושות כאילו שכנעו
34:31אותם בעצם שמה שהם עושות העבודה שלהם היא
34:34אימון גופני לכל דבר היה להם שיפור בכל
34:37המדדים שלהם הם ירדו במשקל היחס שומן שלהם
34:41בגוף ירד הכולסטרול שלהם ירד בדיקות הדם
34:44שלהם היו טובות יותר הם דיווחו על זה שהם
34:46מאושרות יותר ובכושר טוב יותר אך ורק הם
34:49קיבלו הסבר שינו להם את
34:55המיינסטרימי חדרניות ו הדבר הזה פשוט
34:59השפיע להם על הגוף שזה די מדהים כי מה שזה
35:03אומר שאתם לא צריכים לעשות ספורט אתם
35:05צריכים לשבת בבית ולדמיין שאתם עושים
35:07ספורט וזהו וזה מספיק אז לא כמובן שלא
35:11הדבר הזה יש לו מסגרת מאוד מסוימת אבל מה
35:15שזה כן אומר וזה כן חשוב זה כשאתם כבר
35:18הולכים ומתאמנים וסובלים תחייכו תחייכו כי
35:23זה משפיע על הדרך שבה הגוף חווה את האימון
35:27ואימון ם חיוך טוב יותר ואפקטיבי יותר
35:29מאימון בלי חיוך אז כשאתם סובלים לכם כל
35:33אחד במה שהוא עושה לפחות תעשו את זה עם
35:36חיוך וזה באמת הסיכום של המאמר הזה show a
35:41decrease in weight blood pressure
35:44bu he pressure bm כל המדדים האלה הראו
35:48שיפור אצל
35:51ה אותם נבדקות והדבר הזה שנקרא פלסיבו
35:58זה חתיכת דבר זה הרבה
36:01שנים התייחסו לזה כהפרעה זה הרעש ש מפריע
36:06לתרופה האמיתית לעבוד שצריך להתעלם ממנו
36:10והיום אנחנו מבינים שפסי בו הוא גורם מפתח
36:16בתהליכי ריפוי
36:18ושינוי במוחם של מי שאתם עובדים איתם
36:22אוקיי כי למשל רואים שכש נותנים את אותו
36:27טיפול ומי שמגיע זה רופא בלבוש בחליפה
36:31בעניבה עם ככה חלוק
36:33סטטוסקופ ובא ונותן את אותו טיפול רופא
36:37שלבוש בג'ינס וטישרט
36:40החולים המטופלים מבריאים יותר כשהם מקבלים
36:43את תרופת הפלסבו את הכדור סוכר שלהם
36:46מהרופא שנראה כמו רופא אמיתי זאת אומרת
36:49הציפיה לתגובה ואיתה גם התגובה עצמה עולה
36:54כשאנחנו מקבלים את הטיפול ממישהו שאנחנו
36:56מאמינים בו
36:58או למשל א עשו ניסוי ונתנו לנבדקים כדורים
37:03בשני צבעים שונים ואמרו להם שהכדורים
37:07האדומים הם כדורים מעוררים ו שהכדורים
37:09הכחולים הם כדורים מרגיעים עכשיו הכדורים
37:11הם אותו דבר יש בהמי סוכר ובאמת הנבדקים
37:15דיווחו על זה שאם הםם לוקחים את הכדורים
37:17הכחולים הם נרדמים בלילה טוב יותר הם
37:19רגועים יותר הם משנים טוב יותר ואם לוקחים
37:22את הכדורים האדומים אז הם לא ישנים בלילה
37:24והם מאוד אנרגטיים למה כי גם באופן טיבעי
37:27אצלנו צבע אדום הוא צבע של אירות וצבע של
37:30כחול הוא צבע של רגיעה וגם כי זה מה
37:32שהסבירו להם אז המונח הזה של פלסיבו פוגש
37:37אותנו ומלווה אותנו כמעט בכל דבר שאנחנו
37:40עושים ואת הפלסבו אם אני רגע מסכם את זה
37:44זה בעצם הציפיה
37:46לתגובה הסיבה שטרחתי כל כך רגע להסביר את
37:51הפלסבו א' כי זה די מדהים התופעה עצמה ב
37:54כי היא קשורה בצורה ישירה לתהליכים שונים
37:57שאתם או הכלים השונים שאתם מפעילים בהם או
38:00משתמשים בהם עם ה א או מטופלים או מאומנים
38:03שלכם וזה קשור בצורה מדהימה
38:07ל לסיפור מדהים של מחשבה חיובית אז תראו
38:12אנחנו רואים שכשאנחנו חושבים בצורה
38:14מסויימת אנחנו ממש יכולים להשפיע על מדדים
38:16בגוף בין אם זה הורמונים או בין אם זה
38:18המצב הגופני שלנו אבל עכשיו אנחנו הולכים
38:20להיכנס ל לדבר האמיתי ואני שם פה אזהרה
38:25למה הזהרה כי זה חלק קשה זה חלק קשה מדעית
38:29וא מורכב א אבל אנחנו נצלח אנחנו נצא
38:32מהמבוך הזה ביחד א אבל אני באמת מבקש
38:37שתהיו איתי ותהיו חזקים במסע הזה אנחנו
38:40קצת נדבר על המוח על האזורים שיש בה ואני
38:42מבטיח לכם שאנחנו נצא מהמבוך הזה עמומים
38:46עמומים ונפעמת א אז הטיול שלנו במבוך הזה
38:51מתחיל במערכת שנקראת מערכת התגמול של המוח
38:56the reward system הצורה הכי פשוטה כשאתם
38:59אוכלים איזה המבורגר טוב כשאתם אוכלים
39:01איזה שוקולד כשאתם מחבקים את האהוב או
39:05האהובה שלכם כשאתם רואים את הילדים שלכם
39:08מגיעים לאיזשהו הישג מדהים שאתם הייתם
39:12מעורבים בו המערכת במוח שמשדרת לכם וואוו
39:15הדבר הזה הוא טוב זה עושה לי טוב היא
39:17מערכת הרוורד היא נקראת reward system וזה
39:21מערכת
39:23שמורכבת מכמה מרכיבים אני אציין את קם
39:28הרכיב הראשון נקרא
39:31vta ventral segmental
39:34area שוב אין שום סיבה שתזכרו בעל פה את
39:39המונחים האלה בסדר זה מאוד עוזר לפעמים
39:41להסביר את זה לאנשים כמו שצריך אבל מה
39:44שאתם לא זוכרים אתם לא חייבים לזכור מה
39:46שכן הייתי רוצה שתזכרו זה שזאת המערכת
39:49שאחראית על שחרור אחד מהחומרים הכי חשובים
39:51שפועלים אצלנו במוח וזה הדופמין דופמין
39:55הוא חומר שקשור ל
39:58דברים של מוטיבציה של הנעה של קשב וריכוז
40:02והוא גם אחד מהדרים הכי משמעותיים של
40:04מערכת התגמול במוח וה vta המערכת הזאת
40:09שולחת בעצם
40:12שתי מערכות עצביות שנעזר בדופמין אחת מהם
40:17אל המערכת הלימבית שלנו אוקיי ושם אנחנו
40:22פוגשים את השחקן השני שלנו שנקרא הקוס
40:27‏na אין צורך שתזכרו בעל פה אנחנו תכף
40:30נבין מה הוא עושה אוקיי אז מה שחשוב לזכור
40:33זה שה vta שיושב במרכז מערכת התגמול של
40:37המוח מוציא עצבים לכיוון הקוס הקומבו והוא
40:42מוציא עצבים לכיוון שימו רגע יד על המצח
40:45מיד מאחורי המצח שלכם יושב תודה אלה
40:50ברזילי יושב הפ פרונטל קורטקס שלנו
40:53הקורטקס הקדמי שלנו המערכת הכי חשובה
40:57שאחראית על האיזונים על הבלמים על
40:59האסטרטגיה על הדמיון על כל התפקודים
41:02הגבוהים שלנו כבני אדם ומסתבר שהמערכת
41:06התגמול שלנו במוח מדברת ישירות עם הפרי
41:10פרונטל קורטקס על ידי
41:12דופמין אז אני רגע מסכם את הדבר הזה מערכת
41:16התגמול של המוח במיוחד הנוירונים באזור ה
41:21vta מהוים רשת נוירונים שטווח רגשות
41:25חיוביים ציפיה ומוטיבציה והם עושים את זה
41:29על ידי תקשורת עם הקוס קומבוס ועם האזור
41:34הקדמי הפרי פרונטל קורטקס אנחנו מעלים עוד
41:37רמה אחת של סיבוך שניה אחת אני עושה רגע
41:42סטופ שר מיכל את מחזיקה מעמד לית אלקין
41:46אופרה אתם איתי בצלילה העמוקה הזאת על
41:49המוח שני אסולין בסדר אוקיי אז אנחנו תודה
41:55אורלי אנחנו עולים עוד רמה אחת במערכת
41:57הרוורד ואני מבטיח לכם שבסופה מחכה ריוור
42:00אמיתי לניסוי הזה א על גבול המהפכני
42:05א אוקיי אז תנסו לא לקשקש על ה על הזום א
42:12אוקיי אז בוא נבין רגע מה קורה כשאני אוכל
42:15המבורגר בסדר או עבור אלה מכם שהם טבעונים
42:18או צמחונים אני לא יודע מה הדברים שאתם
42:20אוכלים טופו או זה אבל מה שעושה לכם את את
42:23הדבר בסדר א אז בעצם כשאנחנו
42:28או אוכלים משהו או מקבלים מחמאה אומרים
42:29לנו תקשיבו וואו היית מדהים ריגשת או סמים
42:33דרך אגב סמים קוקאין וואו בום עובד ישירות
42:37על מערכת התגמול המערכת התגמול שלנו
42:41מופעלת
42:42ובעצם ה vta שלנו אני אצבע בצהוב כל פעם
42:46את האזור שעליו אני מדבר נותן לנו מין
42:49איזה פולס כזה של דופמין הוא משחרר דופמין
42:51ואומר תקשיב הדבר הזה הוא טוב אוקיי לאן
42:55הוא משחרר את הדופמין אמרנו משחרר אותו אל
42:58ה na הקוס הקנ וה ה na הזה הוא זה שמייצר
43:05את תחושת ההנאה זאת אומרת מגיע אליו
43:07הדופמין והוא מתחיל להעביר משדר לנו תחושה
43:10של אוקיי הדבר הזה הוא טוב לי הוא נעים לי
43:13הוא עושה לי טוב אוקיי זה לא מספיק כי מי
43:17שמצטרף לחגיגה זה אזור נוסף במוח שנקרא
43:21ההיפוקמפוס סוסון הים והאזור הזה הוא אזור
43:26שאחראי על זיכרון זאת אומרת הוא אומר לי
43:28רגע אכלת המבורגר הניקו הקומבו נתן לך
43:32תחושה טובה תזכור את זה כי בפעם הבאה שאתה
43:35תעבור ליד bbb או כל אחד וטופו שלו אתה
43:40תרצה את זה שוב ולא רק זה מערכת נוספת
43:43שנכנסת היא האמיגדלה האמיגדלה אני מניח
43:47שאתם מכירים את זה מתוך העיסוקים שלכם ואם
43:49לא זאת המערכת הרגשית שלנו זאת המערכת
43:52שנותנת לנו תחושות כמו פחד ושמחה ועצב היא
43:56בעצם משייכת רגש אל החווייה וכשאתם מקבלים
44:00איזה מחמאה או כשאתם משיגים איזה השג
44:02קיבלתם ציון טוב סיימתם ריצת מרתון
44:05ודופמין הזה משתחרר
44:08המערכת הזאת הרגשית מצרפת תחושת של השג של
44:12וואו הדבר הזה עשה לי טוב כל הדברים האלה
44:16ביחד מתכתבים גם שוב עם אותו אזור האזור
44:20שנקרא פרי פרונטל קורטקס שאומר רגע
44:24תקשיב ראית המבורגר תזכור שזה עשה לך טוב
44:29כל הגוף שלך הגיב זה טוב פעם הבאה שאנחנו
44:32עוברים ליד חנות המבורגר בוא נאכל את את
44:35ההמבורגר הזה ולמה למה אנחנו צריכים את כל
44:39המערכת המאוד מורכבת הזאת שעכשיו תארתי
44:42ואני מקווה שלפחות חלקים ממ תזכרו וילכו
44:46איתכם זה כי המערכת הזאת היא קריטית
44:49למוטיבציה להישרדות שלנו המוח שלנו מוכוון
44:54לזהות חומרים טובים סוכרים שומנים
44:58פעילויות שעושות לנו טוב והמטרה שלו היא
45:01לזכור אותם ולחזור אליהם ולעשות אותם ומי
45:05שאחראי לנהל את האירוע הזה זה הפרי פרונטל
45:07קורטקס שהוא אומר זה עשה לך טוב תעשה את
45:11זה שוב תקבל סוכר תתחזק ותוכל להשיג את
45:14הציד בפעם הבאה שתצא לטרף וזה מערכת ש
45:20אותנו כבני אדם קדמה וסייעה לנו לשרוד
45:23במשך שנים הבעייה היא אבל שהיא לא תאמת
45:27לעולם הנוכחי פעם כשבן אדם היה צריך אוכל
45:31אז הוא היה במשך שלושה שבועות יוצא לאיזה
45:34אכו ויחד עם החברים שלו מנסה לצוד איזה
45:38אנטילופה עם חנית מעץ ואז כשההוא היה
45:41מצליח לתת את הביס מה אנטילופה המדהימה
45:44הזאת זה היה משחרר את כל המערכת של
45:46הדופמין והוא ידע שוקיי זה היה שווה את
45:49המאמץ הרוורד הזה המוטיבציה נוצרה כתוצאה
45:53מהשחרור של הדופמין הזה עכשיו כשאני הולך
45:56ברחוב בתל אביב והיום בבוקר בדיוק
45:59הסתובבתי ברחובות תל אביב ויש לך 3,000
46:02מאפיות ו-600 מסעדות המערכת הזאת אומרת לך
46:06אני רוצה את ה קורסון הזה ואולי גם איזה
46:09המבורגר ואיזה פלאפל כי ככה אנחנו
46:11מוכוונים אנחנו עם מוח הישרדותי באובר
46:15פעילות שרק מחכה לתגמול הזה ולאט לאט זה
46:18מייצר המון מהתופעות השליליות שאנחנו היום
46:21חווים אותם כמו התמכרות ואגב התמכרות זה
46:25לא חייב להיות דברים דרמטיים כמו סמים או
46:27אלכוהול זה גם ההתמכרות שלנו לטלפון
46:30ההתמכרות שלנו למתן משוב חיובי ברשתות
46:33חברתי ההתמכרות שלנו
46:36ל אתה טוב אתה אחלה תמשיך ככה וגם לאכילת
46:41יתר ולהתנהגויות
46:42כפייתיות המון דברים מהמצבים הנפשיים כולל
46:46דיכאון והפרעות שימוש בסמים רוחות במערכת
46:51הרוורד הזאת אז לכן קודם כל חשוב שתכירו
46:53אותה והיא מאוד קשורה גם ל חשיבה חיובית
46:59ואחד הדברים המרתקים
47:02שנלמדו בשנים האחרונות זה שלא צריך לאכול
47:07את ההמבורגר כדי שהדופן יעלה מספיק שאתה
47:11חושב על המבורגר וברגע שאתה חושב על
47:15המבורגר המערכת הזאת משלחת את הדופמין
47:18וברגע שאתה אוכל אותו היא יוצרת ובודקת
47:22האם ההמבורגר הזה היה שווה את המאמץ אם
47:25הוא היה שווה את המץ ץ מבחינתה היא אומרת
47:29זה עובד לנו תזכור את זה לפעם הבאה ואם לא
47:31היא תבטל את זה למה אני מתכוון אני אני
47:34רגע אסביר את זה כי זה קצת שינה את הדרך
47:37שבה חשבנו שהמערכת הזאת עובדת בעבר המחשבה
47:42היייתה זה כש ברגע שאני אוכל משהו למשל
47:45אני מאוד אוהב שוקולד יש לי חולשה לשוקולד
47:47אני אוכל שוקולד זה מעלה לי את ה את
47:50הדופמין א ברגע שאני נוגס בשוקולד הדופמין
47:54מציף את המוח למה זה קורה כי סוכר טוב לי
47:56במוח שלי אומר תל תאכל
47:59שוקולד התפיסה החדשה שנקראת מנגנון שגית
48:04התגמול
48:05הצפוי reward prediction eror אומרת מספיק
48:10שאני מסתכל על שוקולד וכבר הדופמין שלי
48:14מתחיל לעלות הוא אומר לי תביא לי את זה
48:16אני זה טוב לי אני רוצה את השוקולד הזה
48:19ואז ברגע שאני נוגס בשוקולד אני בודק האם
48:23באמת זה נותן לי סוכר או לא אם כן אני
48:26אומר אחלה ואני מקטלג את זה כחוויה טובה
48:30שהעלתה לי את הסוכר אבל אם עבדו עליי
48:33ובמקום לתת לי את השוקולד שאני אוהב את
48:36הלינ שמו לי איזשהו שוקולד דל
48:39קלוריות ונטול
48:41סוכר והגוף שלי מזהה את זה זאת אומרת זה
48:45לא מספיק טוב זה לא חיקוי טוב מספיק לדבר
48:48האמיתי הדופמין שלי
48:50יורד ואז אני מבין שהדבר הזה הוא לא טוב
48:54ואני צריך להיזהר ממנו וכך עובד בעצם המוח
48:59שלנו כך עובד המנגנון הזה במוח שלנו זאת
49:03אומרת כשהשוקולד יוצר לי איזהשהו
49:07השפעה חזויה של סוכר המוח מפרש את זה
49:13כאילו כבר אכלתי את השוקולד ומע את
49:16הדופמין והדבר הזה חשוב להבין ולדעת או כי
49:21הוא קשור בקשר ישיר פלסיבו
49:23כי זה בעצם מה שעושה פלסיבו
49:27כאשר אני מצפה שמשהו יעשה לי אפקט למשל
49:32הקלה בכאב המוח לא תמיד יודע להבדיל האם
49:37אכלתי את השוקולד האם לקחתי את הגלולה
49:41ומבחינתו הוא מצפה לתוצאה בין אם זה עליה
49:45בסוכר אם זה המנגנון של מערכת התגמול או
49:49בין אם זה הפחתה של כאב אם לקחתי איזשהו
49:52כדור פלסיבו שאמור להפחית לי כאב והדבר
49:55הזה א יכול לעבוד הדבר הזה יושב חלקית
50:00בבסיס התופעה שנקראת פלסיבו
50:03וחלקית וחלקו בבסיס התופעה שנקראת משוב
50:07חיובי ובאמת במשך הרבה שנים חשבו שככה
50:11עובד פלסיבו
50:13שאני מצפה לשיפור כי אני יודע שאמור להגיע
50:17שיפור ואז הדבר הזה מרפא אותי בשנה
50:22האחרונה
50:23התפרסם מאמר ש הפריד קצת בין המערכת של
50:28הרוורד של הדופמין ואמר זה לא לגמרי מדויק
50:34המערכת של הרוורד והמערכת של הפלסבו הם לא
50:37אותה מערכת הם מערכות קצת שונות אחת
50:41מהשניה והדבר הזה עדיין לא חד חד ערכי
50:45הסיבה שאני מציין את זה פה זה שצריך לזכור
50:49שהידע המדעי שלנו הוא נכון עד למאמר הכי
50:53עדכני שלנו ב-2011 לפני שהמאמר הזה היה
50:56קיים התפיסה היייתה ש הדופמין הוא זה
51:01שמפעיל את מערכת הפלסבו שלי התפיסה ב-24
51:06השתנתה
51:07והראו שזה לא נכון עשו את זה השתמשו בכל
51:11מיני מעקבים של דופמין והצליחו להראות שכש
51:14משתמשים בפלס בו שקשור להפחתת כאב זה לאו
51:17דווקא מטווח על ידי דופמין אז המסר הראשון
51:22שלי הוא המדע הוא נכון עד הפרסום האחרון
51:27צלחנו את החלק הלא פשוט הזה אנחנו עדיין
51:31עם הילד שלנו בתוך המבוך שמבקש ממכם לא
51:33להישבר להישאר איתו כי עכשיו אנחנו מגיעים
51:35אל הדבר האמיתי
51:38ובעצם את מה שתארתי לכם עכשיו את העובדה
51:42שיש לנו אזור במוח שנקרא vta שהוא אזור
51:46שמייצר לנו וורד תחושה של הישג של
51:49מוטיבציה תחושה טובה לקחה חוקרת ישראלית
51:53בשם אסיה רולס ו שמשה בו במאמר שנחשב
51:58לפורץ דרך ופורסם בשנת
52:012018 והיא ראתה איך אפשר באמצעות המערכת
52:05הזאת לרפה רטן וזה הניסוי שאני רוצה לתאר
52:10לכם רגע אז אנחנו עדיין בתוך המבוך אנחנו
52:13עדיין בתוך מדע קצת כבד ו זה החלק הכי כבד
52:17בהרצאה ומפה זה רק זה רק ילך ויהיה יותר
52:19קל ומה שהיא עשתה אסיה זה שהיא לקחה
52:23עכברים והזריקה להם למוח
52:27מערכת שיודעת להפעיל את ה vta באמצעות אור
52:33אני חוזר על זה היא הזריקה בצורה מאוד
52:36מתוחכמת באמצעות כלים גנטיים זריקה בדיוק
52:41אל האזור הזה אל ה נטרל גמו are אותו אזור
52:44שיודע לשחרר דופמין ולהגיד הדבר הזה הוא
52:47טוב אתה מרגיש טוב זה עושה לך טוב היא
52:50הצליחה להזריק על האזור הזה חומר שכשאני
52:53מאיר באור מאוד עדין של לייזר בדיוק ל
52:56האזור הזה אני יכול להפעיל את האזור הזה
52:59בצורה מלאכותית בלי קשר לזה אם העכבר אכל
53:02המבורגר או לא אכל המבורגר והיא ממש הראתה
53:06אתם ממש רואים פה
53:09באדום את
53:11ההפעלה של ניורונים נוירונים תאי הצף שהם
53:15אלו שמשחררים דופמין במוח של עכברים שעברו
53:20את
53:21ההערה הזאת בא' של האור הקטן זאת אומרת יש
53:25לה מתג חותי שמדליק ומפעיל את המערכת של
53:30הרוורד במוח של העכברים ומה שהיא עשתה היא
53:34לקחה עכברים ואני מראש מתנצל
53:38בפני אנשים שרגישים לנושא הזה אבל אנחנו
53:42עושים חלק גדול
53:44מהנישואים בתרופות אנחנו קודם כל בודקים
53:48אותם בעכברים לפני שנכנסים איתם לבני אדם
53:51זה מקומם זה לא נעים אבל
53:55א כר רגע בצורה שבה עולם המדע עולם הרפואה
53:58בנויים אין לנו בה אנחנו לא יכולים להיכנס
54:00עם חומרים שאנחנו לא יודעים מה הם עושים
54:02חומרים חדשים מיד לבני אדם ובעצם מה שהיא
54:06רצתה לראות זה לקחת עכברים להשרות בהם
54:10גידולים רוב התרופות בעולם שהם תרופות
54:13אנטי סרטניות עברו קודם כל בעכברים ובעצם
54:18משרים גידולים בעכברים האלה ואז תחשבו
54:21שהיא לקחה שתי קבוצות קבוצה אחת שהיא
54:23הדליקה בה את המערכת הזאת של ה בצורה
54:27מלאכותית על ידי אור וקבוצה שנייה שהשאירה
54:29אותה כבויה והיא בדקה האם המערכת הזאת
54:32שעושה תחושה טובה תחושה של וורד משנה משהו
54:37בקשר לגידול סרטני אצל עכברים ועכשיו אני
54:40אראה לכם את התוצאות וזה לא פחות
54:43ממדהים העכברים למעלה קבוצת הביקורת ככה
54:47נראים הגידולים שלהם כש אין בהם את ההפעלה
54:51של ה vta העכברים למטה אלו הם העכברים ש
54:56הם הופעל ה vta הגידולים הצטמצמו בבין 30
55:01ל-8 א אין הרבה תרופות שעושות אפקט כל כך
55:06יפה בסוג כזה של נישואים זאת אומרת שעצם
55:11הפעלת מערכת ה vta הזאת
55:14בעכברים עצם התחושה הטובה בעכברים גרמה
55:18לצמצום
55:19בגידול ומעבר לזה היא הצליחה אסיה להסביר
55:25איך זה עובד מסתבר
55:28שכשמישהו
55:31שזה אזור שגם לנו בני האדם יש במוח הוא
55:35הוא מפעיל את מערכת החיסון טוב יותר הוא
55:38מדבר עם מערכת החיסון דרך הדופמין בין
55:41השאר וגורם לטאה מערכת החיסון לעבוד טוב
55:45יותר ושימו לב לשלב השני של הניסוי היא
55:49לקחה עכברים הפעילה להם את ה vta את
55:53המערכת הזאת הוציא מהמהם תאים של מערכת
55:56החיסון אותו דבר היא לקחה עכברים שבהם היא
56:00לא הפעילה את ה vta והוציא מהם אתה מערכת
56:03החיסון אוקיי אז יש לנו עכשיו מבחנה שבאחת
56:07יש את מערכת החיסון זאת המערכת שמגנה
56:09עלינו מפני זיומים דלקות וכן גם סרטן
56:13ולקחה את התאים מקבוצת הביקורת ואת התאים
56:16של מארכת החיסון מהקבוצה שהופעל באזור הזה
56:20של ה vta והזריק את זה לעכברים שהיה בהם
56:23גידולים ומספיק היה להזריק את ה את התאים
56:26האלה כדי לצמצם את הגידולים בכמעט
56:3080% והדבר הזה הוא
56:34תוצאה מדהימה שאפשר לסכם אותה באמירה הבאה
56:38לעכברים שמחים יש פחות סרטן אז אני אומר
56:41את זה ב בקצת הומור אבל זאת התוצאה של
56:45הניסוי אם לוקחים עכברים מפעילים להם את ה
56:48vta את האזור הזה שהוא איזור של רוד של
56:50מוטיבציה של שמחה של תחושה טובה בסופו של
56:53דבר מצליחים לצמצם את כמות הגידולים
56:56הסרטניים דרך מערכת
56:59החיסון זהו יצאנו מהמבוך סיימנו את החלק
57:03המאוד מסובך הזה עם מחשבה אחת אולי של רגע
57:07טל אבל אנחנו לא עכברים אנחנו בני אדם
57:10והשאלה היא האם עלינו בני האדם זה יעבוד
57:13אז עכשיו אני חוזר רגע אני וצר ל10 שניות
57:16כדי שתשתו מים
57:18ו אני אסתכל רגע על השאלות שלכם אה כמו
57:22שהבטחתי אוקיי האם ידוע עם החדרות שינו
57:27אה משהו לפעמים כשמתחילים לדבר על נושא
57:31מסוים המודעות עולה ואז מתחילים ל אה
57:33אוקיי האם החדרנית שינו את התזונה שלהם אז
57:37עשו להם גם תחקירים שבדקו שזה לא שינה את
57:41התזונה ולא שינה אפקטים ממש עשו קבוצות
57:44ביקורת כדי לוודא שאותו ניסוי חדרניות
57:47עובד אך ורק בגלל המוטיבציה החיובית
57:51פלסיבו שואלת אושרת מה המרכיבים ההכרחיים
57:55שצריכים להיות בקבוצת פלסיבו אושרת בגדול
57:58אמונה בצדקת הדרך אמונה שהטיפול יעבוד
58:03מסתבר שאם נותנים פלסיבו גם אם אנשים
58:05יודעים שזה פלסיבו אבל הם מאמינים שהפסידו
58:08עובד זה עדיין עובד להם בסדר
58:12א אוקיי האם האמרות בתוך הנישואים והאמונה
58:16בכדורים הם אותו הדבר יכול להחזיק אוקיי
58:18האם פלסיבו מחזיק זמן או שלאט לאט האמון
58:21יורד בחלק מהמקרים הפלסבו עובד אה נעלם ו
58:26מתפוגג בסדר בחלק מהמקרים פלסיבו מחזיק
58:30מעולה יש אנשים ששנים מבלים על פלסיבו
58:35האם נקבל עותק של המצגת אני מאוד אשתדל
58:39ציפיה של אכילת שוקולד שווה עליה בדופמין
58:42שמחפה את אכילת השוקולד ש נטה אז מה שקה
58:46זה שאנחנו מצפים לשוקולד הדופמין עולה אבל
58:50אם אנחנו לא נקבל את השוקולד בסופו של דבר
58:53לאט לאט המערכת שלנו תזהה שהיא לא מקבלת
58:56את מה שהיא צריכה והיא תגיב לזה והיא
58:59תעניש אותך נטליה על זה שאת עובדת עליה
59:03א האם משתמשים ב vta גם על בני אדם שואלת
59:07ריקי אני מיד מגיע לזה אברהם אומר מדהים
59:10אני מסכים אברהם וגם הדי תודה רבה אפשר
59:14להוריד את האזור את הריבוע האפור מהמסך
59:16אני מאוד אשתדל
59:19טוב א אני שנייה עושה סטופ לשר מאפשר לכם
59:24לנשום מנקה את המ סח וחוזר
59:29ל חית ה שלנו שזה בני האדם
59:36א וואוו איך מזיזים את
59:39הזה אני מצטער אני לא מצליח להזיז את
59:42האפור את הריבוע האפור מתנצל על זה אוקיי
59:47אז בסופו של דבר תראו אנחנו לא עכברים זה
59:49לא שאני יכול להזריק לכם משהו למוח לא
59:51מרשים לנו עדיין א ולהפעיל את ה vta בצורה
59:54ישירה אבל יש להם דרכים אחרות אנחנו נדבר
59:57על זה כשנגיע לחלק הטכנולוגי אנחנו יודעים
1:00:00המהם בצורה טכנולוגית גם מבלי להיכנס למוח
1:00:04להפעיל אזורים בתוך המוח בין אם זה על ידי
1:00:07ממש כניסה פולשנית אל המוח אני אקדיש לזה
1:00:11פרק נרחב או אולי אפילו באמצעים לא יבים
1:00:14לא חייב להות פולשני אוקיי אני יכול למשל
1:00:16באמצעים של מציאות
1:00:18מדומה לתת לבן אדם תחושה שהוא מקבל איזשהו
1:00:22סגנן מאוד חיובי מאוד טוב ועל ידי זה אולי
1:00:26לעורר אצלו חשיבה חיובית שבסופו של דבר
1:00:30אולי אולי תפחית סרטן אני שם פה כוכבית
1:00:36ואני אומר שני מזכיר לכם שאני עובד בחברה
1:00:39שמפתחת תרופות
1:00:41לסרטן ואני עובד שם באמונה מלאה ושלמה
1:00:44שכשאנחנו ניגשים לרפא מחלה
1:00:47מורכבת בין אם זה סרטן בין אם זה אלצהיימר
1:00:51בין אם זה טרשת נפוצה בין אם זה סקרת
1:00:56אנחנו צריכים להעזר בכל הכלים שעומדים
1:00:58לרשותנו מה שאני כן מבקש להגיד זה שצריך
1:01:02לצרף על התרופות שבחלקם מאוד יעילות דברים
1:01:06נוספים אי אפשר להתייחס לבן אדם כאילו
1:01:10איזשהו עכבר שאתה נותן לו איזה תרופה
1:01:12ופותר אותה בה לא צריך לתת לו גם תמיכה
1:01:15נפשית צריך להבין גם את אפקט ה פלסיבו
1:01:17ולראות איך אפשר להעזר בו צריך לתת לו את
1:01:19הכלים שחלקכם משתמשים בהם כל אחד בעולמות
1:01:22שלו ואגב זה לא חייב להיות גם תופעות זה
1:01:25יכול להיות גם שב וריכוז או דיכאון בסדר
1:01:29אני חושב שבסופו של דבר כשאנחנו מבינים את
1:01:33היכולת להפעיל את האזורים האלו במוח שלא
1:01:37רק על ידי מתן תרופתי אנחנו מקבלים כוח
1:01:40מאוד גדול להשפיע על המוח ובעצם מה שאני
1:01:43מנסה להגיד זה שיש טעם מדעי במה שאתם
1:01:47עושים לפעמים צריך לחפש אותו צריך לשאול
1:01:50רגע מה המאמר המדעי שמראה שהתהליך שאני
1:01:53עושה ה nlp שאני עושה ה cbt הפסיכו תרפיה
1:01:56היעוץ הארגוני שאני עושה בו האם יש לזה
1:01:59איזשהו תיקוף מדעי האם אני א מבטא נכון את
1:02:03הערך של הדבר הזה
1:02:05א ביחס
1:02:08לתיקוף המדעי שיש לגביו ופה אני רוצה רגע
1:02:12לשים איזשהו הבל תראו יש טיפה טיפה נטייה
1:02:17למתוח את גבולות המדע למקומות שהם לא
1:02:19מדוייקים ולא נכונים והדבר הזה עושה נזק
1:02:22אוקיי ואני רוצה רגע כמו שהראתי לכם את
1:02:25הניסוי פי פה הזה של אסיה רוז שהיא גם בן
1:02:28אדם מדהים כאדם א יש גם
1:02:31צדדים פחות טובים ואני רוצה לתת דוגמה לזה
1:02:35ואני רוצה לעשות את זה על ידי שאלה
1:02:40וא אני פותח לי את הצ'אט בצד בשאלה הזאת
1:02:44אוקיי והשאלה היא
1:02:47כזאת האם ההזנה למוזיקה קלאסית הופכת
1:02:51אותנו לחכמים יותר האם כשנותנים לילדים
1:02:55לשמוע מוזיקה קלסית האם הם ים חכמים יותר
1:02:57אני אשמח אם תכתבו רגע בצ'אט כן או לא
1:03:00בסדר א אז אפי אומר לא ותמיר אומר כן
1:03:05יסמין אומרת לא ורדה אומרת כן טליה כן
1:03:09הרבה כנים יש גם לא כן אבל רק
1:03:12מוצרט טליה אומרת לא יש מוצרט
1:03:15בייבי יוסי תודה לכם ראות ירדן מפתח טעים
1:03:20נוספים במוח שואל מישהו פנס אומרת ריבקי
1:03:24דפנ זה התשובה הכי טובה במד דרך אגב מה
1:03:26שאתה לא יודע לנות תגיד זה תלוי זה תלוי
1:03:28זה תלוי מצב אני הרבה פעמים משתמש בזה אה
1:03:31אז תודה רבה לכם על המענה אז אני רוצה
1:03:33לקחת אותכם אל הסיפור המדהים שקשור להאם
1:03:36למוזיקה קלאסית הופכת אך חם יותר ול למוצר
1:03:39שנקרא בייבי מוצרט אז בשנת
1:03:431993 מתפרסם מאמר מדעי לא סתם מדעי בעיתון
1:03:47ניצר שזה אחד העיתונים המדעיים הכי טובים
1:03:50שיש וזה מחקר ש שלושה חוקרים פרנסס ראושר
1:03:54גורדון שאו וקתרין
1:03:56ומה שהם מצאו זה שכש טודנאו
1:04:00רט במשך 10 דקות ונתנו להם משימות הם
1:04:04ביצעו את המשימות האלה טוב יותר בהשוואה
1:04:08לזה שנניח הם סתם ישבו בשקט או שהם קיבלו
1:04:12מן הוראות כאלה מרגיעות א אתה נמצא כרגע
1:04:16במשימה המשימה היא לא מסובכת אוקיי ושוו
1:04:20את זה לאותם סטודנטים ששמעו בייבי מוצרט
1:04:24ורצו לראות מה עובד להם טוב יותר ובאמת
1:04:27דיווחו שכשהם הזינו למוצרט במשך 10 דקות
1:04:32אתם יודעים מה התוצאות שלהם ישתפרו א אחרי
1:04:36הפרסום של המחקר הזה שזה מה שהוא טען כן
1:04:39שיש שיפור קל כש מאזנים למוצרט התקשורת
1:04:42הרגילה לקחה את זה וטענה שמוצרט יכול
1:04:45להפוך לאנשים אנשים לחכמים יותר וזה התפשט
1:04:49בכלל באופן כללי למוזיקה קלאסית והדבר הזה
1:04:53התחיל לצבור תאוצה עוד יותר גדולה ו
1:04:55התחילו לצאת את המוצרים כמו בייבי מוצר
1:04:57וזה שוק להורים בטענה שאם תיקחו את הילדים
1:05:00גם בבטן דרך אגב כן אבל אחר כך שהם נולדו
1:05:03ותתנו להם לשמוע מוזיקה קלאסית ודברים כמו
1:05:06בייבי מוצרט זה ישפר להם את ההתפתחות
1:05:09הקוגניטיבית שלהם וזה ממש זה הלך ותפס עד
1:05:13כדי כך שבשנת 98 מושל ג'ורג'יה בארצות
1:05:16הברית הציע תוכנית לספק דיסקים אלה מכם
1:05:20שמתחת לגיל 40 דיסקים זה דברים עגולים
1:05:23שככה פעם אנחנו הזקנים היינו שומעים את
1:05:25המוז קה והוא הציע לחלק את זה לכל ילד
1:05:28במדינה כדי להגדיל את הילדים החכמים
1:05:32בג'ורג'יה וזה חיזק את את המיתוס
1:05:36ו האמת שזה פשוט לא נכון ועשו מחקרים רבים
1:05:41שקודם כל לא הצליחו לשחזר את ה את המחקר
1:05:44הזה אבל זה קורה זה קורה במדע שלא תמיד
1:05:46מצליחים לשחזר לפעמים כן לפעמים לא
1:05:48א קודם כל כל ההזנה של מוזיקה א במקרים
1:05:53מסויימים עבור אנשים מסוימים יכול לשפר את
1:05:55המצב רוח מה שבמקרים מסויימים איך איך
1:05:59כתבה ריבקי אני חושב פנס תלוי במקרים
1:06:02מסוימים זה זה עובד עכשיו אם ילד לומד
1:06:07לנגן אקטיבית משקיע קורה תווים מתאמן אז
1:06:11כן יש לזה השפעות חיוביות אם הוא עושה את
1:06:14זה שלוש שעות ביום כן זה משפיע אבל סתם
1:06:16לשים לילד אוזניות של בייבי מוצר ולצפות
1:06:19שהדבר הזה יהפוך אותו לחכם יותר זה פשוט
1:06:22לא נכון אוקיי עוד עוד איזה נכון לא נכון
1:06:26אני פותח במהירות את הצ'אט בצד
1:06:31א ו בוא נראה המוזיקה מפתחת את המוח חיפה
1:06:36חשיפה למוזיקה בכלל מפתחת מקומות במוח אגב
1:06:40מוזיקה זה טוב יש הרצאה שלמה לקשר בין
1:06:42מוזיקה וזה מוזיקה זה טוב שלא תטעו אני רק
1:06:45טוען שביבי מוצארט לא עושה ילדים יותר
1:06:48חכמים בהשוואה לכאלה שלא שמו ב מוס אוקיי
1:06:51האם מוח גדול יותר זאת השאלה אה עושה
1:06:54אנשים חכמים יותר שירלי אומרת לא אה סער
1:06:59אומר לא ריבקי הפעם בחרה ואומרת לא לא לא
1:07:02אני פשוט הקריא את הלא את הלאים וא הכן לא
1:07:05לא לא לא לא יש מאמרים שאומרים שכן איך
1:07:08מודדים מוח גדול שואל רוטם או שואלת תסביר
1:07:13תסביר קרן רגע בוא נתגרש נתגרש הגדול שלכם
1:07:17אוקיי אז בוא נדבר רגע על הנושא של
1:07:19אינטליגנציה מוח גודל האם גודל קובע כשזה
1:07:22מגיע למוח א וזה הרבה פעמ קשור לשאלה האם
1:07:26לאלברט איינשטיין היה מוח גדול יותר בסדר
1:07:28זה שאלה שמנסים להבין איך אלברט איינשטיין
1:07:31היה כזה חכם אז גם זה קשור לאיזשהו מאמר
1:07:36מאמר שפורסם בשנת
1:07:402009 והמאמר הזה נקרא the human brain in
1:07:43numbers הגודל של המוחות הוא הלך ובדק את
1:07:46ה גודל של המוחות והוא אמר ש יש לנו מוח
1:07:50שהוא קצת גדול יותר מהצפוי עבור כוף אדם
1:07:53ובכלל כל האזור הקדמי הזה שלנו הוא מאוד
1:07:56מפותח הוא מאוד גדול והדבר הזה התיישב על
1:08:00איזהשהו טרנד שכבר התחיל שנים קודם לכן
1:08:04שטען שככל שהמוח גדול יותר אז
1:08:08ה בעל החיים וכמובן האדם הוא חכם יותר וזה
1:08:12צמח ממדענים
1:08:15שהם לא לגמרי מדענים זה נקרא יותר סודו
1:08:18מדע זה נקרא פרנולוגיה שמה שהם האמינו זה
1:08:21שאפשר ללמוד על בן אדם באמצעות צורת
1:08:24הגולגולת שלו זאת אומרת ככל שאזור הוא
1:08:27מפותח יותר נגיד אני בן אדם ש יצירתי אז
1:08:30האזור של יצירתיות במוח אצלי גדל בתוך
1:08:33הראש ואז הוא דוחף את הגולגולות ואז זה
1:08:35נראה בליטה באזור של ה של היצירתיות אז
1:08:38באופן כללי הפנולוגיה אמינו שצורת וגודל
1:08:41הגולגולת יכול להעיד אינטליגנציה וזה קצת
1:08:44הכניס מושגים לא מדוייקים לעולם המדע
1:08:46אנחנו מדוברים על ה18 119 והיה איזשהו
1:08:51אופנה שבה אנטומיסט שזה חוקרים שמסתכלים
1:08:54על המבנים של המ מוח על איך איך בנוי המוח
1:08:57בחינת הצורה שלו א הם בדקו כל מיני מוחות
1:09:00של אנשים א וניסו לראות האם יש קורלציה
1:09:03בין גודל של מוח אנשים חכמים והגודל של
1:09:06המוח אבל לא הצליחו כל כך למצוא והדבר הזה
1:09:10הוא לא נכון עובדה לא נכונה אז האמת
1:09:13שרובכם ידעתם את זה ואמרתם באמת שהדבר הזה
1:09:15הוא לא נכון אני שמח אגב זה משהו שמשתנה
1:09:1810 שנים אחורה היו יותר אנשים שאמרו כן
1:09:21בסקרים האלה שאני ושחר היינו עושים בתוך
1:09:23הקורס הזה ו
1:09:25למרות שבני אדם לעומת חיים אחרים יש פילים
1:09:29ולווייתנים יש להם מוח הרבה יותר גדול אבל
1:09:32יש לנו מורכבויות אחרות שמפצה על על הגודל
1:09:35היעילות העצבית החיבורים בתוך המוח דבר על
1:09:38זה על סינפסות א אוקיי נכון או לא נכון
1:09:42האם כשיש טפשת הריון המוח מתכווץ גברים
1:09:47אתם אין לכם מה לענות זה לא שאלה אליכם זה
1:09:50שאלה לנשים אלא אם כן אתם נשואים ויש לכם
1:09:53הרבה ילדים התשובה היא לא טפשת הריון המוח
1:09:56לא מתכווץ לא לא אומרת פרחיה לא אומרת
1:10:00לימור ויוסי יוסי למה אתה אומר לא אמרתי
1:10:02רק נשים סתם אלין אומרת לא הדי אומרת לא
1:10:05לא לא אוקיי אני שמח לשמוע א אז זה באמת
1:10:10ישמע שטות גמורה כשיש תפשת הריון המוח
1:10:13מתכווץ מה זה השטויות האלה מסתבר שזה נכון
1:10:17נשים יש לכם תעוד מדעי לטפשים ובעבודה
1:10:22שהתפרסמה בספטמבר 24 לא לפני הרבה זמן שוב
1:10:27בני וסיס זה עיתון מאוד טוב
1:10:31מדעי הרתה שבמצבים מסוימים הריון יכול
1:10:35לגרום בצורה זמנית כן להתכווצות של עד 80%
1:10:39מהמסה של החומר האפור במוח יש לנו את
1:10:43החומר הלבן שזה הסיבי האצה ואת החומר
1:10:46האפור שזה גוף הטעים
1:10:48ו בחלק מהמקרים האלה זה לא הפיך בצורה
1:10:53מלאה זאת אומרת כשאנ אננו כשאישה אנחנו
1:10:56דיברתי בנח
1:10:58כשנשים הם בהריון מסתבר שחלקים מסוימים
1:11:03מהמוח
1:11:04שלהם מתכווצים אבל תראו כמה הטבע הוא חכם
1:11:09זה לא סתם זה בע ל חשבון אזורים אחרים
1:11:13שמתמקדים ומתפקדים בהם ושמיים את האם
1:11:18לקראת הלידה של העובר זאת אומרת אזורים
1:11:21שכרגע הם פחות
1:11:23קריטים באמת הולכים וד אבל על חשבון
1:11:26התפקשש אחרים שהם חשובים להתנהגות מהיית
1:11:33והיכולת לגדל ולטפל בילד בבר הנולד טוב
1:11:37יותר אגב בהערת ביניים תהליך דומה מתרחשת
1:11:41מתבגרים גם מתבגרים בגילאים מסויימים יש
1:11:45להם צמצום של אזורים מסוימים במוח זה קשור
1:11:48לצורך שלהם להתמקד ביכולות חברתיות
1:11:52ובהתמודדות עם הסביבה אז הילדים חמודים
1:11:55שלכם המתבגרים הסתומים הם לא אשמים זה
1:11:57מדעית יש להם בעיה
1:11:59אה וזה באמת זה זה מאמר די מדהים א זה
1:12:05הרפרנס שלם אתם רוצים לקרוא את המאמר עצמו
1:12:08וזה רק מראה שאכן דווקא תפשת הריון זה
1:12:11משהו שקיים מה לגבי ספורט האם ספורט משפר
1:12:14את המוח לא צריכים לענות פה א כי השאלה
1:12:18היא האמת האם ספורט לא רק משפר את המוח
1:12:20אלא הם הוא מצמיח טעים במוח זה שאלה אחרת
1:12:23לגמרי אה כי כולם יגידו כן ספורט עושה טוב
1:12:26מה שאני שואל זה שאלה מאוד ספציפית האם
1:12:28שכשאתם עושים את הספורט האהוב עליכם או אם
1:12:30אחרי שהקשבתם רק מדמיינים שאתם עושים את
1:12:33הספורט האהוב עלכם האם זה ממש מצמיח טעים
1:12:35במוח התשובה היא to be cont אני עונה על
1:12:38זה
1:12:39אבל אחרי ההפסקה מה שנקרא א אוקיי אז בעצם
1:12:46עד הנקודה הזאת מה ש אני עושה רגע איזשהו
1:12:50מין סיכום לחלק הזה
1:12:53ה כלים שאתם משת מפעילים אותם וזה לא משנה
1:12:56באיזה כלי אתם עובדים בסדר בגלל זה בעצם
1:12:59באיזשהו נקודה חשבנו ביחד עם שחר שנכון
1:13:01יהיה להביא את כולכם כקהל מעורף כי זה
1:13:04נכון כמעט לכל תהליך שבו אתם נמצאים מול
1:13:08אדם אחר או מול עצמכם בתהליכים האלה מעורב
1:13:11תהליך שינוי אוקיי וכדי לעשות את התהליכים
1:13:14האלה אתם צריכים להבין הרבה פעמים איך
1:13:17המוח עובד והעובדה שלחלק גדול מהכלים שאתם
1:13:21משתמשים בהם יש ביסוס מדעי א שמצביע ל
1:13:25בדיוק על איזה אזורים למשל במוח עוברים את
1:13:27השינוי איך הדבר שאתם משתמשים בו עובד
1:13:30וכדאי שתכירו את הכלים שעומדים לרשותכם
1:13:33וכדאי גם שתכירו מתי זה הולך צעד אחד רחוק
1:13:36מדי ובעצם עכשיו כשאנחנו מבינים את זה
1:13:39אנחנו יכולים באמת להיכנס פנימה יותר עמוק
1:13:41אל המוח ולהבין האם מה המעורבות של המוח
1:13:45בתהליכי שינוי ובכלל זה מביא אותנו מביא
1:13:49אותנו לשאלה האם המוח משתנה זאת אומרת האם
1:13:52כשאני עושה איזשהו תהליך של cbt או nlp או
1:13:54תהליך של ייעוץ ארגוני בסופו של דבר הדבר
1:13:57הזה מתבטא באיזשהו שינוי במוח של האדם
1:14:02אה ומיד השאלה שנגזרת מזה זה איך אני יכול
1:14:05להשפיע על זה כי הייתי רוצה גם לדעת
1:14:08שהתהליך שאני עושה הוא קבוע הוא אחיד הוא
1:14:11באמת עובד הוא עובד ואם הוא לא עובד אז
1:14:15למה ואיך אני יכול לרתום את הדבר הזה כדי
1:14:19לחזק אנשים אז בואו נתחיל לדבר על א
1:14:24שינויים במוח
1:14:25וכשאנחנו מדברים על שינוי במוח אנחנו
1:14:29מדברים על שינויים בלפחות ארבע רמות שונות
1:14:33בסדר יש יותר אבל לצורך מה שחסה במפגשים
1:14:37שלנו אנחנו נדבר על שינוי שתלוי במושג
1:14:40שנקרא
1:14:42גמישות עבורי הנקודה הראשונה שמצביעה על
1:14:47היכולת של המוח להשתנות היא תלוייה וקשורה
1:14:50במונח שהוא גמישות פסטט בסדר אז אלה מכם
1:14:55שעד היום לא נתקלו בו תרשמו את זה זה נקרא
1:14:58לפעמים פסטט או בין פסטט זה גמישות מוחית
1:15:02זה מושג שהיום הוא הרבה יותר נפוץ שוב 10
1:15:05שנים אחורה פחות אנשים מכירו אותו היום
1:15:07רובכם אני מניח מכירים אותו אנחנו נדבר
1:15:09עליו הרבה ואיך הוא יושב מדעית ואיך הוא
1:15:13עוזר לנו לייצר שינויים במוח ובסופו של
1:15:16דבר לייצר תהליכי אימון ושינוי אנחנו נדבר
1:15:19על perception על תפיסה איך התפיסה שלנו
1:15:22של המציאות משפיעה על מוח
1:15:26שלנו במפגש הבא אנחנו ניכנס יותר ל
1:15:29הטכנולוגיה אנחנו נדבר על מה שנקרא המחנה
1:15:32איך הטכנולוגיה משפיעה על המוח שלנו א ו
1:15:38עוד נקודה שלא נתייחס אליה לא נצליח
1:15:40להתיחס אליה במסגרת ההרצאה הזאת דבר עליה
1:15:42במסגרות אחרות זה מה הקשר בין גנטיקה
1:15:46לשינויים במוח והאם אנחנו מתקרבים לשלב
1:15:49שבו נוכל לייצר למשל אנשים חכמים יותר על
1:15:52ידי מניפולציות גנט
1:15:55אז זה בהרצאה אחרת אז בואו נדבר רגע על
1:16:00גמישות וכדי לעשות את זה אנחנו צריכים
1:16:03להבין איך המוח עובד בסדר אז שוב רובכם
1:16:06היום מבינים אנחנו ניישר קו לגבי הדבר הזה
1:16:08ואנחנו נגדיר שהמוח עובד מדבר שפה שהיא
1:16:13שפה
1:16:15אלקטרוכימית מה זה אומר זה שילוב של
1:16:18סיגנלים חשמליים ביחד עם סיגנלים כימיים
1:16:22יחידת העצב ה או יחידת היסוד בבסיס המערכת
1:16:28העצבית שלנו היא
1:16:31הנורווגי הנירון שלנו יש לנו רק במוח יש
1:16:35לנו 86 טריליארד כאלו מספר לאחרונה מדברים
1:16:40בשפה חשמלית זאת אומרת
1:16:42הנוירון שמכיל שלושה רכיבים עיקריים הוא
1:16:46מכיל את הדנדריטים שזה מה שאתם רואים פה
1:16:49הכמו מין ענפים האלה הם נכנסים אל גוף התא
1:16:53זהו גוף הנירון הסומה בתוך הסומה נמצא
1:16:57הגרעין גרעין התאים ה dna והרכיב השלישי
1:17:01זה הוא האקסון זה כמו מן איזשהיא שלוחה
1:17:04שיוצאת מהניו שלנו שלושת הרכיבים האלה
1:17:07דנדריט סומה אקסון הם אלו שמרכיבים את
1:17:10הנירון תא עצו והם מדברים בשפה חשמלית זאת
1:17:14השפה שהם יודעים לדבר הם יודעים להעביר
1:17:16לאורכם זרם חשמלי הזרם החשמלי הזה נע
1:17:22לאורכו של ה ניורון
1:17:25אתם רואים את זה פה באילוסטרציות מן
1:17:27איזשהו אור כזה דרך הדנדריט אל האקסון
1:17:30ובשלב מסוים הוא מגיע אל
1:17:34הסינפסה אז אמרנו ניורון זה תא עצו סינפסה
1:17:38היא הנקודה שבה שני ניורונים מדברים אחד
1:17:42עם השני משוחחים אחד עם השני תדמיינו
1:17:45שאנחנו אני ושחר כל אחד מאיתנו זה ניורון
1:17:48אנחנו מושיטים יד אחד על השני והסנה היא
1:17:51הנקודה שבה הידיים שלנו כמעט ונוגעות אבל
1:17:55לא נוגעות אוקיי רוב הסינפסות שלנו הם
1:17:58סינפסות שלא נוגעות פיזית אחת בשנייה יש
1:18:01שם איזהשהו מרווח שנקרא המרווח הסינפטי
1:18:04ומרווח הזה השפה היא שפה כימית זאת אומרת
1:18:09היא לאורך הרון עוברת שפה חשמלית מגיעה אל
1:18:13האזור הסינפטי בשלב הזה כדי להעביר אני
1:18:17רוצה להגיד משהו לשחר לת העצב הבא אני
1:18:19מדבר איתו בשפה כימיית מה זה השפה הכימית
1:18:22הזאת אתם מכירים אותה אדרנלין נור אדרנלין
1:18:27דופמין שדיברנו עליו בהקשר של מערכת
1:18:29הרוורד סרוטונין שמדברים עליו בהקשר
1:18:33של רוגע מצב הרוח שלנו אוקסיטוצין הורמון
1:18:37האהבה והרגש כל אלו הם הספה הכימית שהמוח
1:18:42מדבר בה יש כאלו היום עשרות רבות של
1:18:46חומרים שנקראים מוליכים עצביים ורטרס
1:18:53מיטורקיז קצה אחד של הסינפסה נקרא הקצה
1:18:57הפרה אל הקצה השני שנקרא הפוסט וכשהם
1:19:01עושים את זה הם בעצם מייצרים את התחושה
1:19:04המהממת של
1:19:06השוקולד בפה או את התחושה
1:19:09המדקר מות הנמוכות של הסרוטונין או את
1:19:13דפיקות הלב המועצות כשאנחנו נתקלים במשהו
1:19:16מפחיד שמתווך על ידי האדרנלין נור אדרנלין
1:19:20א או למשל את התחושה של הרוגע אחרי שעשית
1:19:24תם איזה איימון טוב כזה ואתם יושבים וככה
1:19:27עדיין מזיעים ויש את הרוגע הזה בגוף כל
1:19:29החומרים האלו הם השפה הכימית שהמוח מדבר
1:19:34ועל ידי שילוב של שתי השפות האלו שפה
1:19:37חשמלית מאוד רועשת עם שפה כימית אנחנו
1:19:42בעצם מבינים או רואים היום את המוח שלנו
1:19:45בעבודה אני אסכם רגע את מה שאמרתי באיזשהו
1:19:48סרטון קצר שמדגים את זה נחמד ואז אני רגע
1:19:51נעשה איזשהי הפסקה קצרה של שיחה בינינו
1:19:53ואז תצאו ל להפסקה הראשונה שלכם
1:20:27‏du
1:21:00אוקיי אז עכשיו אנחנו מתחילים להבין לאט
1:21:03לאט את השפה הבסיסית שבה המוח שלנו עובד
1:21:06רק כדי להשר איזשהו כב בינינו תאי העצב
1:21:09מדברים ביניהם בסנ חשמליים שמגיעים בסופו
1:21:11של דבר אל הסינפסות שמדברות בדרך כלל בשפה
1:21:14כימית בסוגריים יש גם סינפסות שם סינפסות
1:21:17חשמליות גם זה קיים וכל הדבר הזה מייצר
1:21:21בסופו של דבר למשל את ה
1:21:25אותו אזור הנגמ are שכשאנחנו מקבלים משהו
1:21:29שהוא re משדר לנו תגובה כן הדבר הזה עובד
1:21:34לנו עושה לנו תחושה טובה ובנקודה הזאת
1:21:39אנחנו עושים איזה רבע שעה הפסקה קפה
1:21:41התאוששו החלק הבא איך אומרת הבת שלי אני
1:21:44נודר הרבה יותר קל אז יאללה אנחנו ניפגש
1:21:47עוד מעט חוזרים ב
1:21:50645 תודה תל
1:22:11הבליט שהיינו בו אני רגע אתייחס
1:22:13להערות הערות שאלות שהיו בצד אז שאלתי ככה
1:22:18לגבי הספורט הוא מצמיח נוירונים א האמת
1:22:22שלא פתחתי את זה כשאלה לדיון אבל א חלק
1:22:25מהתגובות
1:22:26היו אין אין עמכה של תאים אין לא נוירונים
1:22:30לא צומחים א כן יש קשרים במוח אתם זוכרים
1:22:34דיברנו ל נוירונים על סינפסות כן אז אנשים
1:22:37דיברו על קשרים על סינפסות זה כן קורה אבל
1:22:39לא
1:22:40נוירונים עוד שתי דקות נדבר על זה ואברהם
1:22:44שאלת לגבי האם שימוש ב פוגע בתפקוד המוח
1:22:47זה שאלה סופר עמוקה תתראו היה ניסוי בנהגי
1:22:51מוניות בלונדון א
1:22:54לונדון העיר מאוד מסובכת וכדי לדעת לנוות
1:22:57בה האזור שאחראי על ניווט במוחות של נהגי
1:23:01המוניות צריך להיות מאוד מאוד מפותח
1:23:05וגילו שכשהיה הוז ואנשים התחילו להשתמש
1:23:10בוז האזור הזה של הניווט נפגע או הוא לא
1:23:14התפתח אותו דבר כמו שהתפתח בדר הוז אז
1:23:18קודם כל אברהם חושב שצורה ישירה זה עונה
1:23:20על מה ששאלת כשאנחנו משתמשים בטכנולוגיות
1:23:23כאלה א
1:23:25מורכבות ויעילות אנחנו משפיעים על
1:23:29המוח האם זה נקרא לפגוע או לא זה שאלה
1:23:32טובה כי אנחנו מאבדים אולי או משנים
1:23:35יכולות מסוימות אבל מרוויחים יכולות אחרות
1:23:39א אין לי תשובה חד משמעית על זה אני אומר
1:23:42את האמת וזה נושא שהתעסקתי טיפה איתו אני
1:23:45בטוח אני אומר לכם בוודאות
1:23:47ה זה אחת המהפכות הכי גדולות שאנחנו
1:23:51שעוברת עלינו היא תשפיע גם על המוח שלנו
1:23:54א אבל האם זה רע או טוב אני משאיר את זה
1:24:00פתוח בסדר אז יופי נתנו זמן נשים להיכנס
1:24:03הי אושר
1:24:04ןבל ויסמין
1:24:08טמי חנוך רואה אותך עם הדגל מאחורה בסדר
1:24:13אז באמת שוב תרגישו חופשי לשאול שאלות כבר
1:24:15שאו שלחו לי שאלה
1:24:17למייל אני תכף אכתוב שוב בצ'אט את
1:24:20ה את המייל שלי כדי
1:24:23שתוכלו
1:24:25לשאול
1:24:40טוב שנייה אחת כותב בצד למי
1:24:45שצריך את המייל או לשאלות או
1:24:51לבקשות טלסין 11
1:24:55‏gmail.com
1:24:58שלח
1:25:02לכולם ליז שואלת אם התכוונתי שני אשתה קפה
1:25:05באמת או שרק
1:25:07תדמיינו רק
1:25:09תדמיינו טוב אז הנקודה הראשונה שאותה אני
1:25:13ארצה להוכיח זה שהמוח יכול להשתנות בסדר
1:25:16אם
1:25:18אנחנו שלם על תהליכי שינוי במוח בוא נראה
1:25:22שהמוח יכול אכן
1:25:28להשתנות
1:25:30ו אנחנו נדבר על גמישות אז כמו שאמרתי
1:25:34גמישות בשפה המדעית המקצועית זה או neur
1:25:38plasticity או brain plasticity בסדר
1:25:40שניהם מתייחסים בגדול לאותו דבר וכשאנחנו
1:25:44מדברים על גמישות אנחנו מדברים על שינוי
1:25:47האם המוח שלנו יכול להשתנות אם התשובה היא
1:25:51כן אז המוח הוא גמיש אם התשובה היא לא אז
1:25:54המוח הוא לא גמיש וזה שאלה שהיא לא כל כך
1:25:58פשוטה כי למה אני מתכוון שאני אומר שינוי
1:26:01אוקיי בתוך המוח שלנו יש תאים אמרתי רק
1:26:05הונים זה 86 טריליארד אבל יש עוד הרבה
1:26:08תאים אחרים א דנדריטים
1:26:13ואסטר גלי סלס וגלי סלס שמייצרים אסטרוציט
1:26:17סליחה וגלי סלס שמייצרים את המעטפת של
1:26:20המיאלין שעוטפת את את התאי העצב שלנו יש
1:26:23המון תאים שם במוח ובתוך התאים האלה יש
1:26:27dna ו dna הוא החומר התורשתי שלנו ועולה
1:26:31השאלה האם כשהמוח שלי משתנה אני מתכוון
1:26:35למשל לזה שה dna שלי משתנה וזה שאלה מאוד
1:26:39עמוקה עם הרבה השלכות זה לא יכנס פה
1:26:43במסגרת הקורס הזה שלנו אבל אני כן רוצה
1:26:47להגיד שהתשובה חד משמעית היא שזה לא בדיוק
1:26:52שה dna עצמו משתנה
1:26:55אבל יש השפעה על גבי ה dna כתוצאה מהדברים
1:27:00שאנחנו עושים חוים אוכלים אם אנחנו מעשנים
1:27:04סיגריות מעשנים סמים תחובים סמים מעוררי
1:27:08משני תודעה עושים ספורט אנחנו יודעים היום
1:27:12שהדבר הזה מתכתב עם ה dna שלנו ומשפיע
1:27:16עליו גם בתוך המוח בסדר אז לפחות ברמת
1:27:20המיקרו המאוד קטנה כן המוח שלנו משתנה ממש
1:27:24בסיס
1:27:25יומי ברמת הקישוריות במוח הסינפסות מה
1:27:29שאתם קוראים קשרים אנחנו קוראים סינפסות
1:27:32אלו הם אותו מפגש של התאי העצב הסינפסות
1:27:37האלה משתנות הם נוצרות הם נהרסות אני אדבר
1:27:40על זה אבל אתם קמים בבוקר והולכים לישון
1:27:44בלילה לא עם אותם הסינפסות זה תלוי במה
1:27:48אתם עושים ומה עברתם וזה עדות לזה שהמוח
1:27:51שלכם משתנה אז אנחנו נדבר ונבחן שינוי
1:27:56ברמת הסינפסות שינוי יכול להיות גם ברמת
1:27:59הורו שאלתי אותכם האם ספורט מצמיח תאים
1:28:03האם ספורט מצמיח נוירונים האם המוח שלנו
1:28:08כשאנחנו בני חמש 15 50 מצמיח נוירונים
1:28:13ומשתנה זה שאלה מעולה ואנחנו נדבר עליה
1:28:17אנחנו יכולים גם להסתכל על המוח כקבוצות
1:28:19של
1:28:20נוירונים למשל קבוצות של נוירונים ש
1:28:24תוצאות מה vta בסדר לאלה שפספסו את ה-10
1:28:27דקות הראשונות זה האזור שמאוד פעיל במערכת
1:28:31התגמול שלנו במוח הקבוצות האלה ביחד
1:28:34משחררות דופמין כדי שאנחנו
1:28:37נרגיש תחושה טובה על פעולות שביצענו כדי
1:28:41שנמשיך לעשות אותם בסדר אז קבוצות של
1:28:44ניורונים ביחד פועלות האם זה משתנה האם
1:28:47במצבים מסוימים ניורונים מסוימים יורים
1:28:50ביחד יורים הכונה היא זרמים חשמליים אה
1:28:54ובמקרים אחרים קבוצות אחרות נדבר על זה
1:28:57ממש בקצרה ואולי הגמישות הכי מעניינת היא
1:29:01הגמישות שנקראת הגמישות
1:29:03הפונקציונלית האם למשל כשבן
1:29:07אדם נפגע באזור מסוים במוח ממש בתאונת רכב
1:29:12או בן אדם שיש לו שבץ ואזור מסוים במוח
1:29:15נפגע האם יש אפשרות שאזורים אחרים יכנסו
1:29:19במקומו ויחפאו עליו יתפקדו במקומו זה
1:29:24שאלות שהם גמישות ויכולות של המוח שהם
1:29:27מעבר לרק המבנה שלו אלא יותר בצד התפקודי
1:29:31שלו אז בוא נתחיל לדבר על גמישות ברמה
1:29:36נוירונלית עצבית ונכיר מונח שנקרא ורו
1:29:42גנסס ורו זה עצבי גנסס זה יצירה זה בריאה
1:29:46ככה דרך אגב הנוצרים קוראים לספר בראשית
1:29:49ובעצם גנסיס מתאר צמיחה של ונ לידתם של
1:29:55נוירונים ומהרגע שמתחיל מתחילה ההתפתחות
1:29:59העוברית הזרע והביצית תורמים כל אחד את את
1:30:03מה שהם תורמים ותא אחד הופך לשניים ארבעה
1:30:06שמונה עד שנוצר התינוק במקביל מתחילה
1:30:09ההתפתחות ה נירוונ שלנו העצבית שלנו
1:30:13וגדלים לנו ניורונים חדשים במוח תאי עצב
1:30:16חדשים גדלים עד שבסוף בסוף הם מגיעים
1:30:19למספרים האדירים שדיברתי עליהם שזה
1:30:2286 מליארד ניורונים
1:30:25ובאיזשהו שלב אנחנו מגיעים לגיל בגרות נים
1:30:31איינשטיינים
1:30:33ו מה קורה אז עם הנוירונים עכשיו תינוק
1:30:37שנולד המוח שלו שוקל בערך 300 גרם זה 10%
1:30:41ממשקל המוח האנושי בלידה משקל הגוף
1:30:46כשאנחנו מגיעים לגילאים מבוגרים זה קורה
1:30:49בערך בגילאים סביבות בין 20 ל-25 המוח
1:30:53שוקל קילו
1:30:54וחצי איך זה קורה אז חלק גדול מהתהליך שבו
1:30:59אנחנו צוברים את המסה עוברים מ-300 גרם
1:31:02לקילו וחצי זה על ידי הוספה של תאים וחלקם
1:31:06גם ניורונים תאי עצו השאלה היא מה קורה
1:31:10מעבר לגיל 25 האם הנוירונים גדלים
1:31:13ומתפתחים גם אצלנו המבוגרים יותר האנשים
1:31:16שחצו את גילי ה 30 נגיד
1:31:22אה ו
1:31:24התפיסה היום אומרת
1:31:26שהמוח ממשיך להתפתח בצורה משמעותית מאוד
1:31:32אל תוך גיל ההתבגרות ומגיע לשיא שלו
1:31:35בגילאים 20 20 עד באמת עד
1:31:3825 אגב המוח הנשים משלים את ההתבגרות שלו
1:31:42קצת מוקדם יותר מהמוח הגברי בגלל זה גברים
1:31:45הם אינפנטילים יותר שנים
1:31:48ו ובסופו של דבר הגברים משיגים ו מאותו ר
1:31:53בעצם עולה השאלה מה קורה האם בגיל 30 המוח
1:31:56עדיין מתפתח הוא עדיין גדל או שמהרגע הזה
1:31:59אנחנו א קטנים ובעצם מה שאני שואל בשפה
1:32:03מקצועית מדעית זה
1:32:06בילדים האם יש לי נוירוג'נסיס התשובה היא
1:32:09כן יש לו מה קורה במבוגרים האם במבוגרים
1:32:13יש לנו את הנור גנסיס הזה וזה מביא אותנו
1:32:16לאיזשהי אמירה של חוקר בשם רמוני כחל שהוא
1:32:21זוכה פרס נובל שהוא ממש שהיה אולי אחד
1:32:25הראשונים שצייר הראה איך נראה את עצב
1:32:28נוירון וחקר את מערכת העצבים בצורה מדעית
1:32:32ומה שהוא אומר זה את הדבר הבא במרכזי
1:32:35העצבים במוח הבוגר זאת אומרת אצל אנשים
1:32:38בוגרים נתיבי העצבים הם משהו קבוע נגמר
1:32:43ובלתי ניתן לשינוי הכל עלול למות שום דבר
1:32:49לא יכול להתחדש אומר רמונה כחל הסימן ש
1:32:53שאלה הזה לא קיים באנשים מבוגרים המוח כבר
1:32:57סגור מקובה הוא לא יכול לצמוח אולי יכול
1:33:01למות אבל הוא לא יכול להתגמש ולהשתנות
1:33:05והוא כן משאיר לנו איזשהוא פתח לתקווה הוא
1:33:09היה איש חכם והוא אומר זוהי מטרתו של המדע
1:33:12העתידי לשנות אם אפשר את הצב הקשה הזה זאת
1:33:15אומרת הוא אומר לנו מדעני העתיד אם אתם
1:33:17יכולים תשנו את זה ובאמת מ-19 עד 1962
1:33:24התפיסה היא שהמוח האנושי הבוגר הוא לא מוח
1:33:28גמיש ומשתנה הוא מוח די קבוע ואז מפרסם
1:33:32חוקר בשם ג'וזף אלטמן מאמר בעיתון סיינס
1:33:37שגם הוא עיתון ברמה מאוד מאוד גבוהה מדעית
1:33:41והוא שואל האם נוירונים נוצרים במוחם של
1:33:47יונקים מבוגרים והוא מביא אוסף של עדויות
1:33:50שהתשובה היא כן והוא זוכה להמון
1:33:54בהתחלה כמו שקורה הרבה פעמים במדע כשמגיעה
1:33:58תפיסה חדשה שמעוררת מערערת על הידע הקודם
1:34:04מיד המדענים נעמדים על הרגליים האחוריות
1:34:07ומגוננת לא מוכנים טוענים שהשיטות שלו היו
1:34:10לא נכונות ושהדרך שבה הוא הסתכל על ורסיס
1:34:13על גדילה של נוירונים במוח של בוגרים היא
1:34:16לא שיטה נכונה אבל הוא לא מוותר והוא
1:34:19דובק במדע שלו ובאמת לאט לאט מתחילות
1:34:22להצטבר יותר יותר ויותר עדויות כמו למשל
1:34:25העדות הזו שהגיעה מציפורי הקנרי וציפורי
1:34:30הקנרי הם אות ומופת לנור גנסיס וגם בנים
1:34:33תקשיבו טוב יש פה מסרים בשבילכם אז ציפור
1:34:37הקנרי הזכר בוא נניח שזה הציפור פה מצד
1:34:40שמאל הוא רומנטיקן חסר תקנה כל שנה עם בוה
1:34:45האביב הוא לומד שיר חדש אותו הוא ישיר לבת
1:34:50הזוג שלו שאותה הוא רוצה להשיג במשך כל
1:34:53אותו האביב אומר אדם צבי קפי כל אחד מכם
1:34:58הטעם המוזיקלי שלו של עולם הציפורים וזה
1:35:01ממש כשלוקחים ומנתחים את השיר למשל של
1:35:05אביב 2023 רואים שהוא שורק את אותו צליל
1:35:09בדיוק בצורה עקבית בכל אותה תקופה שנה אחר
1:35:13כך הוא מלחין שיר חדש ואז הוא מקפיד לשיר
1:35:15את אותו השיר הלכו לציפור הקנרי הזכר
1:35:19והסתכלו על האזור במוח שאחראי על השיירה
1:35:22אנחנו ממש יודעים גיד מה הוא האזור הזה
1:35:25ולא משנה בן כמה הציפור קנרי הזה הזכר לא
1:35:29משנה באיזה גיל הוא כשמסתכלים על האזור
1:35:32שהוא אזור השיירה כל עונה חדשה של אביב
1:35:36רואים שיש בו ניורו
1:35:40ג'נסיס זאת אומרת כשהציפורן הרי לומדת שיר
1:35:44חדש לומד שיר חדש זה מפעיל לו את המוח
1:35:47באזור הזה של השיירה וזה מצמיח לו
1:35:50ניורונים חדשים שכנראה קשורים ללהיט של
1:35:53אביב 2024 והדבר הזה קורה בכל גיל קודם כל
1:35:58המסקנה היא גברים תחזרו כל הזמן
1:36:01ותשאירו זה מצמיח נוירונים אבל המסקנה היא
1:36:05גם שמה שאמר לנו ג'וזף אלטמן ב-1962 הוכחה
1:36:09שוב והפעם בבעלי חיים אחרים ואז הגיעו
1:36:13הסדרה של הפרסומים האלה בשנת 2014 של
1:36:16חוקרת בשם סנדרין טורט ממליץ לכם בחום
1:36:21לרשום את השם ולראות את הרצאת התד שלה
1:36:23שחלקים ממנה לקחתי פה אליי על תוך ההרצאה
1:36:27ומה שעושה סנדרין טורט היא מסתכלת על
1:36:31עכברים מבוגרים ושואלת האם יש להם גנסיס
1:36:35במוח אז בואו נראה ככה ממש מחקר מדעי
1:36:38בצורה זה היא לוקחת עכברים בגילאים של
1:36:42מגביל לבני אדם 70 80 90 ועוברת איזור
1:36:46אחרי איזור במוח שלהם רק שהיא עושה שימוש
1:36:48בכלים שלא היו קיימים למדענים שחקרו את זה
1:36:52שנים לפניה והיא בודקת לראות האם יש גנסיס
1:36:56במוח של העכברים האלה והיא מגיעה לאזור
1:36:59שנקרא ההיפוקמפוס
1:37:00זוכרים את האזור הזה שדיברתי עליו בהתחלה
1:37:03שקשור לזיכרון במערכת הרוורד התגמול אז
1:37:06הנה הוא פה לפניכם במלאו הדרו זה הדבר הזה
1:37:09שיש לו מן מבנה כזה של האות u או האות ח
1:37:12שוכבת על הצד ובעצם מה שאנחנו רואים פה כל
1:37:15הנקודות הירוקות האלה אלו הם ניורונים תאי
1:37:18עצב שנמצאים באזור הזה אבל מה שהיא עושה
1:37:22היא צובעת בצביעה מיוחדת ניורונים שצמחו
1:37:27בחודש או בחודשיים האחרונים ומסתכלת עליהם
1:37:30פה בתמונה השמאלית השמאלית למעלה והנקודות
1:37:34השחורות האלו שאתם רואים פה אלו הם
1:37:37ניורונים
1:37:38חדשים 30 40 50 שצמחו בתקופה שהיא בדקה
1:37:45אצל העכבר הזה בחודש חודשיים
1:37:48האחרונים ובעצם מה שזה אומר ואת זה אומרת
1:37:51סדרין טורט היא אומרת רגע אני רואה גנסיס
1:37:55בעכברים מבוגרים כמו שראיינו בציבורי
1:37:57הקנרי כמו שראיינו כמו שאמר ג'וזף אלטמן
1:38:00אבל היא לא עוצרת שם והיא מוסיפה עוד חלק
1:38:03שהפך את הניסוי הזה לקלאסיקה מדעית היא
1:38:06לוקחת קבוצת ביקורת של עכברים ושמה להם
1:38:10בכלוב גלגל ריצה כמו הגלגל שיש לה וגרים
1:38:13שעכברים וגרים מאוד אוהבים לרוץ בפה והיא
1:38:16קוראת לעכברים האלה רנר הרצים והיא נותנת
1:38:19להם לרוץ והיא חוזרת אליהם ובודקת האם
1:38:23אימון הגופני שהם עשו השפיע על הנסיס והנה
1:38:28התוצאה הלא פחות ממדהימה שנמצאת פה מצד
1:38:31שמאל ואתם רואים את ההיפוקמפוס של העכבר
1:38:34שנקרא עכברים שנקראים הראנר תראו כמה
1:38:37נקודות שחורות כמה ניורונים חדשים כמה
1:38:41גנסיס התרחש אצל העכברים האלה פיח פי 10
1:38:45יותר זאת אומרת
1:38:47שפעילות גופנית כמו ששאלתי מקודם מצמיחה
1:38:52תאים חדש נשים בהיפוקמפוס
1:38:55אבל אנחנו לא עכבר אנחנו בן אדם והשאלה
1:38:59המעניינת היא אוקיי אז הוכחנו שכנראה יש
1:39:03נורו גנסיס גם בעכברים ולא ציפורי קנרי
1:39:05אבל האם זה קורה אצלנו בני אדם והאם זה
1:39:09קשור לכושר גופני האם אנשים שהם בעלי
1:39:14משמעת ספורטיבית או קאוץ' פוטייטו יש להם
1:39:17גנסיס אחר במוח והתשובה לזה התפרסמה בשנת
1:39:222010 במאמר שבעצם הלך והסתכל על
1:39:26ההיפוקמפוס אצל אנשים שמתאמנים וכאלה שלא
1:39:28מתאמנים והגיע למסקנה שבאמת רואים
1:39:33עליה בנפח בגודל של ההיפוקמפוס אצל אנשים
1:39:38ש עושים פעילות גופנית אגב לא סתם פעילות
1:39:42גופנית פעילות גופנית שקשורה בפעילות
1:39:44אירובית לצערי הרב לא מספיק רק לעשות
1:39:48פילטיס או מדיטצייה צריך גם לעשות הליכה
1:39:52אגב זה לא אומר שצריך לעשות מרתון אבל
1:39:54לעשות הליכה עבודת משקולות מה שמעלה דופק
1:39:57והדברים האלה הראו קורלציה בינם לבין
1:40:02הג'נסיס עכשיו אני משתמש במילה קורלציה
1:40:06בכוונה הנישואים בבני אדם בנור ג'נסיס הם
1:40:10נישואים מאוד קשים מאיזשהי סיבה לא מרשים
1:40:12לנו לפתוח אנשים את הראש ולהוציא להם את
1:40:14המוח כשהם עוד חיים אז הרבה מהדברים האלה
1:40:18נעשים או אחרי המוות או בשיטות של הדמייה
1:40:21ומאוד קשה לספור את ה י ממש בשיטה הזאת
1:40:25אבל בהחלט במודלים חבריים ובחלקם מתוקפים
1:40:29אצל בני אדם רואים את הנוירו גנסס ובעצם
1:40:32עולות כל מיני שאלות אוקיי אז רגע אם
1:40:34ספורט טוב לורנסי מה לגבי מתח האם מתח א
1:40:40לדעתכם זה דבר שהוא טוב לנגנס זה מצמיח
1:40:44ניורונים או שאולי עדיף להיות רגועים
1:40:48ושלבים כמו העכבר בודה הזה אז התשובה היא
1:40:51איך אמרה ריבקי חושב it depends גם וגם כי
1:40:56מתח לזמן קצר
1:40:59אה הוא טוב הוא מעלה את את האדרנלין את
1:41:02קצב פעימות הלב זרימת הדם עולם מגיע יותר
1:41:04דם למוח והדבר הזה הוא טוב אבל מתח ממושך
1:41:08מה שנקרא סטרס מסתבר שיש עדויות שהוא ממש
1:41:12עושה נזק לורנסי הוא פוגע בקצב סגסוג
1:41:16התאים ב במוח שלנו ולכן צריך לנסות להיזהר
1:41:20למנה ולצמצם עצה מעולה ישראלים ב-20 24
1:41:25ובכלל מקום המדינה האם צחוק מצמיח
1:41:28נוירונים זאת אומרת לא רק רוג האם ממש
1:41:31חיוך מצמיח נוירונים אז עשו ניסוי בעכברים
1:41:35קראו לזה ניסוי דגדוג העכברים ו בעבודה
1:41:40אחת שהתפרסמה ב-2010 א עשו פעולה שהיא כמו
1:41:45דומה לדגדוג
1:41:46בעכברים א בדקו שזה מעלה מדדים חיוביים
1:41:51שקשורים למדדים של רגש חיובי אצל העכבר
1:41:54ואכן ישבו וראו עליה ביצירת עצב ניורונים
1:41:59בהיפוקמפוס של העכברים האלה וניסוי נוסף
1:42:04שנעשה הראו שיש קולות שעכברים מוצאים
1:42:08שחלקם זה קולות חיוביים כמו מ צחוק אם
1:42:12תרצו יש לזה איזשהו תדר מסוים ויש כוללות
1:42:14עכברים שהם קולות שליליים והם ממש מעודדים
1:42:17אותם בתדרים אחרים וראו קשר בין כשמדד
1:42:22ורואים עליה בקולות של ה-50 קילוהרץ האלה
1:42:26לבין התחדשות של תאים בהיפוקמפוס זאת
1:42:30אומרת תהליך התחדשות התאים משתנה עם
1:42:34השינוי במצב הרגשי עוד סיבה למה צריך
1:42:38לחייך בחדר כושר שסובלים כי חיוך לפחות
1:42:42אצל עכברים מעודד ורגס אז מי אנחנו ש נפק
1:42:48בזה בואנה אני רוצה רגע לא עוד לא אני לא
1:42:52אתם ידים כן אני פותח את זה לשאלה אליכם א
1:42:56האם לדעתכם
1:42:58אלכוהול טוב או רע לנוו גנסיס אוקיי אני
1:43:03אשמח אם תכתבו בצד מה אתם חושבים האם
1:43:05אלכוהול זה משהו שהוא עושה אברהם כותב רע
1:43:09לינוי ממן אומרת רע טוב במידע אומרת יסמין
1:43:12לא משפיע אומרת נטליה רע טוב תלוי בכמויות
1:43:15לא זה ולא
1:43:17זה ריבקי טיפ א א אלכוהול לדעתי טוב מרומם
1:43:22את הנפש
1:43:23לאט לאט אנחנו מוציאים את האלכוהוליסטים
1:43:26בחבורה יין אדום מצויין אומר יפי טוב
1:43:29אז בוא רגע אנחנו שוב אנחנו ניגשים אל הכל
1:43:32בצורה מדעית אז התשובה היא שזה מאוד תלוי
1:43:37מן הסתם ב כמה אלכוהול ובאיזה מינון אז
1:43:41למשל עבודה אחת
1:43:43שפורסמה בעיתון אחד העיתונים המדעים
1:43:46הטובים אומרת שבתוך הקליפות של הענבים יש
1:43:49חומר שנקרא רזרבה טרול והחומר הזה הוכח
1:43:53מעודד גנסיס אז מי שאמר יין אדומה
1:43:57ביום יכול להיות שבאמת אפי צדקת מצד שני
1:44:01יש עדויות מדעיות שאומרות שתיה מתונה סימן
1:44:05שאלה צריכת אלכוהול מורידה את הנוירו
1:44:08ג'נסיס בהיפוקמפוס
1:44:11הבוגר אוקיי זאת אומרת
1:44:15שתראו אני חושב שכמו ברוב התשובות לסוג
1:44:18הזה שאלות העניין הוא המידה אם תשבו כל
1:44:21ערב ותרדו על בקבוק של וויסקי א קילה זה
1:44:24יגמור לכם את הכבד וכנראה גם יהרוג לכם את
1:44:26התאים במוח אבל יין אדום מעבר לזה ש
1:44:29נפשית זה עושה רוגה א כנראה שלא יקרה שום
1:44:33דבר טוב זיהינו את האלכוהוליסטים בוא נזהה
1:44:37את הסטלנים בקבוצה א האם סמים טובים או לא
1:44:43טובים לנוירו גנסיס אני לא שואל למוח אני
1:44:46לא שואל טיפול ב ptsd אני שואלת צמחה של
1:44:50נוירונים נטליה אומרת לא ירדן אומרת לא
1:44:53נוער גמן לא אפי לא מה אתם אומרים
1:44:57חבר'ה ממש לא לא תלוי זה בסדר אני לא רושם
1:45:02את התשובות אתם מקווה שכן כתב אחד
1:45:06המשתתפים לא
1:45:08מזוהה
1:45:11א אגב זה גיליתי ש אז יש פה הרבה תשובות
1:45:15לא אגב גיליתי ש
1:45:18הסטטיסטיקה בתשובה הזאת תלוייה בגיל של
1:45:21המשתתפים לפעמים אני עושה חלק מההרצאה
1:45:24הזאת בברים בתל אביב ושם שאני שואל את זה
1:45:27אז כולם מצביעים ששמים זה מעולה וזה מעודד
1:45:30את המוח ברור כולם יושבים ע עיניים אדומות
1:45:33צוצים כולם מאיונים א כשאני שואל אוכלוסיה
1:45:37מבוגרת יותר התשובות הם א אז אז בוא רגע
1:45:39נדבר ל על סמים באמת תראו א שימוש קבוע
1:45:44חוזרני בסמים בסמים
1:45:47הכבדים בצורה לא מבוקרת הוא מזיק על זה
1:45:50אין בכלל ויכוח בסדר זה לא אפשר לדון האם
1:45:54טיפול בסמים משנה תודעה תחת השגחה יכול
1:45:59ממש לעזור לאנשים לצאת ממצבים פוסט
1:46:01טראומטיים דיכאון שם כבר יש עדויות מדעיות
1:46:05אבל שמים בצורה צריכה חריפה עושה המון
1:46:09נזקים ובין השר פוגעת בנוו גנסיס מה לגבי
1:46:13קנביס קנביס זה שאלה מעניינת
1:46:16ו-2016 נערך מטא אנליזה מטא אנליזה
1:46:20שלוקחים המון המון ספרות ובעצם בודקים
1:46:22המון לא לא ניסוי אחד אלא המון המון
1:46:24נישואים שנעשו ומקדים אותם לכדי תשובה אחת
1:46:27והמדענים הגיעו לתשובה מאוד ברורה לגבי
1:46:31קנביס האם הוא טוב או רע
1:46:34לנסיס ומה
1:46:36התשובה it's complicated תודה רבה באמת זה
1:46:41מסובך כך עונים המדענים עכשיו למה הם ענו
1:46:44את זה כי הם בדקו ממש נישואים קליני בבני
1:46:47אדם והיה מצבים שבהם הראו שקנאביס
1:46:52נביס ה cbd אכן עשו תפקיד מאוד חשוב
1:46:56בויסות הגידול של תאי עצו אבל מנגד כן היו
1:47:00דוות ש הצביעו שעישון ממושך חוזרני
1:47:04התמכרותי לא בהכרח עוזר יש הבדל בין לעשן
1:47:07סמים לבין לצרוך את הקנביס כיפות יש הבדל
1:47:11בריכוז של ה thc שהוא החומר היותר הזייתי
1:47:17לבין ה cbd שזה חומרים היותר פעילים שאינם
1:47:20הזייתיים אז זה באמת שאלה מורכבת אני חושב
1:47:24שבסופו של דבר הרבה דברים קשורים ב ב א
1:47:28איזשהו מאזן מה לגבי שינה האם שנה טובה או
1:47:31רעה שנה היא טובה אני עונה בשמכם טוב
1:47:35לישון זה עוזר לנורווגיה מחקרים שמראים את
1:47:38זה מה לגבי הדבר השני שהוא לא שנה א לאלה
1:47:43שמתקשים פעילות מינית האם פעילות מינית
1:47:47טובה או לא טובה לנוו ג'נסיס כיוון שאנחנו
1:47:50מדענים אנחנו נחקור את זה בצורה מדעית
1:47:52באמת עבודה שפורסמה
1:47:54ב-2010 אומרת את הדבר הבא חווייה מינית
1:47:58מקדמת נוירוג'נסיס של מבוגרים בהיפוקמפוס
1:48:02זאת אומרת כנראה שלא רע לעשות פעילות
1:48:06מינית סליחה אם יש שם ילדים ברקע סליחה
1:48:09פעם הבאה אני אתן התראה א למרות עלייה
1:48:12ראשונית בהורמוני המתח למה ההערה הזאת
1:48:15חשובה כי אחד מההורמונים ששייך למשפחת
1:48:20הורמוני המתח זה קורטיזול וזה הורמון שכש
1:48:23הרמה שלו עולה הוא עושה נזק הוא יכול
1:48:26ליצור נזק בניונס זה למשל אחד הדברים
1:48:30שמאפיינים מצבי סטרס ממושך שיש בהם עליה
1:48:33בקורטיזול וזה בסופו של דבר מייצר נזק אז
1:48:36מה שהם אומרים המדענים תראו אם אתה ב
1:48:38בזוגיות קבועה ואתה פחות או יותר יודע למה
1:48:41לצפות אז הכל טוב ויפה אבל אם גם יש
1:48:44איזשהו מתח
1:48:45וזה סטוצים אז עולה הקורטיזול בקיצור המדע
1:48:49ממליץ לכם להיות בזוגיות ארוכה ו שלבה
1:48:53תראו בסופו של דבר אם ישנים יותר מדי אז
1:48:56אין מספיק מהדבר הזה אם עושים את זה יותר
1:48:59מדי אז אין מספיק שינה הכל זה עניין של
1:49:03מינונים
1:49:04א ואיזונים והנושא הזה של ניורו ג'נסיס
1:49:10הוא נושא שהוא
1:49:12א מעורר סערה מדעית כבר המון שנים ויכול
1:49:16להיות שאם היו מביאים לכם פה מרצה אחר הוא
1:49:19היה באותו טו ומופתים משכנע אתכם שאין
1:49:21ג'נסיס
1:49:23אה אני מבסס את התשובה שלי על הפרסומים
1:49:27הכי עדכניים שיש בתחום נכון לעכשיו וזה
1:49:31כבר 10 שנים ככה יכול להיות שכשיגיע
1:49:34ה150 שאני אעשה את ההרצאה הזאת זה ישתנה
1:49:37אבל שנה אחרי שנה במעקב אחרי הפרסומים
1:49:40המדעיים רואים שיש קורלציה אצל בני אדם א
1:49:46קודם כל יש אצלם צמיחה ג'נסיס של בערך 700
1:49:50הים חדשים ביום באזור של היפו קמפוס
1:49:53ואפילו מצאו קשר בין מצבים דמנטיים דמנציה
1:49:57כמו אלצהיימר לביין ירידה בניו ג'נסיס זאת
1:50:00אומרת שכרגע נכון לעכשיו נראה שהתהליך הזה
1:50:04קיים ואם אנחנו מבינים שלמשל אכילה נכונה
1:50:08ושנה נכונה ומדיטציה וספורט עוזרים לנוירו
1:50:13ג'נסיס אז לפחות את זה תיקחו איתכם
1:50:16א הביתה ותזכרו שכשאתם עושים את הפעולות
1:50:20האלה וכשאתם הולכים ליד הים ומעלים פעילות
1:50:23אירובית ותוך כדי גם נרגעים אתם גם ממש
1:50:25משרתים את הליכי הנורווגי שנכון לספרות
1:50:28הכי מדעית מתקיימת בראש שלכם אז שמנו v על
1:50:32הנוירו ג'נסיס על הגמישות של הנוירונים
1:50:34בוא נדבר רגע על מושג אחר גם מפוצץ אבל
1:50:38עכשיו הוא כבר אמור להיות לכם קצת יותר קל
1:50:41לעיכול וזה
1:50:43הסינפטי סנפט מהמילה סינפסה זה הקישור הזה
1:50:47גנסיס זה בריאה יצירה של קשרים חדשים במוח
1:50:51והדבר דבר הזה הוא ג'ונגל ורק כדי שתבינו
1:50:55מצד שמאל צילמו איך נראה נוירון ב במוח
1:51:02להערכתי זה מוח של עכבר בניסוי הזה כל
1:51:05הנקודות הקטנות שאתם רואים פה הנקודות
1:51:07האלה שיש על הנוירונים אלו הם סינפסות זה
1:51:11נקודות שבהם תא עצב אחד מתקשר עם תא אחר
1:51:15בצד השני הימני יש צילום של הדמייה של איך
1:51:20נראה היקום מדענים אסטרונומים הם עשו
1:51:22איזשהו ניסוי הם א דימו בו איך נראה היקום
1:51:26עם כל הכוכבים והשרים בין הכוכבים וכשהם
1:51:29עשו את ההדמיה הזאת התוצאה הזאת קתה המון
1:51:32רעש המון גלים כי אמרו וואוו זה מאוד דומה
1:51:35במבנה שלו לנוירונים ומפה אתם יודעים זה
1:51:39כבר לקח לעולמות של תורת קוונטים והיקום
1:51:41הוא מסונן עם המוח שלנו מה שאני רוצה
1:51:44להגיד זה טיפה לדבר על ה סדר גודל של
1:51:47האירוע הזה שהוא המוח שלנו אז אמרתי לכם
1:51:51יש 86 ביליון נוירונים מיליארד נוירונים
1:51:55אם אני משווה את זה למספר הגלקסיות ביקום
1:51:59אז יש
1:52:00125
1:52:02מיליון זה נכון שיש
1:52:0486 מיליון מיליארד נוירונים אבל יש 30
1:52:08טריליארד תאים בגוף שלנו זאת אומרת יש
1:52:11הרבה יותר תאים תאי קיבה תאי שריר תאי
1:52:14שיער תאי עור שהרונים הם חלק מהמהם
1:52:18והזכרתי מקודם נתון מעניין מסתבר שיש לנו
1:52:23אמנם 30 טריליארד תאים בגוף אבל יש לנו
1:52:26בגוף 39 טריליארד
1:52:29חיידקים זאת אומרת יש לנו יותר חיידקים
1:52:32בגוף מבן אדם אנחנו יותר
1:52:34חיידק מבן אדם שזה דבר די מדהים אבל הדבר
1:52:38עוד יותר מדהים הוא זה שיש לנו פי שלוש
1:52:42כמעט יותר סינפסות המערכת המופלאה הזאת
1:52:47שיושבת בתוך הגולגולת שלכם בתוך המוח שלכם
1:52:51ש
1:52:54יצרה האבולוציה או מי שפחות
1:52:59מאמן אלוהים או שניהם ביחד אבל הדבר המדים
1:53:04הזה שקיים אצלנו במוח מכיל 100 טריליארד
1:53:09סינפסות שמתקשרות אחת עם השניי וככה זה
1:53:13נראה ובעצם מה שקורה בסינפסה זה ש סינפסה
1:53:17היא מתקשרת היא יודעת לקחת סיגנל חשמלי
1:53:22ולהפוך אותו לסיגנל כימי על ידי שימוש
1:53:25במוליכים מצביים
1:53:28ולסיפוק עיקריים יש את האזור הפרה שממנו
1:53:32יוצא החומר הכימי יש את החלל הסינפטי ויש
1:53:37את האזור הפוסט פוסט זה אחרי פוסט טראומה
1:53:39נכון אחרי הטראומה והכיוון של הלכה עצבית
1:53:42הוא תמיד מהאזור הפרה סינפטי אל החלל
1:53:46הסינפסה ובחזרה אל ה במעבר אל התא הבא
1:53:49הפוסט סינפס ו ככה נראת סינפסה כימית
1:53:55הדיבור אמנם באנגלית אבל מה שחשוב פה זה
1:53:58שתראו איך עובדת סינפסה איך מגיע הזרם
1:54:01החשמלי משחרר את
1:54:04החומרים
1:54:06[מוזיקה]
1:54:18[מוזיקה]
1:54:21הנהה ‏presynaptic terminal the
1:54:24postsynaptic terminal membrane is
1:54:26directly adjacent separated by a small
1:54:28space called the synaptic cleft an
1:54:31action potential causes voltage gated
1:54:34calcium ion channels to open in the
1:54:36presynaptic terminal the influx of
1:54:38calcium ions pr synaptic vesicles to
1:54:41release neurotransmitters via exocytosis
1:54:45this neuron is releasing acet
1:54:48coline the neurotransmitter quickly diff
1:54:51across
1:54:59[מוזיקה]
1:55:01‏chanel when
1:55:04[מוזיקה]
1:55:06chanell and
1:55:08action
1:55:10[מוזיקה]
1:55:14the רטון מאוד יפה שמראה מסביר איך נבנה
1:55:18מתח חשמלי בקצה אחד של הסינפסה ב פרי
1:55:22סינפטי באיזשהו שלב זה כאילו מתפוצץ זה
1:55:26משגר החוצה את ה ניורו טרנסמיטורים ואז זה
1:55:29עובר אל הסינפסה השנייה מאקטב אותה לאט
1:55:32לאט עד שהיא נוצרת והתהליך הזה שתארתי
1:55:35עכשיו הוא התהליך שעומד
1:55:38בבסיס המון תופעות שמתרחשות אצלנו במוח
1:55:42ומקיימות את המוח שלנו את החשיבה את
1:55:44הלמידה את הזיכרון א וזה נעשה על ידי
1:55:48שימוש באיזשהו איזון בין שני תהליכים
1:55:52תהליך אחד הוא תהליך של הרס של סינפסות
1:55:55והתהליך השני הוא תהליך של בנייה שלהם אז
1:55:58המונח להרס של סינפסה הוא נקרא long term
1:56:04depress ltd מתי הוא קורה כשאנחנו למשל
1:56:10עושים איזה משהו פעם ראשונה שאנחנו עושים
1:56:12אותו כתוצאה מהתהליך הזה בעיקר אם אנחנו
1:56:15מפוקסים ב ממוקדים בו אנחנו מתרכזים
1:56:17בעשייה שלו נוצרים קשרים חדשים בין
1:56:20נוירונים שמייצגים את את הניסיון החדש
1:56:24הזה אם אנחנו לא חוזרים לזה אף פעם אם
1:56:27אנחנו לא מבצעים את הפעולה הזאת יותר אם
1:56:29אנחנו שוכחים מזה עם הזמן הדבר הזה יש
1:56:33סיכוי שהוא יתפרק יתפוגג וירס מנגד כאשר
1:56:37אנחנו חוזרים על תהליך פעם ועוד פעם והוא
1:56:41מתקבע והוא הופך להיות חלק מאיזשהו מנגנון
1:56:43שחוזר על עצמו אנחנו קוראים לדבר הזה long
1:56:48term potentiation או
1:56:51ltp וזה מצב שבו כתוצאה משימוש חוזר
1:56:56בסינפסות הסינפסות מתחזקות והתהליכים האלה
1:57:00של ltd ו ltp שווה שתכירו שתזכרו אותם שה
1:57:04ltd זה הרס של סינפסות ltp זה צמיחה של
1:57:07סינפסות וזה קשור בקשר ישיר לאחד מהיסודות
1:57:12הבסיסיים שך המוח שלנו עובד והוא
1:57:15neurons wi tog fire tog למה הכוונה
1:57:20נוירונים שנמצא ביחד ומשחררים פולס חשמלי
1:57:25ביחד כדי לבצע פעולה מסוימת בדרך כלל
1:57:28נקשרים אחד לשני הם הופכים להיות קשורים
1:57:31יותר ויותר ככל שהם יורים במרכאות את הסגל
1:57:36החשמלי למשל אתם לומדים לסוע על אופניים
1:57:40וזאת מיומנות שדורשת מכם ללמוד שיווי משקל
1:57:44ככל שאתם תחזרו על הפעולה הזאת שוב ושוב
1:57:47קבוצה מסוימת של נוירונים תופעל ביחד על
1:57:51ידי חיזוק של סינפסות פעם אחר פעם ולאט
1:57:56לאט הדבר הזה יתקבע ויאפשר לכם באיזשהו
1:58:00שלב לנסוע באופניים בצורה אוטומטית מבלי
1:58:03שאתם צריכים כל הזמן להתרכז בלשמור על
1:58:06שיווי המשקל זה יהפוך להיות תהליך טבעי
1:58:09שלכם החוק הזה נקרא הבז rle חוק הב על שם
1:58:13דונלד הב שגילה אותו והוא מסביר המון
1:58:16דברים על איך המוח פועל בצורה שהוא פועל
1:58:19ואיך אני משנה הרגלים למשל אם יש לי הרגל
1:58:22שהוא כל הזמן אותה קבוצה של ניורונים
1:58:24שיורה מן הסתם אני אהיה חייב לנסות לשבור
1:58:27את הדבר הזה ולשנות אותו ויש טכניקות איך
1:58:30לעשות את זה הרבה פעמים למשל nlp עושה את
1:58:33זה בצורה מאוד יפה אני שנייה אחת בודק אם
1:58:37היו
1:58:39שאלות
1:58:43א אגב אם יש לכם שאלות זה הזמן האם גמישות
1:58:48מחשבתית משפיעה על גמישות מוחית או הפך
1:58:52וואוו שאלה מעולה א אני לא חושב שיש לנו
1:58:56מחקר מדעי מבוסס שענה על השאלה הזאת כמו
1:59:00שצריך זאת אומרת האם מוח גמיש יותר במובן
1:59:04של פתוח
1:59:05יותר הראו קשר ל שינוי בגמישות מוחית
1:59:10א מה
1:59:12שכן אנשים גמישים יותר למשל אנשים שיש להם
1:59:16נטייה אני אני אני אפשט את השאלה בסדר כי
1:59:18אני חושב שזה שאלה חשובה והיא מתקשרת
1:59:20בדיוק למה שאנחנו עושים תר אם אתם קמים
1:59:22בבוקר ונוסעים קמים בבוקר צחצחים שיניים
1:59:25בדיוק באותה מברשת שיניים שתי דקות ו20 כי
1:59:28בלי שאתם מודעים לזה זה מה שאתם עושים כי
1:59:30זה הזמן שיתקבל אצלכם תוך כדי אתם מכינים
1:59:33את הקפה שאתם אוהבים בדיוק בדרך שבה אתם
1:59:35אוהבים מספיקים רגע לבדוק את ההודעות
1:59:38בנייד כמו שאתם יודעים נכנסים לרכב פחות
1:59:41או יותר באותה שעה נוסעים לעבודה תראו
1:59:43בסופו של דבר הדבר הזה גורם למוח שלנו
1:59:47לעבוד פחות והמוח אוהב את זה הוא משתמש
1:59:50באותם נוירונים הם יורים ב יחד המערכת כבר
1:59:53מוכנה מוטמעת הוא לא נדרש
1:59:55להשתנות ברגע שאתם מאתגרים את את המוח
2:00:00משנים
2:00:01אותו מציבים בפניו אפשרויות חדשות לוקחים
2:00:04פנייה לא נכונה חלילה עלינו נכנסים לדרך
2:00:07נוסעים למשרד בלי לפתוח וז קמים בבוקר
2:00:11ובמקום לגשת מיד לנייד עושים 10 דקות
2:00:14מדיטציה הדברים האלו בהכרח מתחילים לייצר
2:00:18שינוי במוח אם הוא יתפס או לא זה תלות של
2:00:21כמה זמן ת דו הזה אז באופן עקרוני השאלה
2:00:24היא שאלה נכונה האם גמישות מוחית מובילה
2:00:27לגמישות מחשבתית מובילה לגמישות מוחית
2:00:29צריך לפרק את זה קצת אבל בהחלט הביטוי של
2:00:32גמישות מוחית השינויים שאנחנו עושים מן
2:00:35הסתם ייצרו נוירונים יחדשו את המוח
2:00:39וישפיעו על היער הזה שיש לנו בתוך
2:00:43הגולגולת הרגל מזיק מושרש ככל שאני חוזרת
2:00:46אליו אני מחזקת את הסינפסה אומרת אושרת את
2:00:49צודקת הרגלים ים מוראים הם נוצרים על ידי
2:00:54ltp נכון על ידי חיזוק של סינפסות לכן
2:00:58כשרוצים להבין לפעמים איך לפרק הרגל יכול
2:01:02לעזור אם מבינים את התהליכים המוחיים
2:01:06שמתרחשים
2:01:07מאחור אם אנחנו לא רוכבים שנים אנחנו
2:01:10עדיין זוכרים איך זה מסתדר עם ההרס יפה
2:01:12מאוד ל כשחוזרים על פעולה מספיק זמן יש
2:01:17סינפסות קשרים שנוצרים בצורה כזאת שזהו הם
2:01:20כבר לא מתפרקים הם מלווים אותנו עד שנים
2:01:24אחר כך בנוסף זיכרון זה דבר קצת מסובך
2:01:28יותר מסינפסות
2:01:31שמדברות אני אגיד את זה במשפט עבור מי
2:01:34שמכיר את זה ומי שלא לא אפשר להתעלם מזה
2:01:37זכרונות מיוצגים במוח על ידי מבנים
2:01:39שנקראים אניגמות זה קבוצה של ניורונים עם
2:01:42הקשרים שלהם וזה מה שמייצר זיכרון זה לא
2:01:46רק הסינפסות בסדר אז זה לגבי חוק הב
2:01:50מרגלית ורון שיורים שמחוברים ביחד יורים
2:01:55ביחד נוירונים שיש להם את אותם סינפסות
2:01:58ובפעולה מסוימת פועלים יחד ימשיכו כל הזמן
2:02:02לעבוד ביחד
2:02:04באנגלית tog fire
2:02:07tog האם מבוגר שיש לו התחלה של דמנציה
2:02:10יכול להצמיח טעים חדשים במוח ולעכב את
2:02:12המחלה עדי שמחה ספורט וכולי א
2:02:16ו תראו אני אענה על זה אני אענה על זה
2:02:19עכשיו בזריזות תראו שואלים אותי הרבה
2:02:21פעמים מה טל ורק נגעתי בחלק תכף אני אגיע
2:02:24לדברים הבאמת מטורפים מבחינת מה שהמוח
2:02:26שלנו מסוגל לעשות אומ תגיד טל בסוף אז אני
2:02:30אחייך אז אני כאילו אז לא יהיה לי אל צימר
2:02:32או צמחו לי נרונים תראו בסוף האמירה הכי
2:02:36ודאית זה כולנו נמות עד היום לא הצלחנו
2:02:40לנצח את המוות ויש דברים שלא יעזור מה
2:02:42נעשה אני יכול לחייך מהיום עד מחר כשמגיע
2:02:46תורי לסיים את פרק חיי פה על כדור הארץ
2:02:49כנראה שזה יקרה אבל מה שכן יש המון דברים
2:02:52בדרך לשם שאפשר לעשות באיכות חיים שלנו
2:02:55באריכות החיים שלנו ב א היכולת של מערכת
2:03:00החיסון שלנו להתמודד עם מחלות שתוקפות
2:03:02אותנו וזה מאוד מושפע מהדברים שאנחנו
2:03:05עושים ומדברים עליהם פה איזה פעולות
2:03:08יומיות יכולות לייצר גמישות אני מקווה
2:03:10שטיפה עניתי על זה שינויים למידה של דברים
2:03:13חדשים אם אתם בתוך קורס ואתם מקשיבים
2:03:16בניגוד לאם אתם בתוך קורס ואתם כל הזמן
2:03:18בטלפון שלכם קוראים הודעות בוואטסאפ למשל
2:03:21זה ממש עושה א שינוי במוח א בשנים
2:03:27האחרונות הגיעו למסקנה שהמוח מתפתח כל
2:03:30הזמן עדנה אני לא משנה את האמירה הזאת שיא
2:03:33ההתפתחות של המוח הוא עד גיל 25 אם זאת
2:03:37המוח ממשיך להשתנות גם אחרי זה בסדר זה
2:03:40האמירה א כמה פעמים צריך לחזור על פעולה
2:03:43חדשה כדי לייצר ltp שואלת נת כמה פעם צריך
2:03:46לחזור כדי שתיווצר סינפסה יציבה it
2:03:49depends נורא תלוי אם למשל זה אירוע
2:03:52שמחובר אליו משהו רגשי ריח חזק רגש שמקרב
2:03:57אותך לפעמים מספיקה חזרה אחת אם זה חומר
2:04:00משעמם שאת צריכה ללמוד לבחינה אז אני מניח
2:04:04שאת יודעת יותר טוב ממני האם בריח יש הקשר
2:04:07סינפס חזק יותר ריח הוא עובד חזק מאוד על
2:04:11הסינפסות שלנו ולפעמים ריח מסוים מצליח
2:04:14להורד לנו זכרונות ששום דרך אחרת לא א לא
2:04:19עוזרת טוב אני מקווה שטיפה התייחסתי
2:04:21לשאלות שלכם ואני חוזר אל ההרצאה א אז
2:04:27אמרנו טוב אז יש סינפסות סנפט גנסיס
2:04:31נוצרים סינפסות נוצרות ונבנות כשמסתכלים
2:04:35על ילדים בהתפתחות שלהם רואים תופעה מאוד
2:04:38מעוניינת מאוד מעניינת אז
2:04:41באיזשהו שרטוט של איך נראה המוח של תינוק
2:04:44שנולד מבחינת היער הזה של הסינפסות הקשרים
2:04:47רואים שמתחילות להיווצר סינפסות שלושה
2:04:50חודשים שישה חודשים
2:04:52שנתיים יער ג'ונגל של סינפסות המון המון
2:04:57סינפסות במוח אבל פתאום בגיל ארב ואפילו
2:05:02מאוחר יותר בגיל שש רואים שיש ירידה
2:05:08בסינפסות מה קורה פה בדיוק הרי אמרתי
2:05:10עכשיו שכשאנחנו לומדים ודברים חדשים אז
2:05:13נוצרות סינפסות והתהליך הזה באמת נקרא
2:05:16סינפס for והוא סופר סופר חזק בילדים
2:05:21אומרים אתם יודעים אומרים שהמוח של ילד
2:05:23הוא כמו ספוג זה בדיוק זה זה ספוג של
2:05:26סינפסות והקשרים האלה הילד הוא סקרן כל
2:05:30דבר חדש הרי עבור ילדים זה מייצר המוני
2:05:33סינפסות אבל המוח הוא מאוד יעיל ומאוד חכם
2:05:37ובאיזשהו שלב הוא מבין שהוא חייב להיפטר
2:05:41מסינפסות שהם לא חשובות כי זה מבזבז לו
2:05:45אנרגיה ולהשאיר את הסינפסות הרלוונטיות
2:05:47אלה שמשתמשים בהם הרבה ואז מהליך מתחיל
2:05:50תהליך שנקרא סינפס פרו
2:05:52זה קצת כמו אם אתם מכירים יש את העץ הזה
2:05:54היפני הבון זה העץ ה הנשיא שגוזרים אותו
2:05:56במספריים עדינים ככה הטבע במספריים עדינים
2:06:00גוזם סינפסות שאיין בהם שימוש ומחזק
2:06:04ומייצב סינפסות שחוזרות על עצמם והדבר הזה
2:06:08מעורב בהמון המון תהליכים למשל למידה של
2:06:11מבטה מבטה ה מבטה שלנו איזה שפה אנחנו
2:06:14מדברים מאוד קשור
2:06:17ב האם אנחנו נמצאים בשלב הזה של ה יצירת
2:06:20הסינפסות או בשלב שסיננתי אם אני בשלב
2:06:24שהמוח מאוד נבנה ויוצר סינפסות ואני חושף
2:06:29אותו למבטים כמו למשל מבטא בעברית מבטה
2:06:32באנגלית ואני חוזר מאוחר יותר אל
2:06:35אותו ילד כשהוא מתבגר הוא מצליח לשמר את
2:06:39המפעים בצורה טובה זאת אומרת לדבר גם נגיד
2:06:43כמו ישראלי וגם לדבר אנגלית כמו אמריקאי
2:06:46אבל ככל שאנחנו גדלים ומתבגרים אז הגיזום
2:06:50הזה ההורדה של סינפסות קצת מצמצם את
2:06:54יכולות הלימוד האינסופיות שלנו ופתאום
2:06:57כשאנחנו לומדים ושומעים שפה במבטא מסוים
2:07:00יהיה לנו קשה פתאום לאמץ איזה מבטא חדש
2:07:03ולדבר כמו אמריקאים this is why for
2:07:07example ירא speak like יר right אנחנו
2:07:12מדברים כמו ישראלים כי השפה שאנחנו שומעים
2:07:16היא הא עברית וזה השפה שנטמע אנשים
2:07:19שלומדים בש פות אז לפעמים בהתחלה יש להם
2:07:23קצת בלבול לוקח להם יותר זמן להשתלט על
2:07:25הדיבור אבל הרבה פעמים הם מצליחים לדבר ב
2:07:29בשתי השפות בגילאים צעירים וזה תופעה
2:07:32שחוזרת על עצמה בכל מיני מקומות זאת אומרת
2:07:37יש בלנס אינסופי כמעט יומיומי של היער הזה
2:07:42של הקשרים במוח שנוצר ממש אני רוצה שתשבו
2:07:47רגע ותדמיינו איזה מין מערכת חיה בתוך ה
2:07:51שלכם עכשיו
2:07:53שתואמת ומחזקת קשרים ומחלישה אותם וחשוב
2:07:58לדאוג לה למערכת הזאת ואחד המסרים או אחד
2:08:02הדרכים לדאוג לה הוא מה שנקרא use it or
2:08:05lose it ופה פה המדע הוא די ברור אנשים
2:08:10שממשיכים להתר את את המוח שלהם וממשיכים
2:08:14ללמוד ולקרוא ולעשות ולהשתנות
2:08:17מעודדים את המוח שלהם להישאר יציב עם
2:08:21קשרים טובים חזקים יציבים חדשים שנוצרים
2:08:26עכשיו אני לא מבטל פה לא אלצהיימר ולא
2:08:29דמנציה ולא גנטיקה בסדר יש תהליכים שקורים
2:08:33אבל אם אנחנו מקפידים להמשיך ולתת למוח
2:08:38שלנו הוא נותן בחזרה ואחד הדברים המופלאים
2:08:42בעיניי בהקשר הזה של של סנפט גנסיס קשור
2:08:46לאמירה של פילוסוף ימני בשם הרוקטס שא אמר
2:08:52אה אדם לעולם לא חוצה את אותו הנהר פעמיים
2:08:57כי זה לעולם לא אותו הנהר וזה לעולם לא
2:09:01אותו
2:09:02האדם מה זאת אומרת ברמה הפשוטה בן אדם
2:09:06עובר בתוך נהר המים אף פעם לא יהיה בדיוק
2:09:09אותו מים נכון תבית זה משהו קצת שונה וגם
2:09:11האדם משתנה זה הסינפסות שלנו במוח אתם
2:09:14קמים בבוקר אתם הולכים לישום בערב אתם לא
2:09:17אותו בן אדם מספיק שקלתם משהו חדש למדתם
2:09:20משהו חדש אז אז זה בעיניי דבר שהוא מדהים
2:09:23והוא רק מראה לכם כמה המוח הוא גמיש אני
2:09:26רואה שיש שאלות אני מתחייב להתייחס אליהם
2:09:29עוד מעט ועכשיו אני רוצה לדבר על הגמישות
2:09:31הכי מטורפת ולדעתי זה יקח אותנו קרוב לסוף
2:09:35החלק הזה וזה מה שנקרא הפל
2:09:38plasticity כל הדבר הזה כל האירוע הזה
2:09:41שנקרא המוח שלנו ואיך הוא משתנה
2:09:46ומתגמלת ואני רוצה להראות לכם סרטון א
2:09:49תראו אותו תקשיבו ותנסו לזות אם אתם רואים
2:09:52בו משהו מעניין או מיוחד
2:09:56[מוזיקה]
2:10:06[מוזיקה]
2:10:28אוקיי אז אם ככה הסתכלתם זה רואים שהיא
2:10:32מסמנת בשפת הסימנים
2:10:36לקטע הזה יש שני סיפורים שני סיפורים
2:10:38שקשורים לגיבורים שלהם הדמות הראשונה היא
2:10:42דרק המטו והוא נגן הפסנתר סיפור אמיתי די
2:10:46די מדהים על אדם שבגיל
2:10:5039 נק לתוך בריכה של מים הוא היה באיזה
2:10:53אירוע אצל חברים שלו והוא לא העריך נכון
2:10:56את ה גובה של המים אז הראש שלו נכבד
2:11:00בקרקעית הוא עבר זעזוע המוח איבד 35%
2:11:03מהשמירה שלו באירוע
2:11:05הזה ומושפע בבית חולים אבל יוצא מהאירוע
2:11:09הזה ואיז שהו פרק זמן אחרי השיחרור שלו
2:11:12מבית החולים הוא מגיע לבית של חבר שלו ויש
2:11:15שם כמו איזשהו פסנטר או סינתסייזר כזה
2:11:19והוא מתיישב עליו ו בדרך קמטו לפני זה
2:11:22מעולם לא ניגן בפסנתר הוא לא למד תווים
2:11:24הוא לא יודע לנגן והוא מתחיל לגעת בקלידים
2:11:29בצורה קצת אובססיבית הוא התחיל לנגן ולאט
2:11:33לאט בתוך פרק זמן מאוד קצר הוא מתחיל לנגן
2:11:38לנגן יצירות יצירות שלמות חלקם שהוא מלחין
2:11:42חלקם הוא פשוט חוזר על יצירות מוכרות ווא
2:11:45אומר ראיתי מול העיניים שלי את הקלידים
2:11:48השחורים והלבנים רצים בסדר שהיה לי ברור
2:11:51על מה אני צריך ללחוץ עם האצבעות הדבר הזה
2:11:54מכה גלים
2:11:56ומתפרסם ובעצם האירוע הזה שקורא לדרק המטו
2:12:00יש לזה שם יש לזה שם בשפה המדעית וזה נקרא
2:12:06acquired סנדרום א נרכש נ s a t זה מהמילה
2:12:14הצרפתית
2:12:15פרא סינדרום זה סינדרום תופעה
2:12:19והדבר הזה
2:12:22הוא תופעה מוכרת בספרות המדעית ומתארת מצב
2:12:26שבו אדם בעקבות איזשהו אירוע טראומטי
2:12:30מתחיל פתאום לייצר לא נקרא לזה כוחות על
2:12:33אבל יכולות על למשל זיכרון על אנושי הוא
2:12:37יכול לזכור מספרים בני 150
2:12:41ספרות כישרון יוצא באופן אומנותי כישרון
2:12:44מתמטי הם יודעים לפתור משוואות מאוד
2:12:46מורכבות על ידי ממש בראש שלהם והדבר הזה
2:12:50נקרא אק צבון סינדרום אבל לצד הדבר הזה יש
2:12:53גם אנשים שנולדים ככה אנשים שהם נולדים עם
2:12:58בעיות קוגניטיביות קשות אוטיזם אבל אוטיזם
2:13:01ברמה הקשה שלו בספקטרום הקשה פיגור שכלי
2:13:05ממש אבל לצד האירוע הקוגניטיבי הזה הם
2:13:08מראים יכולות פנומנליות קוגניטיביות אחרות
2:13:12כמו היכולת לעשות חישובים מתמטים מאוד
2:13:15מורכבים והדבר הזה נקרא סונט סינדרום בלי
2:13:19הקד כי הוא לא נרכש שהוא מולד ואחד
2:13:22הסיפורים הכי מעניינים זה של האיש הזה
2:13:24שנקרא קים פיק אני לא יודע אם יצא לכם
2:13:28לראות את הסרט איש הגשם איש הגשם דאסטין
2:13:32הופמן למי מכם שלא ראה תרשמו לכם איש הגשם
2:13:35רימן דסטין הופמן משחק בו אוטיסט שמאוד
2:13:40מתקשר לתקשר עם הסביבה אבל יש לו יכולת
2:13:43מתמטית יוצאת דופן ובסרט הזה טום קרוז
2:13:47לוקח אותו לקזינו ולס ווגס כדי להרוויח
2:13:49כסף ו במהלך הסרט דאסטין הופמן מסתובב עם
2:13:53הראש מותה הצידה הסיבה שהוא עשה את זה זה
2:13:57כי הוא הלך ללמוד מהסוואנה האמיתי קים פיק
2:14:02על מה זה להיות סונט וקים פיק היה הולך עם
2:14:04הראש שלו הצידה אז קים פיק הוא בעצם איש
2:14:07הגשם האמיתי והוא נולד עם נזק מוחי קשה
2:14:10קשה עד כדי כך שההורים א הרופאים אמרו
2:14:14להורים שלו תקשיבו ההמלצה שלנו זה שיים
2:14:17אותו במוסד יהיה מאוד קשה לגדל אותו וזה
2:14:20באמת הם צדקו בהקשר הזה היה לו בעיות
2:14:22מיומנויות מוטוריות והוא התקשה
2:14:25בהליכה מסכל מתחת לממוצע אבל ההורים שרבו
2:14:28לוותר עליו והם באמת המשיכו לגדל אותו
2:14:34ו במקביל למה שתארתי לכם מנת משכל נמוכה
2:14:39פיגור יחסית ברמה גבוהה הוא קרא 12,000
2:14:43ספרים וזכר את כל מה שהיה כתוב בהם ברמה
2:14:46שהוא היה יכול לצטט ממש קטעים שלמים מתוך
2:14:49הספרים האלה הוא היה קורה שני עמודים בבת
2:14:52אחת עין אחת קורת צד אחד של הדף עין אחת
2:14:54את הצד השני ובתוך כמה שניות הוא היה סורק
2:14:57את הדף וזה מה שנקרא זיכרון פוטוגרפי
2:15:00צילומי וזה היה מאוחסן לו בראש היו אומרים
2:15:03לו תאריך והוא היה יודע להגיד איזה יום זה
2:15:06היה בשנה ומה קרה ביום הזה מבחינה
2:15:08היסטוריית עד כדי כך שקראו לו קומפיוטר ם
2:15:12הקומפיוטר
2:15:13ואגב גם אותו אני ממליץ לכם לראות יש
2:15:16סרטים מדהימים עליו א איך הוא עומד בכל
2:15:19מיני קולג' בארצות הברית וסטודנטים עומדים
2:15:22בתור ושואלים אותו שאלות והוא עונה לאחד
2:15:24אחרי השני והדבר הזה הוא תופעה באמת
2:15:28פנומנלית וכש בדקו את זה הוא כבר לא חי
2:15:31היום הוא נפטר כש בדקו אצלו ספציפית מה מה
2:15:35היה הדבר הזה גילו תופעה מעניינת
2:15:38א המוח שלנו מורכב משתי אוננות שתי מספרות
2:15:42שמאלית וימנית וביניהם יש איזשהו כמו מין
2:15:45רשת של סיבים שמסנכרנת בין שני צידי המוח
2:15:49כדי שה חות יעבדו שני חלקי המח יעבדו
2:15:52בצורה כמו שצריך והרשת הזאת נקראת קורפוס
2:15:55קולוסום וספציפית אצלו אצל קיים פיק האזור
2:15:59הזה היה פגוע והיה מנותק ולכן חשבו שזה
2:16:05הדבר שקורה לסנטים האלה אבל בפועל זה לא
2:16:09קורה אצל כולם זה רק קרה אצלו ועד היום לא
2:16:13לגמרי מבינים את התופעה ה סוונטי הזאת
2:16:19ובעצם סיפור הזה של דרק המטו
2:16:23ש כמו מן איזה אירוע טראומטי עורר בו
2:16:26כישרון חבוי גם גורם לנו לשאול את עצמנו
2:16:29מה הם גבולות המוח שלנו אבל גם מראה לנו
2:16:32שיש לא מעט דברים שאנחנו לא יודעים על
2:16:34המוח אגב הזמרת ששרה איתו מנדי הארווי היא
2:16:38זמרת חירשת שהגיעה לתוכנית כמו הכוכב הבא
2:16:42ועלתה החפה לבמה קצת כמו למי שעקב אחרי
2:16:45הזה אז גם שם היה לנו את דניאל לדעתי שעלי
2:16:49עלי החף ומה שה היא פשוט שומעת את המוזיקה
2:16:52דרך הרגליים והבטן ומה שאתם רואים פה זה
2:16:55הדגמה ל היכולות המופלאות של המוח
2:16:57והגמישות שלו של אישה חרשת ששומעת את
2:17:01המוזיקה דרך הבטן ושר הייתה בתאום וזמר
2:17:05נגן שלא יודע לנגן ולמד לנגן פתאום כי הוא
2:17:09קיבל איזשהו מכה בראש אגב זה לא המלצה
2:17:12לרוץ לדפוק את הראש בקיר זה לא
2:17:15עובד משהו כחוק א ותראו את המפגש בין שני
2:17:20האנשים האלה אגב זה איזשהו אירוע תרומה א
2:17:23שבו הם הוציאו את השיר הזה שדרק המטו היה
2:17:26זה שהלחי
2:17:33[מוזיקה]
2:17:39[מוזיקה]
2:17:44אותו the
2:17:49[מוזיקה]
2:17:54ככה היא נראתה דרך אגב באודישן שלה היא
2:17:57עולה פה כפי רבי יני טוב א
2:18:01אז אנחנו ראינו באמת שתי דוגמות קיצון אבל
2:18:05התהליך הזה המחקר הזה של הגמישות של המוח
2:18:08הצטברה לאורך השנים למשל בסיפור הזה של
2:18:11חוקר בשם גון סטראטון שלקח סטודנטים ושם
2:18:15להם משקפיים שהופכים עבורם את העולם זאת
2:18:18אומרת תדמיינו שעכשיו אתם רואים את הרצפה
2:18:20תקרה ואת התקרה כרצ וככה אתם צריכים לתפקד
2:18:23ולהסתובב בעולם ומה שבעצם רואים זה
2:18:26שהנבדקים סובלים מדיס אוריינטציה חוסר
2:18:29התמצאות פעולות פשוטות כמו הליכה ישר מעבר
2:18:32בדלת מאוד קשה לבצע אבל עבור שעתיים שלוש
2:18:35הם מתאוששים דבר הזה וחוזרים לראות ולתפקד
2:18:40כרגיל שמורידים להם את המשקפיים עוד הפעם
2:18:43קורה הדבר הזה זאת אומרת בהתחלה הם מאוד
2:18:45מבולבלים ואחר כך הם מסתדרים והניסוי הזה
2:18:49הוא הוכחה מאוד אלגנטית ליכולת של המוח
2:18:53להתגמש אל דברים שהוא נדרש אליהם להתגמש
2:18:56פונקציונלית זאת אומרת אם אני משנה למוח
2:18:59את המידע שהוא מקבל דרך העיניים לוקח לו
2:19:02כמה דקות אבל הוא מתמודד עם זה ומקל את
2:19:05המידע הזה וכשאני מוריד לו את זה הוא חוזר
2:19:07בחזרה ב-180 מעלות ובאמת זה זה הדגמה אחת
2:19:11מיני רבות ונעשו עלזה לא מעט מחקרים א אני
2:19:18ברשותכם אדלג על זה כי יש לי דברים יותר
2:19:20מעניינים אה ולמשל
2:19:23אה זה איזשהו פרסום מאוד נחמד של קבוצה
2:19:27שנקראת מדע גדול בקטנה זה קבוצה שמקושרת
2:19:31למכון וייצמן והם בעצם לוקחים כל מיני
2:19:34תופעות מעניינות ומציגים את המדע בצורה
2:19:38מדוייקת ומעניינת אני ממליץ על זה בחום
2:19:40ומה שהם עשו זה יש איזשהו גיבור על כמו
2:19:44שיש איזה סופרמן ואשת חייל אז יש דמות
2:19:47שנקראת דר דבל והדמות הזאת
2:19:51א בסדרה או בסרט מאבדת את הראייה ואז מה
2:19:56שקורה זה שלאט לאט השמיעה שלה מפצה על זה
2:20:01והוא מצליח ממש למשל אני אתן את הדוגמה
2:20:03כדי שתבינו מה זה יורים עליו כדור אז הוא
2:20:07שומע את הכדור מגיע במקום לראות אותו והוא
2:20:10יכול להתחמק ממנו בסדר או אם הוא הולך
2:20:13מכות אז על סמך שמיעה הוא מצליח להתמודד
2:20:15באמת לחנון עם פר אקסלנס ובעצם אה הקבוצה
2:20:21הזא של מדע גדול בקטנה מסבירים שאת אותו
2:20:24דבר באמת רואים אצל אנשים שמאבדים את
2:20:27השמיעה את הראייה סליחה וזה קשור לגמישות
2:20:31המוחית אז אנשים שאיבדו את הראייה רואים
2:20:34אצלם יכולת גבוהה יותר של איבוד שמיעה
2:20:38למשל הם יודעים לזהות מאיפה מגיע הקול כמה
2:20:41אנשים מייצרים את הקול ובתדר נמוכים יותר
2:20:44רואים גם שהאזור במוח שהיה אחראי על ראייה
2:20:50לא לאט לאט מתפנה ועוזר לקבל סיגנלים
2:20:54מהשמירה יש אמירה כזאת שאומרת במוח אין
2:20:58דלן פנוי משהו שמתפנה מיד משתלטים על זה
2:21:02ומה שהתפיסה הייא שהחושים התקינים כאילו
2:21:07משתלטים כובשים על אזורים שכרגע לא צריך
2:21:10אותם נכון זאת אומרת יש לכם אם תגעו בחלק
2:21:13האחורי של הראש שלכם יושבת שם עונת הראייה
2:21:16שלכם העונה
2:21:19האוספטר שאנחנו לא נדרשים יותר לראייה
2:21:22ואנחנו כן נדרשים ליותר שמיעה אנחנו
2:21:25יכולים להעזר באזור הזה האחורי כדי לסייע
2:21:28לנו והתופעה אולי הכי מדהימה של גמישות
2:21:32מוחית היא הסיפור הזה שקשור לג'ודי מילר
2:21:35וזה באמת זה על גבול הבלתי נתפס א אז
2:21:39ג'ודי מילר ילדה בת שלוש שמתחילה לסבול
2:21:43מהתקפי אפילפסייה חריגים בעוצמה שלהם היא
2:21:47מפרכסת כל הזמן ו היא בדרך כלל מה שננעל
2:21:51להלה זה הצד השמאלי ואז היא פשוט נופלת על
2:21:54הצד וכשזה קורה פעם ועוד פעם ועוד פעם
2:21:57והטיפולים התרופות לא עוזרות לה הרופאים
2:22:00מגיעים להורים ואומרים להם תקשיבו לבת
2:22:05שלכם לג'ודי א יש איזשהיא אנצפלופתיה
2:22:09איזשהי פגיעה מוחית שאם אנחנו לא נטפל בה
2:22:12בסופו של דבר ההתקפים האלה יביאו אותה
2:22:14לכדי מוות אין לנו בריירה יש לה האזור
2:22:18הימני שלה במוח יורז זרמים חשמליים דיברנו
2:22:21על זה נכון שזה עובד על חשמל וככה עובד
2:22:23המוח שלנו אבל אם הדבר הזה יוצא מבקרה אז
2:22:26אנחנו מקבלים פעולות לא רצויות כמו למשל
2:22:30התקפי אפילפסיה והאזור הימני האונה הימנית
2:22:33אצל ג'ודי יורה זרמי חשמל בלי הפסקה וצריך
2:22:38להוציא אותה והתהליך הזה נקרא
2:22:42הפרקט המי המיספרה זה
2:22:45מחצית זה עשרה
2:22:50של מחצית המוח ובעצם צריכים לקחת את הילדה
2:22:55הזאת בגיל 4 ולהסיר לה מחצית מהמוח ואכן
2:22:59זה הניתוח שהיא עוברת ואני רוצה להראות
2:23:01לכם סרטון של ג'ודי את הילדה הזאת בגיל ת
2:23:28ככה נראה המוח של אדם שעבר המיספר אקטי
2:23:31פשוט אין פה כלום יש פה חלל רק וג'ודי
2:23:33שראינו אם שמתם לב החזיק את היד השמאלית
2:23:37שלה קרובה אליה למה שמאל ולמה הצד הימני
2:23:42כי הצד הימני מעצבב את הצד השמאלי של הגוף
2:23:45ובעצם אנחנו רואים ילדה בת ת רצה לומדת
2:23:50מדברת בכיתה רגילה ויש לה חצי מוח מה זה
2:23:54אומר שאנחנו לא צריכים חצי מהמוח של ש
2:23:57עכשיו אני אבוא למישהו מכם ואני אוציא לו
2:23:59מחצית מהמוח אז הוא ירוץ וישמח התשובה היא
2:24:02כמובן לא זה לא כזה פשוט בגלל שתפסו את
2:24:07ג'ודי בגיל כל כך צעיר היכולת של הצד
2:24:10השמאלי to compensate לפצות על הצד הימני
2:24:15היייתה מאוד מאוד גדולה הגמישות המוחית של
2:24:18ילדים היא גדולה
2:24:21ובהדר היכולת א או היכולות שמביא אותו הצד
2:24:25הימני הצד השמאלי אמר אוקיי רגע אני צריך
2:24:27להשתלט על פעולות מסויימות אני אקח אותם
2:24:29אליי אני אנחש אותם ואני אנהל אותם וזאת
2:24:32דוגמה מדהימה למה שאנחנו קוראים לו גמישות
2:24:34פונקציונלית אומנם היד השמאלית שלה קרובה
2:24:38לגוף קצת דומה למה שרואים אצל אנשים
2:24:39שעוברים אירועים מוחים בצד הימני אבל
2:24:41תזכרו שזה ילדה שיש לה חצי מוח והיא
2:24:45מתפקדת ואגב לדעתי עדיין חיה ראיתי
2:24:47סרטונים שלה בגיל מבוגר יותר ו דבר הזה
2:24:50הוא לא פחות ממדהים והוא מקרים כאלה ועוד
2:24:53הרבה כדוגמתו מופיעים בספר המוח הגמיש של
2:24:57נורמן דויד שזה אחד מהספרים שאני באמת הכי
2:25:00ממליץ לקרוא לא משנה כמעט באיזה סוג של
2:25:04חקירה מוחית אתם נמצאים ובין אם אתם
2:25:07יועצים ארגוניים לבין אם אתם מנתחים זה
2:25:10ספר מאוד מעניין שמראה עד כמה המוח הוא
2:25:13גמיש והוא היה ממש ספר שעשה שינוי בתפיסה
2:25:17שלנו אז אני מקווה שהצלחתי לשכנע את ם
2:25:21שבאמת בין אם אנחנו מסתכלים על על סינפסות
2:25:24או אנחנו מסתכלים על נוירונים על ניורו
2:25:28ג'נסיס ועל המוח השלם באמת באמת המוח שלנו
2:25:32הוא גמיש משמע המוח שלנו ניתן לשינוי פעם
2:25:37כשהיינו ילדים ונו צריכים לפתור בעיה
2:25:40בחשבון היה כתוב בסוף מש ל מה שצריך
2:25:44להוכיח אז אני מקווה שהוכחנו את מה שצריך
2:25:48ווזה הב שהמוח שלנו א' הוא בר שינוי והוא
2:25:54בר שינוי בצורה מדהימה ומה הקוש מה הקשר
2:25:58בעצם בין זה לבין מה שאנחנו קוראים לו
2:26:03חוסן חוסן
2:26:06אז יצא לי בשבוע שעבר להקשיב לסיפור
2:26:10המדהים המרתק של מורה סטל יניי שהיא אחת
2:26:13החטופות ששחררו לדעתי 49 יום או 50 יום
2:26:18אחרי שהיא נחטפה על ידי ח ס לעזה ומעבר
2:26:22לזה שהיא אישה מדהימה הסיפור שלה שזור ב
2:26:28אירועים שקשורים לחוסן ובאיך על
2:26:32ידי
2:26:34שינויים של התפיסה של המציאות בתוך המוח
2:26:38היא שרדה את הדבר הזה יש שם קטע שהיא
2:26:40מספרת בו על זה שהיא יידעה שזה יום שישי
2:26:44ובאיזשהו מקום היא גם קיבלה איזשהו עונש
2:26:46והושיב אותה עם הפנים ל מול הקיר היא פשוט
2:26:49דמיינה לעצמה את יום השישי כמו שהיא רגילה
2:26:51אלי ו מורגלת והדבר הזה הביא אותה גרם לה
2:26:56להרגיש כאילו היא חובה את יום השישי שלה
2:26:59בבית ובשורה של אירועים כאלה היא הצליחה
2:27:03להחזיק את עצמה נפשית ולחצות את הדבר הזה
2:27:06ואני בטוח שלא משנה עם מי נדבר בתוך
2:27:09השרשרת של האירועים הנוראים האלה אנחנו
2:27:12נגלה את הדבר הזה את היכולת הזאת לחשוב על
2:27:17המוח כתוצאה מכך להתחיל להשפיע על
2:27:21הסינפסות שקיימות בו וכתוצאה מכך לגזור
2:27:25בעצם על על החוסן שלנו והדבר הזה מתחיל
2:27:28לאט לאט להיות גם מתוקף יותר ויותר מדעית
2:27:30ברמות מסויימות כמו למשל המחקר הזה שפורסם
2:27:34בשנת 22 והראה שאנשים אופטימים חיים יותר
2:27:38זאת אומרת בממוצע אנשים אופטימים במחקר
2:27:42הזה שפורסם חיים שבע שנים וחצי יותר אזני
2:27:44אומר גם ככה החיים הם קשים לפחות בוא נקבל
2:27:47אותם עם חיוך ועם אופטימיות כי אה זה
2:27:50משפיע על משך החיים שלנו והמאמר הזה הלך
2:27:53ממש בפרק ברמת הסינפסות והוא ראה את הקשר
2:27:57בין הגמישות הסינפטית לבין החוסן המנטלי
2:28:01שלנו הוא גם ממש מדבר על שיטות איך אפשר
2:28:05לעשות את זה ומסתבר שיש קשר ישיר בין גביש
2:28:08סינפטית והיכולת של המוח לחזק או להחליש
2:28:12קשרים מצביים והקשר של זה בין הפרעות
2:28:15נפשיות כמו דיכאון סכיזופרניה ptsd ו
2:28:20המקרות זאת אומרת השינויים הקיימים אצלנו
2:28:23כבר במוח בכל מקרה שמתווכח על ידי סינפטי
2:28:27וורנס קשורים בצורה ישירה ליכולת שלנו
2:28:31להתמודד עם ארועים שאנחנו עוברים בחיים
2:28:34וחשוב מאוד מאוד לזכור את את הדבר הזה
2:28:38ועולה בעצם השאלה האם זה אומר אגב בסוף
2:28:43אנחנו ניקח כמה דקות ואני פשוט אענה על כל
2:28:46השאלות שהיו לכם בסדר אני רוצה להגיע לעוד
2:28:49איזשהי נקודה
2:28:51והשאלה היא אוקיי אז אם המוח הוא גמיש
2:28:53ומשתנה האם אני יכול לשלוט בזה בסדר כי כי
2:28:57עוד הפעם אז אני אומר טוב בסדר אז מישהו
2:29:00נמצא בתנאים קשים והוא מדמיין משהו וזה
2:29:02עושה חשיבה חיובית ואולי זה עושה סינפסות
2:29:05אבל האם יש לי כלים לשלוט במוח הגמיש
2:29:09והמשתנה שלנו והתשובה היא כן ואנחנו עושים
2:29:14את זה כבר היום אוקיי כשאנחנו למשל לוקחים
2:29:18ריטלין אנחנו משנים את המוח שלנו ואני שם
2:29:22פה בצד לגמרי את הדיון זה טוב זה רע
2:29:25תופעות לוואי אני מדבר עובדתית לוקחים
2:29:28אנשים עם בעיות קשב וריכוז או הפרעות קשב
2:29:32וריכוז כל אחד עם הטרמינולוגיה שהוא בוחר
2:29:35לעצמו ו כשמטפלים כשם נותנים להם את הכדור
2:29:39הזה הם מצליחים לנהל אורח חיים תקין זאת
2:29:44אומרת הם מצליחים לשבת ולקרוא מאמר לעשות
2:29:46עבודה שיעורי בית לא חיייבים ללכת לכימיה
2:29:50אנשים שמתרגלים מינדפולנס או מדיטציה
2:29:54מצליחים לשנות את המוח שלהם אני אדבר על
2:29:57זה ממש ב מפגש הבא על רוקינג איך אנחנו על
2:30:03ידי מחקרים מדעים שמראים שכשאנחנו מתרגלים
2:30:06מדיטצייה אנחנו מחזקים את מערכת החיסון
2:30:08שלנו ומשפיעים על הסינפסות שלנו א יש
2:30:12שיטות כמו ופידבק אנחנו בלי להיכנס לתוך
2:30:15המוח על ידי קריאה של גלי המוח עובדים ו
2:30:20מתקנים ומשנים אירועים שמתרחשים בתוך המוח
2:30:23ככל שהטכנולוגיה מתקדמת אנחנו יודעים
2:30:25להיכנס פנימה יותר ולהשפיע על המוח בפנים
2:30:28ויש היום טיפולים מאושרי fda שמאפשרים לנו
2:30:32למשל לטפל בדיכאון בחרדה וב ocd obsessive
2:30:36compulsive
2:30:37disorders ואנחנו אני מקווה שנצליח גם
2:30:40להגיע אל העתיד שבו אנחנו ממש נכנסים
2:30:43פנימה אל תוך המוח והופכים להיות חצי בן
2:30:46אדם חצי ממכונה נגיע לזה אז אז אני רוצה
2:30:50רגע לסכם את החלק הזה החלק הראשון ואז ככה
2:30:53לתת לנו פתיחה ל החלק השני שילווה אותנו
2:30:56גם במפגש הבא שלנו א דיברנו על גמישות
2:31:00מוחית ועל א ותכף נדבר על תפיסת המציאות
2:31:05ואייך זה משפיע על תהליכים אימוניים אז
2:31:09גמישות מוחית
2:31:12המנחיל
2:31:14להבין אותה זה brain neuroplasticity
2:31:17neurogenesis
2:31:20צמיחה של ניורונים ספטסס הצמיחה של
2:31:23הסינפסות ופל פסטט השינוי של המוח ברמה
2:31:27הפונקציונלית הפונקציונלית המוח גמיש
2:31:29במספר עמות הגמישות הזאת קיימת בכל גיל
2:31:33אבל נהייה עוגנים ונגיד שהיא נראית קצת
2:31:37אחרת בילדים המוח זה ג'ונגל שגדל וקטן
2:31:40נוירונים חדשים אצל מבוגרים הכל יותר איטי
2:31:43הקצבים הם שונים אבל קיימים וכדי לייצר
2:31:48שינוי במוח במ שלנו באיך שאנחנו חושבים
2:31:52ביכולת אולי להתמודד אפילו עם סרטן אנחנו
2:31:57נעזרים בגמישות מוחית וביכולות שהיא
2:32:01מאפשרת לנו ועם זה
2:32:05אני כמעט כמעט אכנס אל תוך ההרצאה השנייה
2:32:09אבל אני שנייה אחת רוצה להתייחס לשאלות
2:32:12שלכם לאמירות
2:32:17שלכם ואז נמשיך
2:32:22[מוזיקה]
2:32:25האם המנגנון זה תכף גם אצל ילדים עם
2:32:27לקויות קשר קשורת כן הקלטה
2:32:36תשלח יש לכם הרבה הערות אבל זה פחות שאלות
2:32:39יותר הערות מי כתב את הספר המוח הגמיש
2:32:41דיוד דוג דיוד דוג ורמן דו סליחה לא דד
2:32:46ורמן דו ומי שצריך אני אשלח את זה גם
2:32:48במייל האם יש קשר בין כמות הסינפסות במוח
2:32:52למצב הרגשי של אדם והאם קיימת דרכי משפרת
2:32:56המצב הרגשי על ידי עידוד יצירת סינפסות
2:32:58חדשות מערכת עצבים זה שאלה יפית של
2:33:02דוקטורט אין לי עליה תשובה ברורה ופשוטה
2:33:06אני אנסה לתת מענה נקודתי דיכאון ממושך
2:33:12בסופו של דבר מייצר נזקים ניכרים במוח
2:33:16אוקיי ולכן צריך לטפל בזה אחד הביטוי הוא
2:33:20גם איזשהו קשר לירידה בסינפסות באזורים
2:33:24מסויימים אבל זה שאלה כל כך מורכבת שבאמת
2:33:28אין לי את היכולת לתת לה מענה אחד מסודר
2:33:31מבלי שנכתוב על זה עבודת דוקטורט
2:33:35א שואלת ריבקי האם ריטלין משנה את
2:33:39הסינפסות ומחזק אותם בצורה פרמננטית א לא
2:33:44ברור לחלוטין ריטלין אכן משנה את המוח הוא
2:33:49משפיע על כמויות החומר הלבן הויט מטר
2:33:53במוח מידת האפקט שלו על סינפסות משך הזמן
2:33:58שלו לא ברור לגמרי נורא קשה לחקור תחשבו
2:34:01שאי אפשר להיכנס אל תוך מוח אנושי אפשר
2:34:04לראות אותו ברזולוציה קצת גבועה יותר לא
2:34:06ברזולוציה של סינפסות בודדות כרגע ולכן
2:34:09קשה מאוד לקבוע
2:34:11א מה שכן אפשר להגיד זה ש להסכים עליו זה
2:34:16שילדים שלוקחים ריטלין לא נפטרים מהתופעה
2:34:21שהיא
2:34:22adhd הם מתמודדים איתה תחת הכדור אבל זה
2:34:26לא מרפא אותם מנגד ודד כותב אני הוכחה
2:34:29לשינוי באמצעות מינדפולנס
2:34:32מבקשים את המייל שוב אז כתבו אותו פה אני
2:34:34מקווה שרשמתם אותו טוב אני חוזר רגע לזה
2:34:38תודה רבה על השאלות יש לכם עוד הזדמנות
2:34:40אחת להוסיף עוד כמה
2:34:42שאלות ואני מקווה שאני אשאיר אותכם עם טעם
2:34:45של עוד בחלק הזה כי הוא באמת מדהים
2:34:50אז אני רוצה רגע לדבר על סכיזופרניה ותהיו
2:34:53איתו תהיו איתי פה כי זה קשור לכל אחד
2:34:56ואחד מכם אז מה זה סכיזופרניה בעברית זה
2:34:59נקרא שסעת ושסע זאת הפרעה נפשית קשה שבה
2:35:04יש פגיעה ביכולת להבין ולפרש את המציאות
2:35:08וזה בא לידי ביטוי בדרך כלל בהזיות
2:35:11במחשבות שו ובהפרעות בהתנהגות ובדרך
2:35:14החשיבה זה ממש לכוח מתוך אתר של שירותי
2:35:17בריאות כללית הוצאתי את זה משם
2:35:20וזה תופעה קשה ועלתה לי השאלה כמה כמה
2:35:25אנשים סובלים מסכיזופרניה כמה אנשים
2:35:27בתוכנו אנחנו 180 איש עכשיו כמה מתוכנו יש
2:35:31להם
2:35:31סכיזופרניה מה השכיחות שלה השכיחות היא
2:35:350.7% קצת פחות
2:35:37מאחוז זה אומר שאנחנו
2:35:40במצב בסדר בערך סביר אין בינינו הרבה
2:35:43אנשים מה שאני טוען שמתוך 180 אנשים שכרגע
2:35:47יושבים איתנו פה בשיחה ואני אני מכליל
2:35:50אותי גם כולנו סכיזופרנים כולנו כי לכולנו
2:35:55יש הפרעה נפשית קשה שבה ישנה פגיעה ביכולת
2:35:58להבין ולפרש את המציאות לא להיבהל אנחנו
2:36:03לא סכיזופרנים במובן ה איום ונורא של
2:36:06המילה אבל אני רוצה רגע להוכיח את הטענה
2:36:10שלי ואני רוצה להתחיל בניסוי א שקודם כל
2:36:14יסביר לכם א האם אתם מוח שמאלי או ימני
2:36:18ויתחיל להראות את הנקודה הזאת שאתם כולכם
2:36:21סכיזופרנים אז תראו המוח השמאלי שלנו א
2:36:25הוא המוח שנקרא המוח הלוגי זה המוח שעושה
2:36:28את החישובים
2:36:30מתמטיקה מדע והמוח הימני הוא המוח היצירתי
2:36:34שלנו אני רוצה לשות לכם בדיקה שתגיד איזה
2:36:36מוח אתם שמאלי או ימני כדי לעשות אותה
2:36:38אנחנו נפתח ביחד את הצ'אט תפתחו את הצ'אט
2:36:41שהוא יהיה פתוח לכם בצד
2:36:44ובסרטון הבא שאני אראה מה שאני מבקש מכם
2:36:47לכתוב זה האם הרקדנית מסתובבת
2:36:50ימינה עם כיוון השעון או שמאלה נגד כיוון
2:36:55השעון ימינה זה אליכם עם כיוון השעון
2:36:57שמאלה זה נגדכם בסדר אז פשוט תגידו האם
2:37:01העדנית המסתובבת מסתובבת עם כיוון השעון
2:37:05או נגד ותשימו לב לתגובות בצד א ובאמת שכל
2:37:10אחד יכתוב מה שהוא רואה בסדר אז הנה הרגני
2:37:13מתחילה להסתובב אני למשל רואה אותה
2:37:15מסתובבת ימינה עם כיוון השעון אני אקריא
2:37:18את התגובות
2:37:20ימינה ימינה שמאלה עם כיוון השעון ימינה
2:37:25ימינה האם יש אנשים שמאלה שמאלה ימינה
2:37:29שמאלה ימינה שמאלה ימינה ימינה שמאלה האם
2:37:33יש כאלה שרואים גם וגם תכתבו גם וגם
2:37:36שרואים את הרקדת מסתובבת לכיוון אחד הנה
2:37:39גם וגם גם
2:37:43וגם האם יש כאלה שרואים רק ימינה או
2:37:46שעכשיו רואים כמוני אני עכשיו רואה אותה
2:37:47ימינה אתם רואים אותה
2:37:50כמוני או אוה נוגה רואה אות ה שמאלה אבל
2:37:54אני רואה אות ה ימינה היא משתנה היא
2:37:56מתחלפת אבל אצלי לא מתחלפת נשבע לכם
2:37:58מתחילת הזה זזה רק ימינה ירון מסכים איתי
2:38:02רק ימינה וואו וואו
2:38:05וואו טוב יש לנו בעיה
2:38:08חמורה יש לנו בעיה חמורה תראו א בוא רגע
2:38:13אני אני רגע אפתור לכם האם אתם מוח שמאלי
2:38:16או מוח ימני ואחר כך תחס רגע לרקדנית הזאת
2:38:19אלה מכם שראו את הרקדנית מסתובבת ימינה
2:38:23כמוני רק ימינה או יותר ימינה אתם אנשים
2:38:27מציירת לכם מוח
2:38:29יצירתי אתם מציירים אם אתם אנשים שראו את
2:38:34הגדת מסתובבת
2:38:35שמאלה רק שמאלה או בעיקר שמאלה אתם
2:38:39אנשים לוגים מדעים מהנדסים
2:38:43באופיים אלה מכם שראו גם וגם הכל בסדר יש
2:38:48תרופות לכולם
2:38:50תרגעו אנחנו נטפל בכם אבל רגע ברצינות
2:38:54הדבר הראשון שאני רוצה שתיקחו מזה זה שאין
2:38:58דבר כזה מוח שמאלי ומוח ימני אין אם
2:39:02למישהו מכם במקרה עדיין יש איפשהו את
2:39:04התפיסה הזאת כי זה תפיסה שבמשך המון שנים
2:39:06היייתה רווחת היא לא נכונה המוח עובד ביחד
2:39:10יש לפעמים אזורי שפה שנמצאים יותר בצד
2:39:12השמאלי אבל זה לא אומר שתהליך יצירתי
2:39:15מתרחש אצל אנשים אך ורק בצד הימני מה
2:39:18שאותי עניין בניסוי הזה זה מה שאני קורא
2:39:21לו בעית התפוח ולמה תפוח כי תארו לעצמכם ש
2:39:27אתם יודעים פעם לפני שהיה קורונה היינו
2:39:30עושים משהו מוזר היינו נפגשים אנשים בתוך
2:39:32חלל גדול כיתה ומדברים והיינו נפגשים פנים
2:39:36לפנים ואת הקורס הזה הייתי עושה בכיתה ואז
2:39:38הייתי נכנס עם תפוח ואומר לאנשים תקשיבו
2:39:41מישהו רוצה לימון מישהו רוצה את הלימון
2:39:44שלי ואז הייתי שואל אנשים תגיד איך אתה
2:39:47יכול לשכנע אותי שמה ש אתה רואה או מה שיש
2:39:50לי ביד זה לא לימון אלא תפוח שלא השתגעתי
2:39:55ש אני לא טועה במה שיש לי ואז בדרך כלל מה
2:39:58שאנשים אומרים זה תקשיב תל קח ביס תטעם
2:40:01ותראה שהטעם הוא של תפוח או תסתכל תראה או
2:40:05תמשש נכון או תריח ובעצם מה שאנשים אומרים
2:40:11לי זה כדי לתווך חווייה מציאותית אנחנו
2:40:16צריכים להעזר בשני כלים עיקריים אחד זה
2:40:21החושים שלנו ריח חוש המישוש טעם ראייה
2:40:26שמיעה הדבר השני שאנחנו צריכים זו שפה
2:40:30אוקיי הייתי יכול לשכנע אתכם במשהו או
2:40:33לטאר לכם משהו באמצעות שפה ואלו הם הדברים
2:40:38שמאפשרים לנו לחוות את המציאות הבעיה היא
2:40:42שכשאנחנו
2:40:44יושבים ורואים סרטון של רקדנית מסתובבת
2:40:48180 איש ומתוכם 90 איש רואים אותה מסתובבת
2:40:52לצד שמאל ו90 איש רואים אותה מסתובבת לצד
2:40:55ימין יש לנו פה בעיה כי אנחנו חווים אירוע
2:40:59מציאותי שמקבל פרשנות לא אחידה וכדי לקבל
2:41:05את המציאות אנחנו כמו שאמרתי נעזרים בשני
2:41:09כלים תקשורת
2:41:11וחושים אני
2:41:13רוצה לקחת כל אחד מהם ורגע לפרק אותם
2:41:17לגורמים ועם זה ששחרר אתכם הביתה לקצת
2:41:21מחשבות אני מקווה אז זה ג'ייק והוא
2:41:24אלכוהוליסט הוא עומד פה ומדבר וכש ג'ייק
2:41:27עושה את זה הוא נאזר
2:41:29בשפה כדי לדבר אנחנו צריכים זה אירוע מאוד
2:41:33מורכב אנחנו צריכים שהמוח שלנו יעבוד
2:41:36בסינכרון למשל אזור שנקרא ברוקה שהוא אזור
2:41:40השפה שליפת השפה איך כשאני רוצה להגיד של
2:41:43כיסא קוראים כיסא אז אני אלך לאזור ברוקה
2:41:46אזור ורניקה שזה אזור שמעורב למשל במשמעות
2:41:49השפה בלייצר משפט קוהרנטי וכשאני אומר
2:41:52כיסא אז אני יודע מה זה כיסא נכון ומה זה
2:41:55שולחן אני נעזר באזור המוטורי שזה האזור
2:41:58שיושב
2:41:59א בקורטקס שלנו ממש באמצע במרכז המוח שלנו
2:42:04כמו איזה מין קשת כזאת והוא גם זה שמזיז
2:42:07לי את הפה ובסוף בסוף שכשאני מוציא מילה
2:42:10ואומר תודה המון דברים שם קורים ברקע
2:42:13העניין הוא שלפעמים דברים משתבשים לנו
2:42:16ומתוך השיבושים האלה אנחנו לומדים תופעות
2:42:18מאוד נות על התקשורת שלנו וגם על למה אי
2:42:22אפשר לסמוך עליה אז אני רוצה להראות לכם
2:42:24אירוע שבו אדם סובל משבץ באזור ברוקה
2:42:30וכתוצאה מכך יש לו קושי בשליפה של מילים
2:42:34ובדיבור וככה זה
2:42:39נראה זה נקרא ברוקה אפזיה הזיה זו הפרעה
2:42:44דיבורית ויש כל מיני סוגים ברוקה זה בגלל
2:42:47האזור
2:42:50‏m m when was your
2:42:53stroke
2:42:59years and what did you us to
2:43:13does שמתם לב ש שואלת אותו במה עבדת והוא
2:43:16רוצה להגיד sales מכירות והוא אומר אבן
2:43:19הוא לא מצליח להגיד לבטא את המילה מה
2:43:22שקורה כשיש אירוע מוחי שוץ או איזשהו
2:43:25דימום האזורים מסוים במוח לא מקבלים חמצן
2:43:28ואז האזורים האלה נפגעים במקרה שלו זה היה
2:43:31אזור שקשור לשפה וגם לתנועה אם שמת לב הוא
2:43:33מחזיק את היד קרוב אליו א ובעצם הוא יודע
2:43:37מה הוא רוצה להגיד הוא יכול לכתוב את זה
2:43:39אבל הוא לא יכול לדבר את זה והסוג הזה
2:43:42הפגיעה הזאת היא פגיעה מאוד מתסכלת אה אני
2:43:46רוצה להראות לכם עכשיו פגיעה אחרת פגיעה
2:43:48באזור ורניקה אגב ברוקה זה על שם החוקר
2:43:51שגילה את האזור הזה שנקרא ברוקה ורניקה זה
2:43:54על שם החוקר ורניקה שגילה את האזור הזה
2:43:56בואו תראו רגע איך נראת פגיעה באזור
2:43:58ורניקה אצל אדם שעבר שבץ תקשיבו טוב למה
2:44:01שואלים אותו ומה הוא
2:44:11עונה how are you
2:44:33שמתם לב
2:44:36ל היא שואלת אותו שאלה והוא עונה לה מדבר
2:44:42אבל הוא עונה לא לעניין הוא מדבר שטויות
2:44:45עכשיו הוא משוכנע דרך אגב שהוא ממש מנהל
2:44:48שיחה הוא בטוח ששואלים זאת אומרת הוא לא
2:44:52מודע לזה שהוא מדבר שטויות ומדבר לא
2:44:55לעניין אגב לא כל מי שמדבר שטויות יש לו
2:44:58ורניקה אפזייה יש גם אנשים סתומים מלא זה
2:45:01הוקף זה תוקף מדעית יש מלא סתומים שסים
2:45:04חופשיים בעולם
2:45:05אבל תחשבו על מצב כזה שבו אתם נכנסים לתוך
2:45:09שיחה שואלים אתכם שאלה אתם עונים אתם
2:45:12מדברים אתם אבל אתם אין לכם מושג מה אתם
2:45:15אומרים שואלים אותכם זה לימון ואתם בכלל
2:45:17אומרים כן האנשים ו למזח מה שאומר שאתם לא
2:45:21ב-100 א יכולים לסמוך על מה שיוצא לכם
2:45:25מהפה כ אינדיקציה לתקשורת ולמציאות כי
2:45:30אולי אולי אני מקווה שלא אצלכם אבל
2:45:33באיזשהו אחוז של אנשים שיש להם את הורניקה
2:45:37אפזייה אתם פשוט פשוט מדברים שטויות אז
2:45:41בנקודה הזאת אני רוצה רגע לעצור א התחלנו
2:45:46להסתכל בעצם אני מניח את היסודות לקראת
2:45:48המג הבא שהוא מתחיל מהמם בעיניי באמת לא
2:45:52בגלל שאני אומר את זה פשוט בגלל שהחומרים
2:45:54ה לא כי אני מעביר את זה אל כי החומרים
2:45:56המהממים ואנחנו נעבור ונראה איך אתם לא
2:46:00יכולים לסמוך על שום דבר ממה שאתם שומעים
2:46:03רואים מריחים אפילו מרגישים כלפי עצמכם
2:46:08אבל איך זה נותן הרבה כוח ביכולת א'
2:46:11להוביל תהליכי שינוי
2:46:14וב לצאת מזה מחוזקים ו מחוסנים אז לשמה
2:46:18אנחנו נגיע במפגש הבא א בשלב הזה אני א'
2:46:23רוצה להודות לכם ב' א שוב בפעם ה12 אזכיר
2:46:27את האימייל שלי שבו אני גם ענה השות אבל
2:46:30גם אתן את הלינק לפודקאסט הבא לפרק הבא של
2:46:34הפודקאסט המדהים שמדבר מגשר על דת ומדע
2:46:39קצת
2:46:41א ו במקביל אני ממשיך לענות על שאלות מי
2:46:46שרוצה יכול לפרוש לו אל המשך הערב אתו
2:46:48תודה רבה רבה לכם מאוד נהניתי בחברתכם
2:46:52הווירטואלית טל המון המון המון תודה היה
2:46:55מרתק בש גדולה כמובן אנחנו ניפגש גם בשבוע
2:46:58הבא ביום ראשון ותודה רבה לכל אלה שהצטרפו
2:47:02ואנחנו נשמח ככה לשמוע תשובות לשאלות כן
2:47:06תודה רבה ערב טוב לכולם על כל הדברים על
2:47:09כל המילים הטובות באמת
2:47:12תודה יאללה אז אני אענה לכם במייל טוב אני
2:47:15הולך לשתות קפה יאללה
2:47:17ב תודה
2:47:19‏leet

About this transcript

This page contains the full transcript of מעורבות המוח בתהליכי שינוי - ד"ר טל סינס - חלק א' by היחידה לפיתוח מקצועי ביהס לחינוך אונ' בר אילן, generated from the public captions YouTube serves with the video. The transcript has 20,169 words across 2,842 segments, with the original timestamps preserved so you can click any line to jump to that moment in the embedded player.

What you can do with it

Use the transcript to take notes, quote the speaker, build a study guide, generate a summary with ChatGPT or Claude via the YouTube Summary tool, or export it as a timed subtitle file with YouTube to SRT. You can also re-open it in the transcriber to choose a caption track available on the video.

Free YouTube transcript tool

YouTube2Text is a free YouTube transcript generator — no signup, no daily limit. Paste any YouTube link and get the full transcript instantly, with timestamps, click-to-jump, caption language selection, AI prompts for ChatGPT, Claude, and Gemini, and exports to TXT, SRT, VTT, or Markdown.